הללו את העז השחורה

הללו את העז השחורה

בעקבות העץ של יערה אלרואי1, שהעלה דרישה ל"מפלצת מחריבת עולמות", חשבתי שוב על נושא די ישן - אלי-רשע. אלי-רשע קיימים בהרבה עולמות משחק, ובדרך כלל סוחבים אחריהם כנופייה יפה של מאמינים שעיסוקים העיקרי מתמקד בנסיונות לחרב את עולם המשחק. את מניעיהם של אלי-הרשע די קשה להבין, כי דרכי האל נסתרות הן. ולכן, המאמינים מעניינים הרבה יותר. מה עובר בראש למישהו שמחליט להלל את העז השחורה, להקריב קורבנות אדם לאיש המקורנן, או להבריג לפרצופו מסיכה במצוותו של חסר-הפנים? הסיבות יכולות להיות כדלהלן: דמי חסות: אף אחד לא באמת אוהב את האלים המרושעים, אבל מכיוון שהם קיימים ובעלי עוצמה והשפעה, עדיף לא להרגיז אותם ולחלוק להם כבוד. אתה לא מקריב פרה למגולה שד ההרים כי אתה אוהב אותו ורוצה בשלומו, אלא חושש שאם מגולה לא יקבל את הפרה שלו הוא יבוא לנשנש אותך אישית. כך גם עם הדוד ג'ו שנקבר חי ביסודות הגשר החדש - זה נועד לשכך את זעמו של ירקונוס אל הנהר שהגשר פגע בכבודו. מוסר חלופי: האלים הרעים מייצגים לא פעם תכונות אופי והתנהגות שנחשבים לשליליים וסוטים חברתית - עצלות, אלימות, גרגרנות וחמדנות. המאמין באלים הרעים הוא אדם אנטי-חברתי שדווקא רואה בתכונות אלו תכונות ראויות להערצה. מארס אל המלחמה למשל לא מוצג אף פעם כטיפוס חיובי אלא כפסיכופט צמא לדם - ישות שכל דגנרל חסר כישורים אזרחיים ישמח להשתחוות לה. ואם כבר ממילא דופקים את הראש בסמים ואלכוהול, אז בכחוס הוא תירוץ דתי מצויין. תגמולים: כן, האלים הרעים הם בריות מזיקות, כן, בסוף תצטרך לשלם את החשבון ותחטוף מהם בגדול, אבל בינתיים הם נותנים לך הטבות. באורגיות של העז השחורה אתה יכול להתעלס עם נשים שלא היו מתייחסות לקיומך המכוער, מארס נותן לך ניצחון בקרב, ובאלפגור השד הפטרון של העצלות נותן לך המצאות מתוחכמות שעושות את החיים קלים יותר. אז נכון, כנראה שתצטרך להוציא לעצמך עין בתמורה, או שתבלה את הנצח שלאחר המוות בעינויי תופת, אבל כרגע זה נראה מאוד משתלם. מניעים כגון אלו קיימים בתרבויות של עולמנו, בהן לא חסרים אלים זדוניים מסוגים שונים ומשונים, והם יכולים להתקיים גם בעולמות פנטזייה בהם האלים קיימים באמת.
 

Nihau

New member
שני אלמנטים נוספים

1. חינוך מבית. הורים מטורללים מחנכים ילדים לא מטורללים בהכרח - או לפחות לא בתחילת חייהם. 2. מטורללות כללית משולבת באגו מרקיע שחקים תרתי משמע- הרצון להפוך לאל כדוגמת רייסטלין הידוע לשמצה.
 

מירטל

New member
2 וותרי על מטורללות כללית

אגו מרקיע שחקים ( לעיתים קורבות בלי שום קשר למיונמנות או יכולות, בעיקר על אנשים ממוצעי יכולת) מספיק גרוע.
 

tapas tapas

New member
מה בדבר?

העולם הזה הוא רק מבחן כניסה לעולם הבא. והדרך היחידה לעבור את המבחן הזה הוא על ידי סיגופים וסבל בעולם הזה (כמו בנצרות?). שכן ההנאות בעולם הזה הם חטא. ומכיוון שכל האנשים בעולם הזה הם חוטאים, הדרך היחידה למאמין לטהר את העולם הזה מחטאים היא על ידי ההשמדה ועינויים של כל החוטאים. כולל לבסוף גם את עצמו.
 

tapas tapas

New member
עוד הערה

הבעיה עם מאמינים כאלה שהם עלולים להרוג את עצמם לפני שהם עושים נזק אמיתי לעולם. יש מספיק דוגמאות מארה"ב על איזה מנהיגי דת משוגעים שהנהיגו קבוצות קטנות של כמה עשרות משפחות. והסיום הגדול היה שהם הציתו את עצמם בטח בית גדול, כולל את הילדים שלהם.
 

tapas tapas

New member
ועוד משהוא

זה שהאל מרושע לא אומר בהכרח שהמאמינים בו הם מרושעים. גם אם הם יודעים שהאל או האלים שלהם רשעים. למשל האינדיאנים האמינו ברוחות או אלים רשעים. אם אתה מכיר את ULTIMA7, אז שמה היה את הFELLOWSHIP שלמעשה הכת הזאת כלפי חוץ הציגה את עצמה ככת טובה. וחלק מהמאינים שלו באמת חשבו שהיא טובה, אבל המניעים של הכת הזו היו מרושעים. האמת אני לא בדיוק מה הסיפור של הGUARDIAN, הוא רצה להשתלט על ברטניה ואחר כך על העולם. אבל לא יודע למה. אולי זה בגלל שלא היה לו אף, והוא שנא את כל מי שכן היה לו אף.
 

Roger the Jolly

New member
אפשר גם כיוון אחר

למשל - כל אל או קבוצת אלים הם פטרון/ים של עם מסויים. אל שמנחה את העם שלו לכבוש את העם של האל השני יתפס על ידי האנשים של העם השני כאל רשע, בפרט אם הוא מצווה על קורבנות אדם של מאמיני האל השני. מצד שני כלפי אנשיו הוא האל יתייחס אחרת לגמרי ויעזור להם לפרות ולרבות ולמלא את כל הארץ. אופציה אחרת - אל שרוצה שינוי קיצוני בעולם אשר יתאים לתחומי השליטה שלו - למשל עולם של סופות בלתי פוסקות או נהרות של לבה. כדרך אגב יקרה גם שמרבית היצורים החיים בעולם יהרגו מהשינוי הזה, אבל מאמיניו של האל הם יצורים שממילא חיים בתנאים כאלו, או מקבלים מהאל את היכולת לחיות בתנאים כאלו ולכן להם אין בעיה עם כך.
 
למעלה