הלנצח נאכל חרב?
אחד מנקודות המפנה בתפיסה שלי של העם הפלסטיני התרחש בשנה שעברה, ביום בו תושבי רמאללה ביצעו לינץ´ מחריד בחיילי צה"ל. אז הבנתי שלידנו חיים אנשים קנאים, לא מחונכים, לא מפותחים וצמאי-דם. גם באוכלוסיה היהודית יש קנאים דתיים מטורפים, אבל ההבדל בינינו לבינם הוא שאצלנו הרוב הוא הגיוני ומתורבת בעוד שאצלם אותם קיצונים מטורפים הם המיין-סטרים. אהוד ברק חשף, בכוונה או שלא ניתן להתווכח, שפני ערפאת הם לא לשלום אלא לשפיכות דמים. באופן אישי, אני מתעב את האנשים צמאי-הדם הללו, שכל כך חסרי כבוד לחיי אדם. לפני זמן לא רב, החזקתי בדעתם של השמאלנים יפי הנפש, שהחברה הערבית היא חברה מדוכאת וחסרת אמצעים. עכשיו אני מבין, שלרצח אין שום תירוץ שבעולם. תיעוב עמוק זה לא סותר את השאיפה שלי לשלום. אם ייחתם הסכם, אני אהיה בעדו ולא אגיד שעם רוצחים לא אהיה מוכן לעשות שלום לעולם. אבל גם אם ייחתם הסכם, אני תמיד יחוש בוז עמוק לאנשים המטורפים הללו. אז מה הפיתרון, הלנצח נאכל חרב? לדעתי, את הטירוף שבחברה הערבית, ואת הקנאות הדתית שאין לה מקום בחברה מתורבתת, יקח המון שנים לתקן, ומה11 בספטמבר, זהו לא רק יעד ישראלי, אלא כלל-עולמי.
אחד מנקודות המפנה בתפיסה שלי של העם הפלסטיני התרחש בשנה שעברה, ביום בו תושבי רמאללה ביצעו לינץ´ מחריד בחיילי צה"ל. אז הבנתי שלידנו חיים אנשים קנאים, לא מחונכים, לא מפותחים וצמאי-דם. גם באוכלוסיה היהודית יש קנאים דתיים מטורפים, אבל ההבדל בינינו לבינם הוא שאצלנו הרוב הוא הגיוני ומתורבת בעוד שאצלם אותם קיצונים מטורפים הם המיין-סטרים. אהוד ברק חשף, בכוונה או שלא ניתן להתווכח, שפני ערפאת הם לא לשלום אלא לשפיכות דמים. באופן אישי, אני מתעב את האנשים צמאי-הדם הללו, שכל כך חסרי כבוד לחיי אדם. לפני זמן לא רב, החזקתי בדעתם של השמאלנים יפי הנפש, שהחברה הערבית היא חברה מדוכאת וחסרת אמצעים. עכשיו אני מבין, שלרצח אין שום תירוץ שבעולם. תיעוב עמוק זה לא סותר את השאיפה שלי לשלום. אם ייחתם הסכם, אני אהיה בעדו ולא אגיד שעם רוצחים לא אהיה מוכן לעשות שלום לעולם. אבל גם אם ייחתם הסכם, אני תמיד יחוש בוז עמוק לאנשים המטורפים הללו. אז מה הפיתרון, הלנצח נאכל חרב? לדעתי, את הטירוף שבחברה הערבית, ואת הקנאות הדתית שאין לה מקום בחברה מתורבתת, יקח המון שנים לתקן, ומה11 בספטמבר, זהו לא רק יעד ישראלי, אלא כלל-עולמי.