הלילה הצלחתי!
שיתוף אישי: הלילה הצלחתי באופן שמאפשר לי לספר על כך, לעבור את השער הראשון בחלימה. כלומר להתבונן בכפות הידיים שלי ובסביבה לחילופין. אמנם זה לא היה קל ובטח לא יציב ונח. אני רוצה לנסות להעביר את החוויה למילים. ישנתי מ18:00 בערב עד 7:00 בבוקר. התעוררתי בערך ב 21:00 אכלתי לחם עם חומוס ולפני שחזרתי לישון אמרתי לעצמי- תנסי מה אכפת לך. גם ככה את במצב הזוי לחלוטין. פשוט, בעבר תמיד הנחתי שאני אמורה להרגיש עם אנרגיה ועוצמה, להיות ממוקדת ומודעת ובלה בלה בלה. אמרתי לעצמי אם את מגלה שאת נמצאת אפושהו וקורה לך משהו- נסי להתבונן בכפות הידיים. זמן מה אח"כ גיליתי שאני עומדת בגשם בחושך, מחכה לאוטובוס כלשהו ושאני לא יודעת אם איחרתי או לא. ניסיתי להביט בכפות ידי. יד אחת מצאתי בקלות. ואז ניסיתי להביא גם את כף היד השנייה לתווך הראייה שלי, אבל הכל התחיל לנזול כמו ציור מים שנרטב, ממש התאמצתי למשוך את היד שלי אל תווך הראייה. בסוף הצלחתי לרגע, ואז חזרתי אל הסביבה. עכשיו שוב הפרטים של הסביבה והאירועים נשכחו ממני. יודעת שמשם פתאום הייתי שוב מחכה לאוטובוס אבל הסביבה התחלפה וזה היה במקום אחר. לא הצלחתי להתייצב במקום. אח"כ הגעתי למצב שבו יום שישי בצהרים עם בני דודים שלי, בבית, אני אמורה לשמור על הילדים, והם מגלגלים ג'וינטים. אני נסחפת לעשן איתם. שוב החלומות האלה על אחריות... זה קורה לי הרבה כשאני מגיעה למצבים הזויים מאוד.
שיתוף אישי: הלילה הצלחתי באופן שמאפשר לי לספר על כך, לעבור את השער הראשון בחלימה. כלומר להתבונן בכפות הידיים שלי ובסביבה לחילופין. אמנם זה לא היה קל ובטח לא יציב ונח. אני רוצה לנסות להעביר את החוויה למילים. ישנתי מ18:00 בערב עד 7:00 בבוקר. התעוררתי בערך ב 21:00 אכלתי לחם עם חומוס ולפני שחזרתי לישון אמרתי לעצמי- תנסי מה אכפת לך. גם ככה את במצב הזוי לחלוטין. פשוט, בעבר תמיד הנחתי שאני אמורה להרגיש עם אנרגיה ועוצמה, להיות ממוקדת ומודעת ובלה בלה בלה. אמרתי לעצמי אם את מגלה שאת נמצאת אפושהו וקורה לך משהו- נסי להתבונן בכפות הידיים. זמן מה אח"כ גיליתי שאני עומדת בגשם בחושך, מחכה לאוטובוס כלשהו ושאני לא יודעת אם איחרתי או לא. ניסיתי להביט בכפות ידי. יד אחת מצאתי בקלות. ואז ניסיתי להביא גם את כף היד השנייה לתווך הראייה שלי, אבל הכל התחיל לנזול כמו ציור מים שנרטב, ממש התאמצתי למשוך את היד שלי אל תווך הראייה. בסוף הצלחתי לרגע, ואז חזרתי אל הסביבה. עכשיו שוב הפרטים של הסביבה והאירועים נשכחו ממני. יודעת שמשם פתאום הייתי שוב מחכה לאוטובוס אבל הסביבה התחלפה וזה היה במקום אחר. לא הצלחתי להתייצב במקום. אח"כ הגעתי למצב שבו יום שישי בצהרים עם בני דודים שלי, בבית, אני אמורה לשמור על הילדים, והם מגלגלים ג'וינטים. אני נסחפת לעשן איתם. שוב החלומות האלה על אחריות... זה קורה לי הרבה כשאני מגיעה למצבים הזויים מאוד.