הלך לי הקול!

[rainbow3]

הלך לי הקול!

אחרי תקופה מאוד לא פשוטה.. ואיפשהו ברור לי שזה קשור כי הגוף בדאון ו"תופס" בקלות את כל החיידקים
רשמית הלך לי הקול, פתאום להיות חסרת היכולת הזו -
(אני בטוחה שיש כמה ששמחים כי אני נוטה לעיתים לדבר קצת יותר מדי)-
מותיר אותי מתוסכלת עד מאוד. מזל שיש סמס

אז מה עושים.......? מעבר לרופא וסירופים ..
למישהו יש שיקוי קסם... ?או שרביט פלאים.?....(לפחות חושה ההומור מראה סימני התאוששות)
וכמה אפשר להיות במיטה עם סרטים עיתונים וכל השאר?!

אני רוצה לכתוב על החול ובגדול
אני רוצה להרגיש טוב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אני כ"כ מתגעגעגת להרגיש סתם טוב...

 

[Sigal H]

כל כך כל כך מבינה...

אין לי עצה לגבי מה עושים. סמסים הם אחלה דרך תקשורת אפילו רק כדי להראות למי שיושב לבד בלי לשלוח. אפשר גם בפתקיות, פנקס או לוח מחיק מאולתר (חתיכת קרטון גזורה בדיוק בתוך שמרדף חלק, עובד יופי).
כמה זמן את ככה? יש צפי?

 

[אמרילי1]

יש וירוסים

שפוגעים במיתרי הקול
עד כדי איבוד קול כמעט מוחלט
את צריכה לשתוק!!!!!!
לא ללחוש, ולא לדבר על מצב צרוד
אם מתחשק לך תעשי לעצמך גוגל מוגל
סירופים למינהם לא מחזירים קול
רק שתיה מרובה ומנוחה
קול מאד מושפע מסטרסים למינהם, מחוסר שינה, ממצבי קיצון
נסי להתאזן מחדש- אפשר לצפות שאחרי תקופה הוא יחזור.
ואם זה נמשך יותר משבועיים שלושה תיגשי לרופא אא"ג שיעשה לך בדיקת מיתרים
אמרילי(מורה לפיתוח קול)

 

[כלנית חיננית]

קלינאית תקשורת אמרה לי פעם

שכשאין קול אסור לאמץ את מה שנשאר כי זה גורם להרס בלתי הפיך.

מה שאומר ש.. צריך לקבל את הגזירה ולשתוק.

אני, למשל, אם הייתי צריכה עכשיו לשתוק, הייתי לוקחת כמה ימי חופש. בעיקר כי העבודות שלי דורשות ממני לדבר גם בתור מדריכת שיקום וגם בתור מתרגלת.

אומרים ששתיה חמה עוזרת לגרון, ופעם היתה לי מורה שהקול שלה היה נעלם אחת לכמה זמן והיא היתה באה (גם באמצע הקיץ) עם צעיפים עבים על הגרון.
בשלב מסויים היא למדה לדבר מהבטן. גם את זה, אגב, אפשר ללמוד אצל קלינאית תקשורת.
מה שגורם לי לשאול - למה בעצם להיות במיטה אם מה שהלך זה רק הקול?
צאי לך, טיילי בחוץ, מחר יש יום יפה (אני אישית מתה מחום, אבל נראה לי שהמזגוויר הזה טוב יותר לבעיות גרון מאשר קור סתווי/ חורפי). שבי לך על איזו פיסת דשא ונוחי. נראה לי הכי כיף ככה.

מקווה שהקול שלך יחזור במהרה, אבל זכרי: אל תאמצי אותו יותר מדי.

 

[ויויאן טאץווד]

טיפ קטן: לענייני גרון בכלל ולקול בפרט |מיקרופ

הסוכריות של ריקולה. זה תרכובת צמחים מאד איכותית (שוויצרים נו..) הרופא משפחה שלי דאז אמר לי שזה עדיף מכל הקלגרונים ותרופות המציצה למיניהן, ומאז גם שמעתי ממורות שהולכות עם זה קבוע בכיס, כי מורות סובלות מאד מאיבוד קול.

מקווה שזה זמני, ומצטרפת להמלצות פה - לשתוק.

זה בטח מתסכל בשיגעון אבל בטוח זו תהיה חוויה מדהימה שתחזור לך יכולת הדיבור. כמו שמספרים על ויפסאנות. וכמו שחוזר החשמל אחרי הפסקת חשמל, והכל פתאום נראה כל כך בוהק, וחזק ורועש.

תרגישי טוב,

 

[rainbow3]

תודה על ההתייחסות ו..

סוף סוף הוא מראה סימני התאוששות , תודה על כל הטיפים- הסוכריות של ריקולה בהחלט אנסה!

זה התווסף לצינון לא פשוט כך שלטייל בחוץ לא ממש הייתה אנרגיה אבל אני מקווה שזה מאחורי....

ועדיין לא התחיל החורף! ומשום מה אחרי החוויה הלא נעימה הזו אני ממש מתחילה לחשוש מבואו...

לחודש חדש עם טוב ועם סתיו

 

[ויויאן טאץווד]

חורף, חיסון נגד שפעת, זו שאלה

האדם הסביר, והבריא, זה הזמן שלו לעשות את החיסון נגד שפעת ואולי לצמצם בכך את מחלות החורף.

אבל במצב שלנו זו שאלה, כי אמורים לעשות את החיסון כשבריאים, ולמשל אני עם חום רוב הזמן וסמפטומים של כאבי גרון וכו', לא ברור בדיוק מתי אני מספיק בריאה, הם אומרים שצריך להיות איזה שבוע-שבועיים בריא לגמרי לפני קבלת החיסון.

המון אנשים סביבי חולים עכשיו בכל מיני מחלות הצטננות, אחת גם כן איבדה את הקול (והיא לא פיברו/תת"כ), ונראה לי שזה יותר מאפיין את הסתיו, שהוא כזה לא יציב.
אני דווקא חושבת שכשיגיע החורף ממש, נהיה פחות רגישים למחלות מאשר בסתיו. אבל אולי זו סתם דוגמא שנוח לי להצמד אליה, כי הרי גם החורף פה הוא לא ממש יציב.

בכל מקרה, תרגישי טוב ודברי חלש

 

[כלנית חיננית]

אני מתחסנת כל שנה

ובשנה היחידה שלא התחסנתי הרגשתי את זה יפה מאוד עם 3 פעמים שפעת רצינית..
אז נכון שאני מרגישה אצלי גם המון המון קשר בין המצב הנפשי שלי והחשק שלי ללכת לעבודה ובין ההרגשה הפיזית שלי והנטיה שלי לחלות בכל מיני מחלות (שנה שעברה והשנה שלפניה היו דוגמאות מעולות לכך: לפני שנתיים עבדתי בעבודה ששנאתי וכל חודש הייתי חולה לפחות פעמיים. שנה שעברה אהבתי את העבודה שלי כל כך שכמעט ולא חליתי ואם כן, זה היה "רק" מחלות שקשורות לפיברו/ תת"כ ולא שומדבר שקשור לחורף), אבל בטוחה שזה לא רק זה.

ואגב, בקשר לסוכריות לגרון - נסי את fisherman's friend.

 

[ויויאן טאץווד]

לגבי הסוכריות האלה לגרון - החבר של הדייג

אני לא כל כך מצליחה למצוא מידע בנט, אבל אני אבדוק בבתי מרקחת.
הלינק היחיד שמצאתי אומר שזו סוכריה ללא סוכר, ואני רגישה לתחליפי סוכר סינטתיים.
שזה סיפור בפני עצמו, כי היום כמעט לכל דבר, כולל לתרופות, מוסיפים את הסוכרזיתים האלה, אספרטם וחבריו.

אגב, כדאי אולי גם לחולות אחרות לשים לב אם הממתיקים האלה עושים להם רע, כי זה כימיכל שלא ממש פשוט לגוף לעכל אותו, ולנוכח הרגישות לכימיכלים בתסמונות שלנו, יכול להיות שגם לחולות אחרות מוטב להמנע ממנו.

לי זה עושה כאבי ראש ובחילות ובאופן כללי מן תחושה של הרעלה. יש אנשים שאין להם את האנזים שמפרק את זה, כמו גם לילדים עד גיל 7 בערך.