הלם....

[תמר 45]

הלם....

אני בשוק חיי. בהלם מוחלט ...בדרך חזרה לביתי בפקק ארוך כתוצאה מתאונה צלצלתי לאמי לשאול מה נשמע. שאלתי אם היא רוצה ללכת לקניות ? היא אמרה שתשאל את אבא. המתנתי על הקו זמן ארוך. מתברר שאבא יצא מהבית עם מכשיר האינלציה שלה [היא לא שמה לב כלל]. היא רעדה כולה, בכתה ... מתברר שאבא עצר מונית ליד ביתו ובקש שיסיעו אותו לכתובת בו הוא גר. נהג המונית אמר לו : זהו הבית... ולמזלנו אבא עלה הביתה. הוא רצה לנסוע לבית שלו [ לא קלט שזהו ביתו. צלצלתי אחרי כמה דקות. אמא צעקה עליו. הסברתי לה , שאין לה מה לצעוק עליו... מטפלת ישראלית לכמה שעות עוד לא מצאנו , ואם הטפסים לעובד זר אני משום מה מתמעמעת למלא... צלצלתי לאבא והצעתי לו שאני אבוא לקחת אותו אלי , והוא לא רצה. הצעתי שאקח אותו קצת ברגל. וגם לזה הוא התנגד. לדעתי הוא בעצמו בשוק. איך ממשיכים לתפקד???

 

[יענקלה מגבעתיים]

אני בהלם מכך שאת בהלם../images/Emo8.gif

זה כל כך צפוי. הכתובת על הקיר כבר הרבה זמן. אל תכעסי עלי שאינני "תומך" כרגע. כבר מזמן היתה צריכה להיות אצלכם מטפלת ואת בעצמך מודה שעדיין לא התחלת. אם תתמהמי אולי באמת כבר לא יהיה צורך

 

[תמר 45]

לטעמי , לעיתים אתה מגזים... סליחה על הבוטות

" אם תתמהמי אולי באמת כבר לא יהיה צורך " אני חושבת שלכתוב משפט כזה זו "אכזריות "... עדיף היה לא להגיב ... אין בכוונית לפגוע . רק לומר את אשר על ליבי. אתה חושב שכל כך קל לשכנע את אמי. גם היום אחרי הסיטואציה היא עדין לא מבינה מדוע היא צריכה מטפלת... וניא מנסה להוכיח לי, שהיא היתה בבית , ואבי נעלם....

 

[ariela המקורי]

תמר, תביאי את הרופא או את עובדת סוציאלית

שתדבר עם אמא על המצב של אבא ותשכנע אותה שצריך דחוף מטפל או עוזר לאבא, יכול היה ממש להיות אסון אם אבא יצא מהבית ללא ידיעת אמא, אמא לפעמים לא שמה לב ,אז מה יהיה?

 

[ariela המקורי]

תמרי, ממש המצב חמור, למה את מחכה?

דחוף עובד זר שישגיח עליו,מה עם מרכז יום? בשורות טובות

 

[ענתי44]

תמר יקירה../images/Emo24.gif

אני יודעת שליבך נקרע בפנים ושאת במצוקה קטנה ואני גם מודעת לקושי שלך להשתלט על הספינה אמאבא, אבל אם לא תשתלטי היא עלולה לעלות על שרטון אני הייתי שם. התקשתי להחליט בשביל אמא. הרגשתי כמו פושעת. בהתחלה אמא החליטה ואני צייטתי. וכמו שמדברים אליך דיברו אלי וניסו להסביר לי שהתחלפו היוצרות אמא ילדה שלי ואני אמא שלה. אמא שלך אישה צלולה ובריאה אבל היא לא מתפקדת באשר לאבא שלך, כאילו היא בהכחשה. יקירה עם כל הקושי את תצטרכי להיות החזקה וזו שמחליטה, למען ביטחון הוריך. ולא משנה מה שתבחרי העיקר שהוריך לא ישארו לבד. את פה בפורום כבר ותיקה יחסית ולכן היה לך מספיק זמן להבין את נוראות האלצהיימר. וזה ילך ויגבר. אביך, וגם אמא זקוק להשגחה מתמדת. 24 שעות. את יודעת שלמרות שאמא כבר לא יכולה לברוח לי או לגשת להדליק גז אני חושבת פעמים לפני שאני משאירה אותה לבד והולכת לשפוך פח או להתקלח. ולפני כמה זמן הייתי חייבת לקנות ויצאתי 10 דקות וכל כך נילחצתי ממה שעלול להיות. כי אלצהיימר זה זוועת עולם. יקירה תזכרי לא את אבא א' הצלול והמתפקד את כופה על מטפלת אלא לאבא ב' שזקוק, למרות ההתנגדות החזקה להשגחה. אני מפצירה בך שלא תעלבי ממני. אני מתנצלת אם כן, כי אני באמת מעומק הלב עונה לך. אם תרצי תחשבי על דבריי אם לא, זה בסדר, קחי חיבוק עידוד ממני.

 

[תמר 45]

תודה

תודה על דבריך. איני נפגעת, ואיני נעלבת... הסכנות ברורות לי. יחד עם זאת כנראה שגם אני לא הפנמתי אותם עד הסוף. בשלושה הימים האחרונים לא הייתי אצל הורי בשל ההכנות לתחילת שנת הלימודים, והעומס הרב עם סיום החופש. בכל שיחת טלפון אמי אמרה שהכל מצוין... נאחזתי במילות קסם אלו. עד שעות אחר הצהרים... הרעיון שאדם זר יכנס לבית הורי [אחרי כל הסיפורים והמראות] קשה לי מאוד. ואמי בוודאי לא עושה את החיים קלים יותר בנושא זה. אילו היתה זועקת לעזרה , ההתמודדות שלי היתה קלה יותר. ביום שבת הורי היו אצלי לארוחת ערב. הצעתי לאבי ללכת למקום שבו יש מלאכת יד, הרצאות וכו [ כמעין מרכז יום ] יחד עם אמי , כמובן. הוא סרב בכל תוקף: הוא לא ילך עם זקנים...

 

[יענקלה מגבעתיים]

תמר יקרה

כל המטרה שלי זה לדחוף אותך להתחיל עם ההליכים במהירות האפשרית. אני, כאחרים, כבר זמן רב מציעים לך לקבל מטפלת. רובנו אם לא כולנו עברנו את המצב של אי רצון להכנסת אדם זר לדירה. אני יכול להעיד על עצמי ששנה שלימה לא טפלתי בערעור לקבל עובדת זרה, משום שאני עצמי לא רציתי שיסתובב אדם זר, וגם משום שכאשר דברתי עם אשתי היא דחתה מכל וכל את הרעיון. כל מה שתצטטתי כבר נאמר אצל אחרים. יש גם כאן בפורום חברה שלא הסכימה להכניס עובדת זרה ובסופו של דבר זה גרם לכך שלא היתה ברירה אלא לאשפז את בעלה במוס סיעודי, בעוד שאם היה נשאר בבית עם מטפלת היה גם לו יותר טוב, וגם לרעייתו שנוסעת לבקר אותו וסובלת לפני ואחרי כל ביקור. אני באמת חושב שאין טעם לתת לך עיצות תוכות אם אינך מתחילה בהליכים. בכלל, בכל הנוגע למחלה האיומה הזאת, השינוי שחל הוא מהיר. יתכן שעד שתגמרי את ההליכים ויהיה אקטואלי לקבל מטפלת, ההתנגדויות תפחתנה או תיעלמנה. ואם יהיו נוכל לתת לך עיצות למכביר. אבל קודם תגיעי לגשר.

 

[ענתי44]

זה טבעי שאת מקווה שהמצב טוב

אני עדין נופלת בפח הזה בעצמי בכל פעם מחדש כשיש יום צלול במיוחד ומתבדה מחדש. זה בסדר שאת היית עם הילד שלך. הוא בעדיפות ראשונה. ודווקא בגלל זה את זקוקה למישהי שתבטחי בה. אמא תכעס ותתנגד ואני כל כך מבינה אותה אבל סביר להניח שהיא תמצא בת לוויה ( ראי את האהבה הגדולה בין אלפי של יענקלה וצ'רי כמו סבתא ונכדה ) היא בטח תוריד ממנה עול. כי אמא שלך לא נהיית צעירה וכל הטיפול בבעל ובבית לא קל. לכן דווקא בשביל ולמען אמא את צריכה להפעיל עליה את כל דרכי השכנוע ולהביא מטפלת. או מטפל. וגם אביך ילמד ליהנות מהטיפול והעיקר הוא יהיה בטוח מצרה. כן יש עובדים אכזריים ומרושעים שמכים קשישים, אבל הם מיעוט קטן שמאירים עליו, מטבע הדברים אור זרקורים שמאיר לא לאטובה על ציבור שלם של עובדים טובים ומסורים. והיי.... את לא נוסעת לגור על הירח. את תהיי עם היד על הדופק וכמו מרים, תתחבאי מאחורי הסוף ותשגיחי על "משה" מפני היאור והמצרים. זה לא קל אבל אחרי שזה יקרה תרגישי כמה עשית טוב. לפני חמש שנים, הייתי צמודה לאמא 24 שעות ביממה שבעה ימים בשבוע. לא רציתי עזרה. אבל אז הבנתי שזה לא לטובת אמא והיה לי קשה להרפות. במרכז יום הראשון התנדבתי כדי להשגיח. היום לא יודעת אם הייתי יכולה בלי מרכז היום ובלי המטפלת שלנו שהפכה לי למשפחה.

 

[ליאורלילי]

תמר יקרה ../images/Emo24.gif

גם אני נבהלתי כשקראתי מה שכתבת. ממש היה לכם נס גדול שלא נסע במונית או הלך למקום אחר. כל כך מבינה אותך כי גם לי שי הורים זקנים וקשה מאד לכפות עליהם לקבל עזרה, אך אם אחד מהם היה מאובחן עם דמנציה , לא הייתי מהססת ומיד פונה לביטוח לאומי או לקבלת רישיון לעובד זר. גם הורי לא רוצים מרכז יום וגם בעלי החולה לא רוצה. לפני כמה שנים כשבעלי הפסיק לעבוד והיה עדיין עצמאי, בפורום כולם כתבו לי שאני צריכה להביא לו עזרה אך גם אני הססתי כי הוא היה עדיין עצמאי לגמרי. אני מודה לקב"ה שהצלחתי תמיד להקדים ולהביא לו עזרה בזמן הנכון ולא קרו לנו תקלות. הוא גם אמר לי מתי הוא מתבלבל או מתי פוחד להשאר לבד כך שיכולתי לדעת מתי להביא עזרה הביתה. זה לא פשוט להכניס מישהו זר ובמיוחד לאנשים זקנים(אני מניחה שהורייך בגילאי 80). אני מקווה שיחד עם אחותך תדברו עם אמא ותסבירו לה את המצב שאין ברירה ואם את זקוקה לעזרה ממני , אני מוכנה גם לדבר איתה , הבנתי שאתם מהאזור שלנו(זהבה סיפרה לי). שולחת לך חיבוקים והמון כוחות, תדעי שיש תקווה ויש פתרון והלואי ויגיע בקרוב, טובה

 

[ngנוצה1]

דוגמא נוספת להיתנהגותו חסרת הטקט של יעקב

תמר שלום, מנסיוני בהגשת בקשה להעסקת עובד זר , תמלאי את המסמכים כמה שדיותר מהר , תצרפי את כל האידורים הרפואיים הנידרשים , ותשלחי למשרד העבודה עד כמה שאני זוכרת זה גם לוקח זמן אצלהם (לפחות ממה שאני זוכרת שהיה לפני 4 שנים שהגשתי עבור אמי), אז קדימה חבל על הזמן , ירד לכם עול רציני ברגע שיהיה צמוד אל אבא מישהו . שיהיה בהצלחה.

 

[אפס שתיים]

אוי וויי

זה עדיין טוב יותר מאמא שלי שהלכה לכותל ביום שני ונפלה שם. פינו אותה לבית חולים באמבולנס וב"ה, מעבר לחתך בלחי מהמשקפיים שנשברו, לא קרה לה כלום. היא קיבלה הוראה מפורשת מהרופא ומאיתנו שלא לצאת מהבית. זה לא הפריע לה ללכת היום שוב לכותל, בלי משקפיים ובלי מקל. שומר פתאים ה'.

 

[יענקלה מגבעתיים]

אלפי לפני שבועיים נפלה בכותל של השירותים

קבלה כנראה מכה מהכיור ונפצעה מעל הגבה. ירד הרבה דם. גם אותה העברנו באמבולנס לבית חולים. היום למזלנו בקושי רואים סימן אבל יש לה התדרדרות באלצהיימר. או שבגלל ההתדרדרות היא נפלה, או שהנפילה גרמה לזה (הביצה והתרנגולת).

 

[pisikusha]

למרות חיבתי אליך עלי לציין-הגזמת בחידוד הלשון

בכותל של השירותים??!!

לא די לנו במהומות בירושלים .... ?

 

[יענקלה מגבעתיים]

פיסיקושה יקרה, תודה על הארתך

אני כחילוני מכבד מאד את הכותל ולא הרגשתי שזו זילות לכתוב כך. אני מקוה שאפס שתים וכל מי שקורא לא נפגע ואני מתנצל מאד מאד.

 

[pisikusha]

ההתנצלות מתקבלת../images/Emo197.gif

 

[ליאורלילי]

האם היא הולכת לבד??

שרה יקרה , אני הבנתי שגם היא חולה, אז בטח יש לה מישהו שמטפל בה. במצבה לא רצוי שתלך לבד וגם כמו כשכתבת שיקול הדעת שלה לקוי, לצאת בלי מקל ומשקפיים שולחת לך חיבוקים , המון כוחות לדאוג לשניהם אבל במיוחד לה כי היא עדיין בבית. טובה

 

[בת גלימית]

תמר שלום!

אומנם יש הבדל גדול בין עזרה להורים ובין עזרה לבעל/אישה אבל בשני המקרים האסונות יכולים להיות מרקעי שחקים, בעלי עודכשהסתובב והיה כביכול עצמאי, השארתי אותו לבד 10 דקות וירדתי עם הכלבה לעשות את צרכיה, כשחזרתי גיליתי אותו ליד הגז משחק ומנסה לחמם אוכל, לא הסתדר כ"כ עם הגז לא ידעאיזה כפתור שייך לאיזה להבה, וריח הגז מילא את הבית, רק חסר היה שידליק באותו הרגע גם סיגריה בכדי לפוצץ את הבית, אז הבנתי שהמצב מדרדר בקצב מואץ, זה לא רק עניין שילך לאיבוד, גם בבית האסונות יכולים להיות משמעותיים, ואת אימא את צריכה להכריח לקבל עזרה, להסביר לה כמה קל יכול להיות לה שמשהו ינקה, שמישהו ישמור על האב ולה יהייה קצת זמן לעצמה אפילו לישון, מאותו מקרה עם בעלי לא העזתי להשאיר אותו לבד בשום מצב, ורק לאחרונה כשהוא בטוח במיטה , מיטה סעודית עם מעקה, אני גונבת כמה דקות ויורדת עם הכלבה, מהמיטה לא יצליח לרדת או לחבל במשהו... כדי וירצוי כמה שיותר מהר לחפש פתרון, שיהייה לך בהצלחה!!!!

 

[יענקלה מגבעתיים]

תמר,למקרה כזה ודומיו התכוונתי שאם תתמהמהי

אולי כבר לא יהיה צורך...