המדריך הקצרצר לשימוש באנזימים
המדריך הקצרצר לשימוש באנזימים לעיכול. מתוך ויקיפדיה: "אנזים הוא חלבון המשמש כזרז בתהליכים כימיים ביצורים חיים. אלפי אנזימים מצויים בכל יצור חי; ביניהם כאלה שאחראים על תהליכי חילוף החומרים, אחרים אמונים על תהליכי העיכול ועוד." אנחנו משתמשים באנזימים בטיפול באוטיזם עם הבן שלנו, וממליצים המלצה חמה לכל הורה לילד בספקטרום לנסות את התרפיה הזאת על הילד. אנחנו קיבלנו המלצות לשימוש באנזימים ממספר רופאים מטפלים. הנסיונות המוקדמים שלנו עם האנזימים היו כשלון ברור. בימים שבהם הילד קיבל את התוסף הוא בצורה ברורה הגיב בצורה גרועה. בעקבות המלצות של הורים קנינו וקראנו את הספר המצוין של קארין דה פיליס על אנזימים (שגם עליו אנחנו ממליצים בכל פה) לאחר שהתחלנו ליישם את ההמלצות וההבנה שרכשנו מהספר הזה ראינו הצלחה גדולה. המדריכון הקצרצר הזה מטרתו לחלוק את הידע שלמדנו מהספר ומהנסיון, ולאפשר להורים להתחיל את התרפיה הזאת בעצמם. פרטי הספר של קארין Enzymes for Autism and other Neurological Conditions: A Practical Guide Karen L. DeFelice ISBN: 0972591877 http://www.thundersnow.com/enzymebook.htm יש קבוצה מצויינת ביאהו שבה קארין עצמה משתתפת לעיתים: http://groups.yahoo.com/group/EnzymesandAutism מה הם אנזימים. ----------------- אנזימים לעיכול הם אנזימים שנועדו לעזור לילד לעכל מזון. אנזימים אלו מקורם בפירות, צמחים, חיות או מיקרואורגניזמים, תלוי במוצר הספציפי שבו משתמשים. הילד בולע את האנזימים בתחילת הארוחה והאנזימים מפרקים את המזון שהילד אוכל. אנזימים הם חומרים ספציפים. חלק עובד רק על חלבונים מסוג אחד ולא על שומנים מסוג אחר, חלק עובד רק ברמת חומציות אחד ולא אחרת. יש אנזימים שעובדים רק בטווח טמפרטורות מצומצם. לאחר שהילד אוכל את האנזימים, האנזימים שוהים בקיבה יחד עם המזון שהילד אכל ומפרקים אותו ליחדותיו הבסיסיות. חלבונים מתפרקים לחומצות אמינו. שומנים מתפרקים לחומצות שומן (ואולי גליצרין) ופחמימות מתפרקות לחד סוכרים. האנזימים עצמם אינם מפרקים את הילד ולא יכולים לגרום לו נזק. מערכת העיכול התפתחה כדי להכיל ולטפל באנזימים הנ"ל והיא איננה ניזוקה מהם. בפירות ירקות ובשר יש באופן טיבעי אנזימים שהגוף מנצל אותם גם כחלק מתהליך העיכול וגם כנוטרינטים אותם הגוף יכול לקלוט ולהשתמש בהם. בישול, שימור, קירור, הקפאה ושיטות גידול מודרניות מחסלות את האנזימים הנ"ל והופכות את המזון לדל בצורה משמעותית. המטרה בתיסוף של אנזימים איננה להגיע לרמה הטבעית של אנזימים אלה לעבור אותה כמה מונים ולהגיע למקום בו האוכל מתפרק עוד לפני שהגיע למעי הדק. עוד דבר שכדאי לדעת ולזכור על אנזימים – אלו חומרים שבירים שנהרסים בקלות. אנזימים מפסיקים להיות פעילים כשלושים דקות לאחר שנרטבו. אם הילד קיבל אנזימים בשעה שמונה ואכל אוכל בשעה שמונה וחצי, האנזימים לא נגעו באוכל. למה להשתמש באנזימים? למי שעדיין לא יודע, לרוב המכריע של ילדים בספקטרום יש בעיות במעיים. אצל חלק מהילדים הבעיות ברורות מאד: שילשולים, עצירויות, כאבי בטן, הקאות, צואה מסריחה במיוחד ובצבעים צורות ומרקמים שונים מגוונים ומענינים. אצל חלק מהילדים הבעיות נסתרות יותר. היציאות של הילד נראות סדירות יחסית ונורמליות יחסית, אבל בדיקה מקרוב של המעיים של הילד יכולה להעלות הפתעות כמו שמרים, חיידקים אנארוביים ותגובות דלקתיות של קיר המעי. הגורמים לבעיות המעיים של הילד יכולים להיות מגוונים, אבל ניתן לסכם אותם לכמה קבוצות עיקריות: 1) בעיות נוירולוגיות -מערכת עיכול בריאה צריכה הרבה מאד תיאום בין החלקים השונים. הקיבה צריכה להפריש חומצה בזמן ובכמות הנכונה, כמו גם אנזימים מתאימים לפירוק המזון, הקיבה צריכה להעביר את המזון לתרסריון לאחר ששהה זמן מספיק בקיבה ולאחר שעבר תהליך פירוק מכני. וכו' וכו'. כל הצעדים הללו מתואמים באמצעות מערכת עצבית פרטית של המעיים. כיוון שלילד יש בעיות נוירולוגיות, כל התיאום בין החלקים השונים הולך לעזאזל. האנזימים לא מופרשים בכלל או לא מופרשים בזמן. הקיבה מפרישה חומצה כשלא צריך, מתכווצת וגורמת לריפלוקס, או לא מפרישה חומצה כלל כשצריך. המעים לא זזות מספיק מהר כדי להעביר את המזון וכו. 2) בעיות הורמנליות – מערכת העיכול מפקחת על עצמה ועל הגוף באמצעות שורה של הורמנים, כולל בין השאר סקרטין ואינסולין. לילדים בספקטרום יש בעיות כמעט בכל מערכת הורמנלית והמעיים אינן יוצאות דופן. החוסר בהורמונים המתאימים גורם גם הוא לבעיות של תיאום ותיזמון בין החלקים השונים של המעיים. 3) בעיות חיסוניות – מערכת החיסון של המעיים מגיבה תגובת חסר למזהמים ואיננה מסוגלת להאבק בהם כראוי. בעיות של אלרגיות למזון יכולות במקביל לגרום לדלקת קבועה במעיים הדקים. 4) מזהמים במעיים – שורה של בקטריות, שמרים ופטריות כמו גם טפילים מנצלים את שפע ההזדמנויות של מעיים שמכילים מזון לא מעוכל ומערכת חיסונית נכה. פטריות ששיכות לפלורה הקבועה של המעיים הגסים עוברות למעיים הדקים מתישבות במושבות וחומרי חילוף החומרים שלהם מרעילים את הילד. הפטריות עלולות לנקב את קיר המעיים ולאפשר לחומרי מזון מעוכל למחצה להכנס למחזור הדם. וירוסים שילד נורמלי נפטר מהם בקלות מתישבים בקיר המעי וגורמים לדלקות קבועות. הוירוסים של חיסון הMMR ידועים לשמצה בתחום. 5) נזק מבני למעיים – הסביבה העיונת בתוך המעיים גורמת למעיים נזק מבני. לקיר המעי יש שתי תכונות חשובות – היכולות להעביר חומרי מזון ספציפים אל תוך הדם, והיכולת למנוע מרעלנים ומזון בלתי מעוכל להכנס למחזור הדם. הנזק המבני מחסל את שתי היכולות הנ"ל. הנזק המבני יכול גם להגרם ממחסור בגופרית, שבה הגוף משתמש כדי לבנות "רשת" על התאים במעי שמשמשת לסינון. ויש המשך....
המדריך הקצרצר לשימוש באנזימים לעיכול. מתוך ויקיפדיה: "אנזים הוא חלבון המשמש כזרז בתהליכים כימיים ביצורים חיים. אלפי אנזימים מצויים בכל יצור חי; ביניהם כאלה שאחראים על תהליכי חילוף החומרים, אחרים אמונים על תהליכי העיכול ועוד." אנחנו משתמשים באנזימים בטיפול באוטיזם עם הבן שלנו, וממליצים המלצה חמה לכל הורה לילד בספקטרום לנסות את התרפיה הזאת על הילד. אנחנו קיבלנו המלצות לשימוש באנזימים ממספר רופאים מטפלים. הנסיונות המוקדמים שלנו עם האנזימים היו כשלון ברור. בימים שבהם הילד קיבל את התוסף הוא בצורה ברורה הגיב בצורה גרועה. בעקבות המלצות של הורים קנינו וקראנו את הספר המצוין של קארין דה פיליס על אנזימים (שגם עליו אנחנו ממליצים בכל פה) לאחר שהתחלנו ליישם את ההמלצות וההבנה שרכשנו מהספר הזה ראינו הצלחה גדולה. המדריכון הקצרצר הזה מטרתו לחלוק את הידע שלמדנו מהספר ומהנסיון, ולאפשר להורים להתחיל את התרפיה הזאת בעצמם. פרטי הספר של קארין Enzymes for Autism and other Neurological Conditions: A Practical Guide Karen L. DeFelice ISBN: 0972591877 http://www.thundersnow.com/enzymebook.htm יש קבוצה מצויינת ביאהו שבה קארין עצמה משתתפת לעיתים: http://groups.yahoo.com/group/EnzymesandAutism מה הם אנזימים. ----------------- אנזימים לעיכול הם אנזימים שנועדו לעזור לילד לעכל מזון. אנזימים אלו מקורם בפירות, צמחים, חיות או מיקרואורגניזמים, תלוי במוצר הספציפי שבו משתמשים. הילד בולע את האנזימים בתחילת הארוחה והאנזימים מפרקים את המזון שהילד אוכל. אנזימים הם חומרים ספציפים. חלק עובד רק על חלבונים מסוג אחד ולא על שומנים מסוג אחר, חלק עובד רק ברמת חומציות אחד ולא אחרת. יש אנזימים שעובדים רק בטווח טמפרטורות מצומצם. לאחר שהילד אוכל את האנזימים, האנזימים שוהים בקיבה יחד עם המזון שהילד אכל ומפרקים אותו ליחדותיו הבסיסיות. חלבונים מתפרקים לחומצות אמינו. שומנים מתפרקים לחומצות שומן (ואולי גליצרין) ופחמימות מתפרקות לחד סוכרים. האנזימים עצמם אינם מפרקים את הילד ולא יכולים לגרום לו נזק. מערכת העיכול התפתחה כדי להכיל ולטפל באנזימים הנ"ל והיא איננה ניזוקה מהם. בפירות ירקות ובשר יש באופן טיבעי אנזימים שהגוף מנצל אותם גם כחלק מתהליך העיכול וגם כנוטרינטים אותם הגוף יכול לקלוט ולהשתמש בהם. בישול, שימור, קירור, הקפאה ושיטות גידול מודרניות מחסלות את האנזימים הנ"ל והופכות את המזון לדל בצורה משמעותית. המטרה בתיסוף של אנזימים איננה להגיע לרמה הטבעית של אנזימים אלה לעבור אותה כמה מונים ולהגיע למקום בו האוכל מתפרק עוד לפני שהגיע למעי הדק. עוד דבר שכדאי לדעת ולזכור על אנזימים – אלו חומרים שבירים שנהרסים בקלות. אנזימים מפסיקים להיות פעילים כשלושים דקות לאחר שנרטבו. אם הילד קיבל אנזימים בשעה שמונה ואכל אוכל בשעה שמונה וחצי, האנזימים לא נגעו באוכל. למה להשתמש באנזימים? למי שעדיין לא יודע, לרוב המכריע של ילדים בספקטרום יש בעיות במעיים. אצל חלק מהילדים הבעיות ברורות מאד: שילשולים, עצירויות, כאבי בטן, הקאות, צואה מסריחה במיוחד ובצבעים צורות ומרקמים שונים מגוונים ומענינים. אצל חלק מהילדים הבעיות נסתרות יותר. היציאות של הילד נראות סדירות יחסית ונורמליות יחסית, אבל בדיקה מקרוב של המעיים של הילד יכולה להעלות הפתעות כמו שמרים, חיידקים אנארוביים ותגובות דלקתיות של קיר המעי. הגורמים לבעיות המעיים של הילד יכולים להיות מגוונים, אבל ניתן לסכם אותם לכמה קבוצות עיקריות: 1) בעיות נוירולוגיות -מערכת עיכול בריאה צריכה הרבה מאד תיאום בין החלקים השונים. הקיבה צריכה להפריש חומצה בזמן ובכמות הנכונה, כמו גם אנזימים מתאימים לפירוק המזון, הקיבה צריכה להעביר את המזון לתרסריון לאחר ששהה זמן מספיק בקיבה ולאחר שעבר תהליך פירוק מכני. וכו' וכו'. כל הצעדים הללו מתואמים באמצעות מערכת עצבית פרטית של המעיים. כיוון שלילד יש בעיות נוירולוגיות, כל התיאום בין החלקים השונים הולך לעזאזל. האנזימים לא מופרשים בכלל או לא מופרשים בזמן. הקיבה מפרישה חומצה כשלא צריך, מתכווצת וגורמת לריפלוקס, או לא מפרישה חומצה כלל כשצריך. המעים לא זזות מספיק מהר כדי להעביר את המזון וכו. 2) בעיות הורמנליות – מערכת העיכול מפקחת על עצמה ועל הגוף באמצעות שורה של הורמנים, כולל בין השאר סקרטין ואינסולין. לילדים בספקטרום יש בעיות כמעט בכל מערכת הורמנלית והמעיים אינן יוצאות דופן. החוסר בהורמונים המתאימים גורם גם הוא לבעיות של תיאום ותיזמון בין החלקים השונים של המעיים. 3) בעיות חיסוניות – מערכת החיסון של המעיים מגיבה תגובת חסר למזהמים ואיננה מסוגלת להאבק בהם כראוי. בעיות של אלרגיות למזון יכולות במקביל לגרום לדלקת קבועה במעיים הדקים. 4) מזהמים במעיים – שורה של בקטריות, שמרים ופטריות כמו גם טפילים מנצלים את שפע ההזדמנויות של מעיים שמכילים מזון לא מעוכל ומערכת חיסונית נכה. פטריות ששיכות לפלורה הקבועה של המעיים הגסים עוברות למעיים הדקים מתישבות במושבות וחומרי חילוף החומרים שלהם מרעילים את הילד. הפטריות עלולות לנקב את קיר המעיים ולאפשר לחומרי מזון מעוכל למחצה להכנס למחזור הדם. וירוסים שילד נורמלי נפטר מהם בקלות מתישבים בקיר המעי וגורמים לדלקות קבועות. הוירוסים של חיסון הMMR ידועים לשמצה בתחום. 5) נזק מבני למעיים – הסביבה העיונת בתוך המעיים גורמת למעיים נזק מבני. לקיר המעי יש שתי תכונות חשובות – היכולות להעביר חומרי מזון ספציפים אל תוך הדם, והיכולת למנוע מרעלנים ומזון בלתי מעוכל להכנס למחזור הדם. הנזק המבני מחסל את שתי היכולות הנ"ל. הנזק המבני יכול גם להגרם ממחסור בגופרית, שבה הגוף משתמש כדי לבנות "רשת" על התאים במעי שמשמשת לסינון. ויש המשך....
