הלשון החדה
אומרים כולם ``חיים ומוות ביד הלשון`` , כמה נכון המשפט.. ואני אומרת מנסיון.. כבר שיתפתי אתכם בכאבי לאחרונה.. וכעת אני רוצה לשתף אותכם בכאב שאני גורמת למשהו אחר.. משהו שהיה לי לעזר תקופה ארוכה.. משהו שהחזיק את ידי בחשיכה וידע לתמוך בעת הצורך.. ואני איכזבתי.. השתלכתי בו בכל לשוני.. שיודעת להיות חדה לעיתים... הפגנתי כלפיו יחס מכאיב מאוד לפעמים... אין לי מושג אם הוא יגיע לקרא את המילים האלו.. שכן אינו חלק מהפורום הזה.. אבל לפחות את ליבי ואת המעמסה שעליו אקל במקצת.. אני רוצה להגיד לו סליחה.. אני יודעת שאני מכאיבה אבל זה רק מכיוון שאני עצמי כואבת ואין לי מושג איך לשחרר אתה לחץ הזה שמחזיק את הלב ולוחץ אותו כל כך. אני מצטערת .. והרי אמרתי זאת כל כך הרבה פעמים.. והוא בטח כבר לא מאמין שכן כל פעם ההתנצלות נאמרת והמעשים הם אחרים.. אני יודעת שהכאבתי... סליחה.. אני יודעת שאין דרך חזרה מאותן מילים שאמרתי ושאין כל דרך לקחת אותן בחזרה והלוואי ויכולתי.. הלוואי והייתי עוצרת באדום ומדוממת מנוע ברגע הנכון.. אבל הרי כמו שהוא יודע לי העצור הינו בבחינת המלצה בלבד... אז כל מה שנשאר לי להגיד זה סליחה ומקווה שכרגיל יבין אותי.. ולמרות שהוא חושב שאני לא מבינה אותו, שידע שבפנים עמוק אני מאוד מבינה רק לא רוצה להודות בזה.. כי אז הסוף יהיה באמת סוף.. והמסך ירד על המחזה.. כך שמעמקי ליבי אני שולחת לו סליחה ואשתדל בעתיד יותר.. אנצור את לשוני עד שירצה לשחררה.
אומרים כולם ``חיים ומוות ביד הלשון`` , כמה נכון המשפט.. ואני אומרת מנסיון.. כבר שיתפתי אתכם בכאבי לאחרונה.. וכעת אני רוצה לשתף אותכם בכאב שאני גורמת למשהו אחר.. משהו שהיה לי לעזר תקופה ארוכה.. משהו שהחזיק את ידי בחשיכה וידע לתמוך בעת הצורך.. ואני איכזבתי.. השתלכתי בו בכל לשוני.. שיודעת להיות חדה לעיתים... הפגנתי כלפיו יחס מכאיב מאוד לפעמים... אין לי מושג אם הוא יגיע לקרא את המילים האלו.. שכן אינו חלק מהפורום הזה.. אבל לפחות את ליבי ואת המעמסה שעליו אקל במקצת.. אני רוצה להגיד לו סליחה.. אני יודעת שאני מכאיבה אבל זה רק מכיוון שאני עצמי כואבת ואין לי מושג איך לשחרר אתה לחץ הזה שמחזיק את הלב ולוחץ אותו כל כך. אני מצטערת .. והרי אמרתי זאת כל כך הרבה פעמים.. והוא בטח כבר לא מאמין שכן כל פעם ההתנצלות נאמרת והמעשים הם אחרים.. אני יודעת שהכאבתי... סליחה.. אני יודעת שאין דרך חזרה מאותן מילים שאמרתי ושאין כל דרך לקחת אותן בחזרה והלוואי ויכולתי.. הלוואי והייתי עוצרת באדום ומדוממת מנוע ברגע הנכון.. אבל הרי כמו שהוא יודע לי העצור הינו בבחינת המלצה בלבד... אז כל מה שנשאר לי להגיד זה סליחה ומקווה שכרגיל יבין אותי.. ולמרות שהוא חושב שאני לא מבינה אותו, שידע שבפנים עמוק אני מאוד מבינה רק לא רוצה להודות בזה.. כי אז הסוף יהיה באמת סוף.. והמסך ירד על המחזה.. כך שמעמקי ליבי אני שולחת לו סליחה ואשתדל בעתיד יותר.. אנצור את לשוני עד שירצה לשחררה.