הלכתי לאיטי

[גרי רשף]

הלכתי לאיטי

לאט - תואר הפועל.
לאיטי - הטייה של לאט?
לא עולה בדעתי עוד דוגמה של הטייה של תואר הפועל.
מה בדיוק הכלל במקרה זה? הרי האות "ל" אינה למד השימוש כמו בצירופים כמו "לעצמי" "לביתנו" וכו'.

 

[trilliane]

חשבתי לתומי...

וגם במילה "לאט" האות למ"ד היא בהחלט אותה למ"ד, אחרת מאין צצה? היא אינה שורשית, השורש הוא א-ט-ט (אט אט שקעה השמש... הוא האט בסיבוב).

 

[גרי רשף]

אם כך נשאל אחרת- מה תפקידה של ל' השימוש במילה לאט?

הרי המילה "לאט" אינה פועל.
"הלכתי אט" - ברור.
"הלכתי לאט" - לא ברור.
מה הקשר לתוה"פ "לתומי"? יש לזה צורת נפרד? (הלכתי לתום?)
חוץ מלאיטי ולתומי, יש עוד דוגמאות?
תודה

 

[trilliane]

יש תה"פ שנוצרו בעברית מחיבור בין אות יחס (ל/ב) ושם עצם מופשט

בעקיפין, במישרין, לחלופין, לחלוטין (דוגמאות שליקטתי מתוך מאמר של האקדמיה ללשון על סיומת הרבים ־ִין), למחצה, למשעי, למצער...
וכמובן רבים רבים כמו: ברצון, בשמחה, בכעס, בהפגנתיות, בקיצור, בדיוק...

שם העצם הוא תום (תֹּם).

 

[מני אה]

תום זה לא תואר של פועל, אלא שם תואר. לדעתי היה צריך להיות

חשבתי מתומי או בתומי

 

[trilliane]

'תום' הוא שם עצם. 'לתומי' תואר הפועל (מתאר את "חשבתי")

 

[מני אה]

בהליכה מהירה

בהליכה= תואר הפועל
מהירה= שם תואר
&nbsp
לא??

 

[trilliane]

לא יודעת, לא ציינת פועל אלא צירוף יחס ושם תואר

הליכה מהירה = שם עצם + שם תואר
הלכתי מהר = פועל + תואר הפועל
הלכתי במהירות = פועל + תואר הפועל (לא ערך מילוני אלא צירוף יחס, כלומר מילת יחס + שם עצם)

 

[מני אה]

תודות לכלל התשובות

 

[חוכך בדעתו 2]

ישבתי לבדי. לבדך, לבדו, לבדם וכו'. שורש ב-ד-ד (דומה

ל-לאט שורש א-ט-ט).

 

[trilliane]

 

[גרי רשף]

תודה ל-Trilliane ולחוכך בדעתו

החכמתי,
וצריך לישון על זה..

 

[גרי רשף]

נימנמתי על זה

אפשר לראות את הקשר בין שלושת המקרים שכולם בגזרת ע"ע:
אטט - בנפרד אט (תואר הפועל)
תממ - בנפרד תום (שם עצם)
בדד - בנפרד בדד (תואר הפועל)
&nbsp
קצת לא מסתדר שהראשון והשלישי הם תואר הפועל ולא שמות עצם כמו: לדרכי, להוותי, לעצמי וכו'; אך מי יודע? אי שם בעבר הרחוק הם אולי היו גם שמות עצם שנכחדו, ונותרו רק ההטייות שלהם בצירוף ל' השימוש.

 

[trilliane]

אכן. שים לב שגם הדוגמאות שהבאתי מהאקדמיה ללשון הן כאלה

בעקיפין, במישרין, לַחֲלופין, לחלוטין – "לכל אלה משותפת תכונה בולטת: אלה מילים שאינן מציינות ריבוי של ממש, וצורת היחיד שלהן, אם היא קיימת, באה במשמעות אחרת".

 

[איתי שלר]

במקור גם בלי למ"ד השימוש

בתנ"ך שתיהם באות גם ללא למ"ד השימוש:
"וילך אט"
"בד בבד יהיה"

 

[גרי רשף]

כיצד "בדד" קשור ל-"בד בבד"?

כנראה שבשני המקרים אותו השורש,
אך כיצד הביטוי שכיום משמעותו "בו זמנית" או "תוך כדי" קשור לבדד?

 

[איתי שלר]

המשמעות "בו-זמנית" היא חדשה (כנראה בת כמה עשורים בלבד)

ראה על כך באתר האקדמיה ללשון:
http://hebrew-academy.org.il/2016/02/25/פרשת-כי-תשא-בד-בבד/

 

[גרי רשף]