המוות...והנותרים...
לאחרונה הודעותיי עסקו בנושא זה.התהיות לגביי המוות ומה שמסביבו... החרדה,האי ידיעה של מה הוא טומן בתוכו... בהודעותיי אלו התייחסתי למוות כמושג,התבוננתי ובדבריי התייחסתי לאיך אני מרגישה כלפיי המחשבה על זה,לא התייחסתי אל עצמי כמישהי ``נותרת``... מישהי שאיבדה... ואתם...שאיבדתם וכואבים אתם...הפנתם את צומת ליבי להתייחס לצד הרגשי של הנושא... רואה רחוק-רואה שקוף, כואבת את כאבך באובדן שלך,אובדן של בחורה שהייתה קרובה אלייך ושהותירה בליבך כאב עמוק...צלקת גדולה... והזעקה שלך עצומה...ולי נותר רק להתנצל על שלא הבחנתי בה. ואני שותפה בכאבך...ואני חשה שאתה שבור ומזועזע וליבי איתך... אתה שנותרת מאחור...לכאוב...אתה שלא ניתנה לך ההזדמנות להפרד,לגעת,לחוש,לנשום אותה עוד רגע קט...לאחוז בה לפני שעיניה יעצמו והיא תלך לעולם שכולו טוב...אני ב א מ ת כואבת איתך. שליו- קראתי את דברייך וכאב לי...כי בסך הכל הזכרתי ודסקסתי...כפי שכבר כתבתי התייחסתי לאיך אני רואה את המוות מבחינת אני מול המוות...לא התייחסתי אל הכאב המלווה אותך כ``נותר``...ואותי גם כן... וצבטת לי בלב,אתה שאותך הספקתי להכיר כמעה...אתה חברי היקר כואב והותרת אותי המומה ומזועזעת...ובהיתי במסך,יודעת שחייבת לנחם..יודעת שחייבת ללטף,אבל לא יודעת איך...אתה גרמת לי לזעזוע-כואב לי חבר כי כואב לך... ואני לא מוצאת את המילים...אני רק מושיטה לך את ידי,ורוצה לאמר לך שאני כאן בשבילך בכל עת...ומחר..בעצם כבר היום..ליבי יהיה איתך.. שליו היקר,אני כאן!!! להקשיב,ללטף,לחבק,לנחם...ומותר להזיל דמעות... שליו ורואה רחוק...אני אולי נשמעתי אטומה לנושא וצר לי אם כך הדבר... המוות וההוותרות מאחור שייכים לרבים מאיתנו...כן,גם לי. והלב הכואב עוד ירפא... ממני שמנחמת וכואבת איתכם, אלת האהבה. -צר לי על הכתיבה המבולבלת משהו...קשה היה לי למצוא את המילים...
לאחרונה הודעותיי עסקו בנושא זה.התהיות לגביי המוות ומה שמסביבו... החרדה,האי ידיעה של מה הוא טומן בתוכו... בהודעותיי אלו התייחסתי למוות כמושג,התבוננתי ובדבריי התייחסתי לאיך אני מרגישה כלפיי המחשבה על זה,לא התייחסתי אל עצמי כמישהי ``נותרת``... מישהי שאיבדה... ואתם...שאיבדתם וכואבים אתם...הפנתם את צומת ליבי להתייחס לצד הרגשי של הנושא... רואה רחוק-רואה שקוף, כואבת את כאבך באובדן שלך,אובדן של בחורה שהייתה קרובה אלייך ושהותירה בליבך כאב עמוק...צלקת גדולה... והזעקה שלך עצומה...ולי נותר רק להתנצל על שלא הבחנתי בה. ואני שותפה בכאבך...ואני חשה שאתה שבור ומזועזע וליבי איתך... אתה שנותרת מאחור...לכאוב...אתה שלא ניתנה לך ההזדמנות להפרד,לגעת,לחוש,לנשום אותה עוד רגע קט...לאחוז בה לפני שעיניה יעצמו והיא תלך לעולם שכולו טוב...אני ב א מ ת כואבת איתך. שליו- קראתי את דברייך וכאב לי...כי בסך הכל הזכרתי ודסקסתי...כפי שכבר כתבתי התייחסתי לאיך אני רואה את המוות מבחינת אני מול המוות...לא התייחסתי אל הכאב המלווה אותך כ``נותר``...ואותי גם כן... וצבטת לי בלב,אתה שאותך הספקתי להכיר כמעה...אתה חברי היקר כואב והותרת אותי המומה ומזועזעת...ובהיתי במסך,יודעת שחייבת לנחם..יודעת שחייבת ללטף,אבל לא יודעת איך...אתה גרמת לי לזעזוע-כואב לי חבר כי כואב לך... ואני לא מוצאת את המילים...אני רק מושיטה לך את ידי,ורוצה לאמר לך שאני כאן בשבילך בכל עת...ומחר..בעצם כבר היום..ליבי יהיה איתך.. שליו היקר,אני כאן!!! להקשיב,ללטף,לחבק,לנחם...ומותר להזיל דמעות... שליו ורואה רחוק...אני אולי נשמעתי אטומה לנושא וצר לי אם כך הדבר... המוות וההוותרות מאחור שייכים לרבים מאיתנו...כן,גם לי. והלב הכואב עוד ירפא... ממני שמנחמת וכואבת איתכם, אלת האהבה. -צר לי על הכתיבה המבולבלת משהו...קשה היה לי למצוא את המילים...