הלכה מהבן איש חי
קודם שיברך ויתעטף, יכון לקים מצות עשה ללבוש ציצית מצויצת כהלכתו, שנאמר [במדבר טו, לח]: "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", והיא מצות עשה שהזמן גרמא, ועל-ידי כונת הכנה זו אז יהיה כח בהכנו בברכה להעלות מיין נוקבין ולהמשיך המוחין, כמו שכתב רבנו הרש"ש ב"נהר השלום". ולכן טוב לומר בפיו קודם הברכה: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא וכו' הריני מוכן ללבוש ציצית מצויצת כהלכה, כמו שצונו ה' אלוהינו ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, כדי לעשות נחת רוח ליוצרנו וכו'". וגם צריך לכון בעת שמתעטף בו, שצונו הקדוש-ברוך-הוא להתעטף בו כדי שנזכור כל מצוותיו לעשותם. וכתבו האחרונים ז"ל: מי שאינו עושה כך - עליו נאמר: "ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה" [ישעיה כט, יג]. [ע"כ הלכה ראשונה].
קודם שיברך ויתעטף, יכון לקים מצות עשה ללבוש ציצית מצויצת כהלכתו, שנאמר [במדבר טו, לח]: "ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם", והיא מצות עשה שהזמן גרמא, ועל-ידי כונת הכנה זו אז יהיה כח בהכנו בברכה להעלות מיין נוקבין ולהמשיך המוחין, כמו שכתב רבנו הרש"ש ב"נהר השלום". ולכן טוב לומר בפיו קודם הברכה: "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתא וכו' הריני מוכן ללבוש ציצית מצויצת כהלכה, כמו שצונו ה' אלוהינו ועשו להם ציצית על כנפי בגדיהם, כדי לעשות נחת רוח ליוצרנו וכו'". וגם צריך לכון בעת שמתעטף בו, שצונו הקדוש-ברוך-הוא להתעטף בו כדי שנזכור כל מצוותיו לעשותם. וכתבו האחרונים ז"ל: מי שאינו עושה כך - עליו נאמר: "ותהי יראתם אותי מצות אנשים מלומדה" [ישעיה כט, יג]. [ע"כ הלכה ראשונה].