המגדלור...
בס``ד קטע קצת ארוך... אבל שווה קריאה לדעתי... אני מצטערת, אבל אני לא יודעת מי כתב אותו... אם מישהו יודע, אני אשמח שתגידו לי... המגדלור. באוטובוס היורד אל השפלה יושב ר` אפרים במושב שליד החלון, משקיף החוצה במבט סתמי ומנסה להתרכז. הוא הוזמן להרצות בעניני יהדות בפני חוג שומעים דתיים וגם חילוניים הרוצים להכיר את היהדות. בעוד כשעה וחצי הוא אמור להתחיל. כבר שבוע ימים הוא בונה לעצמו את פרטיה של השיחה, את המובאות של חז``ל שישלב בדבריו ואת הדוגמאות והמשלים שישתמש בהם במהלך הרצאתו. עכשיו, תוך כדי נסיעה הוא מנסה לחזור בקצרה על הדברים ולתת ליטוש אחרון לשיחתו. המית המנוע והנוף החולף מול עיניו עוזרים לו בדרך כלל להתרכז יותר מאשר בבית בשיבתו ליד שולחן הכתיבה, אלא שהפעם זומנה לו הפרעה. מאחוריו יושבים שני גברים המשוחחים בעניני עסקים בקול רם, כנראה כדי להתגבר על רעש המנוע, והם מוציאים אותו מפעם לפעם מריכוזו. אחד מבין השניים מדבר כל הזמן והשני מהנהן לעתים. ר` אפרים מעיף מבט אחורה, אך בגלל משענות הגב הגבוהות של המושבים הוא מצליח לראות רק מצח ושער ראש גלוי של אדם בשנות העמידה. שלא מרצונו הוא שומע את הדברים, הם מושכים את תשומת ליבו והוא מקשיב ושומע: ...אתה מוכרח להבין את זה. זה צורך גורלי. בלעדיו אתה לא יכול לעשות שום סיכום. אתה לא יכול לדעת אם הצלחת או נכשלת. כשאתה יושב בסוף החודש, או בסוף השנה, ומנסה לעשות את הסיכום של הצלחת העסק שלך, אז אפילו אם כל הנתונים לפניך אינך יכול להגיע לשום מסקנה אם אין לך מסמך מטרה האומר מה היתה מלכתחילה המטרה של כל הפעילות בעסק. כשאני אומר עסק, אני מתכוון לכל פעילות אנושית, מפתיחה והפעלה של חנות פרחים, או משרד לתיווך דירות, עד להקמת מדינה וניהולה. עליך להבין שאם, למשל, הרוחת 5000 ואתה שואל את עצמך אם זו הצלחה, עדיין אינך יכול לענות על השאלה הפשוטה הזאת. שהרי, אם במסמך המטרה שלך, אותו כתבת בתחילת השנה, כתוב שהמטרה המיועדת היא להרויח 200,000 הרי חמשת האלפים שלך שהרווחת במהלך השנה הם כשלון חרוץ. בעוד שאם במסמך המטרה כתוב שמטרת השנה הראשונה היא להכנס לשוק ורק להשתדל לא להפסיד, הרי שרווח של 5000 הוא הישג כביר והצלחה מעבר למתוכנן, הבנת? יש מקרים בהם הפסד של מליונים נחשב להצלחה כבירה אם המטרה המוצהרת של השנה היתה להפחית את ההפסדים מרמה קודמת של עשרות מליונים לשנה. אבל זה איננו הכל. מסמך המטרה לא נכתב רק כדי לאפשר עריכת מאזן וסיכום פעילות בסוף השנה. מסמך המטרה חיוני בשביל להדריך ולהנחות את עצם הפעילות מתחילת השנה, לאורך כל השנה, יום אחר יום. יש סוגים שונים ומגוונים של מפעלים ושל עסקים. חנות ממתקים מוקמת כדי להרויח ככל האפשר יותר כסף. אבל הוצאת ספרים ציבורית להחייאת מורשת יהדות המזרח למשל, יש לה מטרה אחרת. חברה לקידוחי נפט וחברה להגנת הטבע פועלות, או אמורות לפעול, בצורה שונה לחלוטין רק בגלל שמסמכי המטרה של הקמתן שונים לגמרי. מי שמנהל חברה כזאת חייב להיות מודע כל הזמן למטרה של פעילותו, ולכוון אותה בהתאם למטרה. שכחה של המטרה היא כשלון בטוח של העסק או החברה. תאר לך נהג הנוסע בדרך ואינו זוכר לאן הוא צריך להגיע. הסיכויים שמשום מה יגיע בדיוק למטרה שאותה שכח הם בסביבות האפס, כמובן. אסון גדול יותר משכחת המטרה הוא מקרה שבו אין בכלל מסמך מטרה. פשוט לא כתבו דבר כזה. זה הדבר הכי לא מתקבל על הדת. קשה למצוא ומסד או חברה בלי הגדרת מטרה ברורה וכתובה. רק חנות מכולת או חנות נעליים אינן זקוקות להגדרת מטרה, משום שזו מוגדרת וברורה לגמרי גם מבלי שיכתבוה: להרויח כסף. לומדי מנהל עסקים שומעים מפי המרצים שלהם שגם לחנויות כאלה יש צורך להגדיר את המטרה במספרים מדויקים המתייחסים להון שהושקע, למספר הקונים המשוער, ומחזור הכספים והסחורות וכדומה. סופרמרקט, שאינו אלא חנות מכולה וירקות גדולה, מעסיק אנשי מקצוע בכלכלה כדי לבדוק לעתים מזומנות את מצב העסק מתוך השוואת המצב בשטח עם המטרות כפי שהוצבו בתחילה. היום, בעידן המחשבים, מוציא המחשב המרכזי של רשת מרכולים דו``ח מפורט על כל המכירות שבוצעו באותו יום. שעה קלה לאחר סגירת החנויות מסכם המחשב את המכירות בצורה מסווגת לפי מחלקות, והמעיין בדו``ח הזה יכול לראות בקלות איזו מחלקה היא רווחית וכדאי להרחיבה, ואיזו מפגרת, או אפילו גורמת להפסדים, וכדאי לסוגרה, או לשנות את פעילותה. שמת לב בודאי שבסרט הניר שאתה מקבל בקופה של סופרמרקט מסומן כל סוג של חפץ שקנית בצופן מיוחד המאפשר למחשב להפריד את הדיווח על הסוגים השונים. כך ניתן לבקר את הפעילות המסחרית בצורה מפורטת ממש כל יום ולשנות בהתאם לכך את הפעילות. ר` אפרים, שתחילה התייחס להפרעה במורת רוח, האזין לדברים בקשב רב והשתדל לא להחסיר מילה מן המדובר. שום שיחה מוסרית על הצורך בהגדרת מטרת האדם ותכליתו בעולם לא יכלה להיות מוצלחת יותר מאשר התאור הברור כיצד 2לנהל עסק צולח מבחינה מסחרית. וכי האדם אינו עסק? הרי האדם עצמו הוא עסק העסקים שכל אחד מאתנו מופקד עליו. וכי יש מי שאינו רוצה בהצלחת העסק הזה שאינו אלא הוא עצמו? שום הצלחה מסחרית בעולם אינה יכולה להיות משמעותית אם עצם חייו של בעליה הם נעדרי הצלחה. מדידת ההצלחה והפיקוח עליה אינם אפשריים כלל ללא אותו מסמך מטרה המגדיר מראש מה כוונתנו להשיג בכלל, ומה מתוך זה כוונתנו להשיג בשנה זו, בחודש זה, ואף ביום זה. כל מחשבותיו של ר` אפרים הוסטו מעתה מהשיחה שהכין אל הנושא הזה של מסמך המטרה: האם יש לי מסמך מטרה? כן ולא. לא ישבתי ביום הבר מצוה לנסח את מסמך המטרה שלי, אך, לאמיתו של דבר, מסמך המטרה של כל יהודי מוגדר ומנוסח בצורות שונות בספרים כה רבים, החל בתורה וכלה באחרון ספרי המוסר. הבעיה היא מידת המודעות שלנו למסמך זה ולמטרה הרשומה בו. אילו היתה לי בבית, באיזו מגירה נידחת, מעטפה ובה דף בכתב ידי המצהיר מה היא מטרתי בחיים ומה אני חושב להשיג בימי חיי, אילו כך היה, כי אז הייתי מן הסתם קובע לי זמן, אחת לשנה, או אולי אחת לחודש, לשבת בשקט לבדי ולערוך את המאזן האישי שלי על ידי השוואה בין מה שהשגתי לבין המטרה שהועדתי לעצמי. אולי אפילו הייתי מקדיש לכך זמן ערב ערב לפני השינה. אולי. אבל הבדיקה של העבר אינה הדבר היחיד שהייתי מרויח מהמעטפה הזאת. יש לה חשיבות עליונה כמורה דרך. היא יכולה להנחות אתי במקרים של התלבטויות, לחלץ אתי מספקות ולהצביע על כיוון ברור של התקדמות. מה שכתוב במעטפה יכול לשמש כמגדלור לאוניה ביום סוער וחשוך. יש משהו משארגן לי את חיי ואת כל מה שאני עושה, או נמנע מלעשות, למן הדבר הגדול ביותר ועד לפעולה הקטנה והפשוטה ביותר. בכל נבחן על פי המטרה מתוך בהירות וברירות. נפלא! ר` אפרים כבר החליט: הוא לא ידבר על הנושא אותו הכין במשך כל השבוע. הנושא עליו ידבר יהיה מסמך המטרה! הוא חי עכשיו את הנושא בכל נפשו ויוכל להגיש אותו לקהל שומעיו בצורה הטובה ביותר. האוטובוס הגיע לתחנה המרכזית, ור` אפרים שמע כיצד שני הגברים מאחורים נפרדים זה מזה. הגבר שידבר כל הזמן ירד מן האוטובוס ור` אפרים אחריו. לפתע נתקף ר` אפרים באיזה דחף. הוא ניגש אל הזר, ומבלי להציג את עצמו אמר: שמעתי את השעור במנהל עסקים שנתת לשכנך באוטובוס. למדתי ממך הרבה. אמור נא לי, האם הכללים שאמרת אינם תקפים לגבי חייו של אדם? הרי חיי האדם טעונים הגדרת מטרה וניהול תקין לא פחות מאיזו חנות כלשהי, לא כן? הגבר נראה מופתע במקצת. הוא גרד במבוכה בראשו החשוף וענה: בעצם, אתה צודק. לא חשבתי על כך. ר` אפרים ניצל את ההזדמנות ואמר: אני נוסע עכשיו לחוג של אנשים חושבים, ושם ידונו בנושא הזה. אולי אתה רוצה להצטרף? אני לוקח מונית לשם. בעוד ידו האחת מנופפת למונית לעצור, הניח את ידו השניה על כתפו של הגבר ואמר לו: בוא. תוכל לעזור לנו בידע שלך בנושא. אם הגעתם עד כאן... כל הכבוד... לדעתי, זה היה שווה... ולדעתכם? האם החיים שלנו דומים לעסק? או שאולי לא? האם אנחנו זוכרים בכלל את ``מסמך המטרה``? או שאולי מעדיפים לשכוח אותו `אי שם` (במרכאות כפולות ומכופלות) בתורה ובספרי המוסר? אני אשמח לשמוע את הדעות שלכם... אסתי. נ``ב: הוספתי כאן לינק להודעה שלי מאתמול, לקטע שכתב יוני נתניהו ז``ל... זה נראה לי מתאים להוסיף את זה כקישור...
בס``ד קטע קצת ארוך... אבל שווה קריאה לדעתי... אני מצטערת, אבל אני לא יודעת מי כתב אותו... אם מישהו יודע, אני אשמח שתגידו לי... המגדלור. באוטובוס היורד אל השפלה יושב ר` אפרים במושב שליד החלון, משקיף החוצה במבט סתמי ומנסה להתרכז. הוא הוזמן להרצות בעניני יהדות בפני חוג שומעים דתיים וגם חילוניים הרוצים להכיר את היהדות. בעוד כשעה וחצי הוא אמור להתחיל. כבר שבוע ימים הוא בונה לעצמו את פרטיה של השיחה, את המובאות של חז``ל שישלב בדבריו ואת הדוגמאות והמשלים שישתמש בהם במהלך הרצאתו. עכשיו, תוך כדי נסיעה הוא מנסה לחזור בקצרה על הדברים ולתת ליטוש אחרון לשיחתו. המית המנוע והנוף החולף מול עיניו עוזרים לו בדרך כלל להתרכז יותר מאשר בבית בשיבתו ליד שולחן הכתיבה, אלא שהפעם זומנה לו הפרעה. מאחוריו יושבים שני גברים המשוחחים בעניני עסקים בקול רם, כנראה כדי להתגבר על רעש המנוע, והם מוציאים אותו מפעם לפעם מריכוזו. אחד מבין השניים מדבר כל הזמן והשני מהנהן לעתים. ר` אפרים מעיף מבט אחורה, אך בגלל משענות הגב הגבוהות של המושבים הוא מצליח לראות רק מצח ושער ראש גלוי של אדם בשנות העמידה. שלא מרצונו הוא שומע את הדברים, הם מושכים את תשומת ליבו והוא מקשיב ושומע: ...אתה מוכרח להבין את זה. זה צורך גורלי. בלעדיו אתה לא יכול לעשות שום סיכום. אתה לא יכול לדעת אם הצלחת או נכשלת. כשאתה יושב בסוף החודש, או בסוף השנה, ומנסה לעשות את הסיכום של הצלחת העסק שלך, אז אפילו אם כל הנתונים לפניך אינך יכול להגיע לשום מסקנה אם אין לך מסמך מטרה האומר מה היתה מלכתחילה המטרה של כל הפעילות בעסק. כשאני אומר עסק, אני מתכוון לכל פעילות אנושית, מפתיחה והפעלה של חנות פרחים, או משרד לתיווך דירות, עד להקמת מדינה וניהולה. עליך להבין שאם, למשל, הרוחת 5000 ואתה שואל את עצמך אם זו הצלחה, עדיין אינך יכול לענות על השאלה הפשוטה הזאת. שהרי, אם במסמך המטרה שלך, אותו כתבת בתחילת השנה, כתוב שהמטרה המיועדת היא להרויח 200,000 הרי חמשת האלפים שלך שהרווחת במהלך השנה הם כשלון חרוץ. בעוד שאם במסמך המטרה כתוב שמטרת השנה הראשונה היא להכנס לשוק ורק להשתדל לא להפסיד, הרי שרווח של 5000 הוא הישג כביר והצלחה מעבר למתוכנן, הבנת? יש מקרים בהם הפסד של מליונים נחשב להצלחה כבירה אם המטרה המוצהרת של השנה היתה להפחית את ההפסדים מרמה קודמת של עשרות מליונים לשנה. אבל זה איננו הכל. מסמך המטרה לא נכתב רק כדי לאפשר עריכת מאזן וסיכום פעילות בסוף השנה. מסמך המטרה חיוני בשביל להדריך ולהנחות את עצם הפעילות מתחילת השנה, לאורך כל השנה, יום אחר יום. יש סוגים שונים ומגוונים של מפעלים ושל עסקים. חנות ממתקים מוקמת כדי להרויח ככל האפשר יותר כסף. אבל הוצאת ספרים ציבורית להחייאת מורשת יהדות המזרח למשל, יש לה מטרה אחרת. חברה לקידוחי נפט וחברה להגנת הטבע פועלות, או אמורות לפעול, בצורה שונה לחלוטין רק בגלל שמסמכי המטרה של הקמתן שונים לגמרי. מי שמנהל חברה כזאת חייב להיות מודע כל הזמן למטרה של פעילותו, ולכוון אותה בהתאם למטרה. שכחה של המטרה היא כשלון בטוח של העסק או החברה. תאר לך נהג הנוסע בדרך ואינו זוכר לאן הוא צריך להגיע. הסיכויים שמשום מה יגיע בדיוק למטרה שאותה שכח הם בסביבות האפס, כמובן. אסון גדול יותר משכחת המטרה הוא מקרה שבו אין בכלל מסמך מטרה. פשוט לא כתבו דבר כזה. זה הדבר הכי לא מתקבל על הדת. קשה למצוא ומסד או חברה בלי הגדרת מטרה ברורה וכתובה. רק חנות מכולת או חנות נעליים אינן זקוקות להגדרת מטרה, משום שזו מוגדרת וברורה לגמרי גם מבלי שיכתבוה: להרויח כסף. לומדי מנהל עסקים שומעים מפי המרצים שלהם שגם לחנויות כאלה יש צורך להגדיר את המטרה במספרים מדויקים המתייחסים להון שהושקע, למספר הקונים המשוער, ומחזור הכספים והסחורות וכדומה. סופרמרקט, שאינו אלא חנות מכולה וירקות גדולה, מעסיק אנשי מקצוע בכלכלה כדי לבדוק לעתים מזומנות את מצב העסק מתוך השוואת המצב בשטח עם המטרות כפי שהוצבו בתחילה. היום, בעידן המחשבים, מוציא המחשב המרכזי של רשת מרכולים דו``ח מפורט על כל המכירות שבוצעו באותו יום. שעה קלה לאחר סגירת החנויות מסכם המחשב את המכירות בצורה מסווגת לפי מחלקות, והמעיין בדו``ח הזה יכול לראות בקלות איזו מחלקה היא רווחית וכדאי להרחיבה, ואיזו מפגרת, או אפילו גורמת להפסדים, וכדאי לסוגרה, או לשנות את פעילותה. שמת לב בודאי שבסרט הניר שאתה מקבל בקופה של סופרמרקט מסומן כל סוג של חפץ שקנית בצופן מיוחד המאפשר למחשב להפריד את הדיווח על הסוגים השונים. כך ניתן לבקר את הפעילות המסחרית בצורה מפורטת ממש כל יום ולשנות בהתאם לכך את הפעילות. ר` אפרים, שתחילה התייחס להפרעה במורת רוח, האזין לדברים בקשב רב והשתדל לא להחסיר מילה מן המדובר. שום שיחה מוסרית על הצורך בהגדרת מטרת האדם ותכליתו בעולם לא יכלה להיות מוצלחת יותר מאשר התאור הברור כיצד 2לנהל עסק צולח מבחינה מסחרית. וכי האדם אינו עסק? הרי האדם עצמו הוא עסק העסקים שכל אחד מאתנו מופקד עליו. וכי יש מי שאינו רוצה בהצלחת העסק הזה שאינו אלא הוא עצמו? שום הצלחה מסחרית בעולם אינה יכולה להיות משמעותית אם עצם חייו של בעליה הם נעדרי הצלחה. מדידת ההצלחה והפיקוח עליה אינם אפשריים כלל ללא אותו מסמך מטרה המגדיר מראש מה כוונתנו להשיג בכלל, ומה מתוך זה כוונתנו להשיג בשנה זו, בחודש זה, ואף ביום זה. כל מחשבותיו של ר` אפרים הוסטו מעתה מהשיחה שהכין אל הנושא הזה של מסמך המטרה: האם יש לי מסמך מטרה? כן ולא. לא ישבתי ביום הבר מצוה לנסח את מסמך המטרה שלי, אך, לאמיתו של דבר, מסמך המטרה של כל יהודי מוגדר ומנוסח בצורות שונות בספרים כה רבים, החל בתורה וכלה באחרון ספרי המוסר. הבעיה היא מידת המודעות שלנו למסמך זה ולמטרה הרשומה בו. אילו היתה לי בבית, באיזו מגירה נידחת, מעטפה ובה דף בכתב ידי המצהיר מה היא מטרתי בחיים ומה אני חושב להשיג בימי חיי, אילו כך היה, כי אז הייתי מן הסתם קובע לי זמן, אחת לשנה, או אולי אחת לחודש, לשבת בשקט לבדי ולערוך את המאזן האישי שלי על ידי השוואה בין מה שהשגתי לבין המטרה שהועדתי לעצמי. אולי אפילו הייתי מקדיש לכך זמן ערב ערב לפני השינה. אולי. אבל הבדיקה של העבר אינה הדבר היחיד שהייתי מרויח מהמעטפה הזאת. יש לה חשיבות עליונה כמורה דרך. היא יכולה להנחות אתי במקרים של התלבטויות, לחלץ אתי מספקות ולהצביע על כיוון ברור של התקדמות. מה שכתוב במעטפה יכול לשמש כמגדלור לאוניה ביום סוער וחשוך. יש משהו משארגן לי את חיי ואת כל מה שאני עושה, או נמנע מלעשות, למן הדבר הגדול ביותר ועד לפעולה הקטנה והפשוטה ביותר. בכל נבחן על פי המטרה מתוך בהירות וברירות. נפלא! ר` אפרים כבר החליט: הוא לא ידבר על הנושא אותו הכין במשך כל השבוע. הנושא עליו ידבר יהיה מסמך המטרה! הוא חי עכשיו את הנושא בכל נפשו ויוכל להגיש אותו לקהל שומעיו בצורה הטובה ביותר. האוטובוס הגיע לתחנה המרכזית, ור` אפרים שמע כיצד שני הגברים מאחורים נפרדים זה מזה. הגבר שידבר כל הזמן ירד מן האוטובוס ור` אפרים אחריו. לפתע נתקף ר` אפרים באיזה דחף. הוא ניגש אל הזר, ומבלי להציג את עצמו אמר: שמעתי את השעור במנהל עסקים שנתת לשכנך באוטובוס. למדתי ממך הרבה. אמור נא לי, האם הכללים שאמרת אינם תקפים לגבי חייו של אדם? הרי חיי האדם טעונים הגדרת מטרה וניהול תקין לא פחות מאיזו חנות כלשהי, לא כן? הגבר נראה מופתע במקצת. הוא גרד במבוכה בראשו החשוף וענה: בעצם, אתה צודק. לא חשבתי על כך. ר` אפרים ניצל את ההזדמנות ואמר: אני נוסע עכשיו לחוג של אנשים חושבים, ושם ידונו בנושא הזה. אולי אתה רוצה להצטרף? אני לוקח מונית לשם. בעוד ידו האחת מנופפת למונית לעצור, הניח את ידו השניה על כתפו של הגבר ואמר לו: בוא. תוכל לעזור לנו בידע שלך בנושא. אם הגעתם עד כאן... כל הכבוד... לדעתי, זה היה שווה... ולדעתכם? האם החיים שלנו דומים לעסק? או שאולי לא? האם אנחנו זוכרים בכלל את ``מסמך המטרה``? או שאולי מעדיפים לשכוח אותו `אי שם` (במרכאות כפולות ומכופלות) בתורה ובספרי המוסר? אני אשמח לשמוע את הדעות שלכם... אסתי. נ``ב: הוספתי כאן לינק להודעה שלי מאתמול, לקטע שכתב יוני נתניהו ז``ל... זה נראה לי מתאים להוסיף את זה כקישור...