הלפ!!
אני וחבר שלי כבר שנה וחצי בייחד.הוא בצבא בקרבי ואני בשירות לאומי..
תמיד היה לנו עליות וירידות ביחסים,אבל אנחנו כבר כמה חודשים בירידה.
אנחני נפגשים פעם בשבועיים במקרה הטוב ורק לשישי שבת,פעם זה היה גורם לי לגעגוע ולתסכול מתי הוא יחזור
עכשיו פשוט לא.
אני קורעת את עצמי כל השבוע מחכה לסופש בשביל עצמי לבד בלי אחרים. גם שהןא לא יכול לדבר בערבים זה לט מפריע לי כי אני חושבת רק על השינה שלי.
ושהוא סוף סוף פה,אני כל הזמן לחוצה כל דבר שהוא לא עושה במקום מרגיז אותי,בקיצור גם כשכיף לנו ביחד זה ניתן לשינוי בשנייה. גם הסקס שלנו של פעם בחודש כבר מעפן.
אני חסרת סבלנות למערכת יחסים,חסרת תשוקה.רק האהבה שלי לבן אדם שהוא והדברים הטובים שהיה לנו ביחד מחזיקים אותי.ועצם הידיעה שאני יודעת שאם אני יאבד אותו אני יתחרט על זה כל חיי.
מה אתם חושבים??
אני וחבר שלי כבר שנה וחצי בייחד.הוא בצבא בקרבי ואני בשירות לאומי..
תמיד היה לנו עליות וירידות ביחסים,אבל אנחנו כבר כמה חודשים בירידה.
אנחני נפגשים פעם בשבועיים במקרה הטוב ורק לשישי שבת,פעם זה היה גורם לי לגעגוע ולתסכול מתי הוא יחזור
עכשיו פשוט לא.
אני קורעת את עצמי כל השבוע מחכה לסופש בשביל עצמי לבד בלי אחרים. גם שהןא לא יכול לדבר בערבים זה לט מפריע לי כי אני חושבת רק על השינה שלי.
ושהוא סוף סוף פה,אני כל הזמן לחוצה כל דבר שהוא לא עושה במקום מרגיז אותי,בקיצור גם כשכיף לנו ביחד זה ניתן לשינוי בשנייה. גם הסקס שלנו של פעם בחודש כבר מעפן.
אני חסרת סבלנות למערכת יחסים,חסרת תשוקה.רק האהבה שלי לבן אדם שהוא והדברים הטובים שהיה לנו ביחד מחזיקים אותי.ועצם הידיעה שאני יודעת שאם אני יאבד אותו אני יתחרט על זה כל חיי.
מה אתם חושבים??
