הלנה הו הלנה
-------------------------------------------------------------------------------- "הלנה...אהבה חופשית אהבה בלתי מוגבלת אהבה חופשית מפורסמת, מהוללת אם אראנה - אהבנה אהבנה - חבקנה חבקנה - השליכנה וסלחי נא לי הלנה. אריק איינשטיין למילים של נתן אלתרמן. ...לעומת זאת הייתי בהלנה. חוב ממתישהו בסוף אוגוסט. היה די טעים, לא מדהים לא מפיל. לחלוטין ובהחלט לא מצדיק את מחירי הקריעה בעיבורו של יום מהביל. מילא כאלה מחירים לערב. הסתפקנו במנות עיקריות אפילו בלי שתיה קלה רק מי קרח צוננים שהיו טובים. הבורי בתרד(שהיה מנגולד) וטחינה היה נחמד+ עדיין נחמד. לא משהו. מה שהיה מופלא היה דווקא התרד (שבלי לציין הוחלף במנגולד, ותסכימו איתי שזה ממש לא אותו הדבר). המנגולד בושל במעט לימון וכנראה טיפה מלח והכי חשוב- כמה גרגירי סוכר. ממש כלום היה לזה טעם מפנק נהדר שהקליל את הכבדות של החלבון המוקשה (מחמת טיגון היתר ) והטחינה החמה שזה כבד כבד כבד. סנייה בורי- אכלתי יותר טובים אבל הירק מלמטה פינק לי את החך מאוד. לעומת המנה העדינה הזו היה שם פילה מוסר, שישב על מצע תבשיל עדשים קטנות אורגניות. הפילה היה מטוגן שוב במכת אש ראשונית הרסנית. מתחת עוד הציצה השפיות העסיסית של בשר המוסר, אבל כיוון שלא היתה לחלוחית נוספת במנה, היא היתה בכלולתה יבשה מדי וחסרת מעוף. החלבון של העדשים היה כבד ואליו היה צריך להתאים לטעמי דג שהוא חצי מאודה או צריבת גריל כדי לקבל אפקט מעושן שהולך נהדר עם העדשים ואז להטביל במשהו לימוני מעורב בציר דגים או משהו. זו היתה מנה מפוספסת. הנוער לקחו- האחת את השיפודי פרגית טנדורי על פוקאצ'ה, שלא אהבתי .. הפרגית טנדורי צרבה לי את החך בחריפותה התוקפנית. הפרגית עצמה היתה יבשה וצחיחה. מה שהיה מבריק היה הנאן אניס- שהיה לדעתי אותו בצק של הפוקאצ'ה עם המון גרגירי אניס שהתנהגו נורא יפה בגריל ונצרבו. זה היה ממש לנשנש פיצוחים. הטעם החרוך והמריר על הבצק היה נהדר. מעל חתיכות עגבניות ופרוסות בצל אדום על האש, ומעל , כמה חבל, העוף טיקה המיובש כמעט לגמרי , אדום כראוי .אבל הפרגית היתה החלק הכי פחות טוב של המנה. הנה כאן למשל היה השילוב והרעיון מצויין והביצוע כושל לגמרי והצעיר לקח קל\מארי מטוגן בשלושת הרטבים קיבל טחינה במקום צ'ילי שהוא לא אוהב חרפריף. הקלאמרי היו טובים מאוד. היה בסדר. 4 מנות עיקריות בלבד, ללא שתיה למעט מי ברז... שהיו ככה ובלי קרח. מחיר שערורייתי של= 262+36 (החזר של דמי הכניסה) שמהווה כ-10% הנחה בצהריים- לא מספיק. בקיצור אולי לשקיעה לבילוי של המון זמן ,אבל לא אהבתי את האווירה במיוחד. והמחיר והטעם לא משהו, נחמד אך לא מפיל. . בכללי ובגדול, אין עיסקיות. המנות בצהריים לפחות יוצאות במחיר שערורייתי.גם ככה התפריט לא זול. אם זה היה מוצדק מבחינה קולינרית- ניחא. אבל לטעמי שום מנה לא היתה מצטיינת ,למעט מנת סתמית ואיזוטרית אם כי טעימה, של קלמארי מטוגנים בפירורי פנקו עם המיטבלים. מהלנה ציפיתי להרבה יותר דיוק. בכל מנה היתה הבטחה, שאיכשהו בביצוע לא מומשה. גם ההנחה שמקבלים בצורת החזר של 12 ש"ח (או 11) למי שאוכל ב-100ש"ח מסמלת משהו על ההתנהלות של המסעדה הזו. בחינת לעג לרש בעל המרשרשים. השירות היה זריז, כששמו לב אלינו. אז מה זה אומר? שהמיקום קובע שמותר הכל? או כדברי השיר- הלנה... אהבה חופשית מפורסמת, מהוללת תחפשנה - תמצאנה תמצאנה - תתפסנה תתפסנה - תשלם נא אוי, הלנה, הלנה...
-------------------------------------------------------------------------------- "הלנה...אהבה חופשית אהבה בלתי מוגבלת אהבה חופשית מפורסמת, מהוללת אם אראנה - אהבנה אהבנה - חבקנה חבקנה - השליכנה וסלחי נא לי הלנה. אריק איינשטיין למילים של נתן אלתרמן. ...לעומת זאת הייתי בהלנה. חוב ממתישהו בסוף אוגוסט. היה די טעים, לא מדהים לא מפיל. לחלוטין ובהחלט לא מצדיק את מחירי הקריעה בעיבורו של יום מהביל. מילא כאלה מחירים לערב. הסתפקנו במנות עיקריות אפילו בלי שתיה קלה רק מי קרח צוננים שהיו טובים. הבורי בתרד(שהיה מנגולד) וטחינה היה נחמד+ עדיין נחמד. לא משהו. מה שהיה מופלא היה דווקא התרד (שבלי לציין הוחלף במנגולד, ותסכימו איתי שזה ממש לא אותו הדבר). המנגולד בושל במעט לימון וכנראה טיפה מלח והכי חשוב- כמה גרגירי סוכר. ממש כלום היה לזה טעם מפנק נהדר שהקליל את הכבדות של החלבון המוקשה (מחמת טיגון היתר ) והטחינה החמה שזה כבד כבד כבד. סנייה בורי- אכלתי יותר טובים אבל הירק מלמטה פינק לי את החך מאוד. לעומת המנה העדינה הזו היה שם פילה מוסר, שישב על מצע תבשיל עדשים קטנות אורגניות. הפילה היה מטוגן שוב במכת אש ראשונית הרסנית. מתחת עוד הציצה השפיות העסיסית של בשר המוסר, אבל כיוון שלא היתה לחלוחית נוספת במנה, היא היתה בכלולתה יבשה מדי וחסרת מעוף. החלבון של העדשים היה כבד ואליו היה צריך להתאים לטעמי דג שהוא חצי מאודה או צריבת גריל כדי לקבל אפקט מעושן שהולך נהדר עם העדשים ואז להטביל במשהו לימוני מעורב בציר דגים או משהו. זו היתה מנה מפוספסת. הנוער לקחו- האחת את השיפודי פרגית טנדורי על פוקאצ'ה, שלא אהבתי .. הפרגית טנדורי צרבה לי את החך בחריפותה התוקפנית. הפרגית עצמה היתה יבשה וצחיחה. מה שהיה מבריק היה הנאן אניס- שהיה לדעתי אותו בצק של הפוקאצ'ה עם המון גרגירי אניס שהתנהגו נורא יפה בגריל ונצרבו. זה היה ממש לנשנש פיצוחים. הטעם החרוך והמריר על הבצק היה נהדר. מעל חתיכות עגבניות ופרוסות בצל אדום על האש, ומעל , כמה חבל, העוף טיקה המיובש כמעט לגמרי , אדום כראוי .אבל הפרגית היתה החלק הכי פחות טוב של המנה. הנה כאן למשל היה השילוב והרעיון מצויין והביצוע כושל לגמרי והצעיר לקח קל\מארי מטוגן בשלושת הרטבים קיבל טחינה במקום צ'ילי שהוא לא אוהב חרפריף. הקלאמרי היו טובים מאוד. היה בסדר. 4 מנות עיקריות בלבד, ללא שתיה למעט מי ברז... שהיו ככה ובלי קרח. מחיר שערורייתי של= 262+36 (החזר של דמי הכניסה) שמהווה כ-10% הנחה בצהריים- לא מספיק. בקיצור אולי לשקיעה לבילוי של המון זמן ,אבל לא אהבתי את האווירה במיוחד. והמחיר והטעם לא משהו, נחמד אך לא מפיל. . בכללי ובגדול, אין עיסקיות. המנות בצהריים לפחות יוצאות במחיר שערורייתי.גם ככה התפריט לא זול. אם זה היה מוצדק מבחינה קולינרית- ניחא. אבל לטעמי שום מנה לא היתה מצטיינת ,למעט מנת סתמית ואיזוטרית אם כי טעימה, של קלמארי מטוגנים בפירורי פנקו עם המיטבלים. מהלנה ציפיתי להרבה יותר דיוק. בכל מנה היתה הבטחה, שאיכשהו בביצוע לא מומשה. גם ההנחה שמקבלים בצורת החזר של 12 ש"ח (או 11) למי שאוכל ב-100ש"ח מסמלת משהו על ההתנהלות של המסעדה הזו. בחינת לעג לרש בעל המרשרשים. השירות היה זריז, כששמו לב אלינו. אז מה זה אומר? שהמיקום קובע שמותר הכל? או כדברי השיר- הלנה... אהבה חופשית מפורסמת, מהוללת תחפשנה - תמצאנה תמצאנה - תתפסנה תתפסנה - תשלם נא אוי, הלנה, הלנה...