הליכה על קצות אצבעות

tea1234

New member
הליכה על קצות אצבעות

בני בן 6 מאובחן כ PDD בתפקוד גבוה מאוד.
כשהיה קטן הלך על קצות האצבעות ואז התופעה כמעט ונעלמה. בשנה האחרונה התופעה חזרה כאשר בחודשים האחרונים ממש החריפה וכמעט הולך רב הזמן על קצות האצבעות.
כשמעירים לו הוא ישר מתחיל ללכת רגיל.
חשבתי לקחת אותו לריפוי בעיסוק לטיפול בנושא. אם למישהו יש עצות לטיפולים אחרים אשמח כמובן לשמוע.
ואם כבר מדברים על ריפוי בעיסוק, אשמח לקבל המלצות על מטפלים באמת טובים (אין לי בעיה פרטי או דרך מכבי) -
איזוה המרכז - פתח תקווה, רמת השרון, הוד השרון, תל אביב וכו.

תודה לכולם!
 

Aניס

New member
גם אצלנו זה חוזר לתקופות

וד"ר גביס מתל השומר אמרה שזו תופעה נוירולוגית ידועה בספקטרום ושאין מה לטפל בה.
אחרי שצפינו הרבה וניסינו לחשוב מתי זה קורה הרבה שמנו לב שזה קורה בתקופות של חרדה, של שינויים, זו תגובה לא רצונית שגורמת לגוף שלו "להתנתק" מעל האדמה וכך להגן על עצמו.

אחרי התובנה הזו אנו לא מעירים לו יותר (שניים PDD רק אחד עם התופעה הזאת) ומקבלים את זה.

הוא מקבל ריפוי בעיסוק וגם ספורט טיפולי כך שבמעקב כל הזמן.
 

tea1234

New member
דווקא אצלנו זה לא קשור לחרדה או תקופה

הוא סתם הולך ככה.
בריפוי בעיסוק לא ניסו לטפל בזה? לנו זה לא מפריע
אבל אין ספק שזה נראה מוזר מהצד
 
הליכה על קצות האצבעות- טיפול

שלום לך,
כפי שצוין כאן, אכן הליכה על קצות האצבעות הנה תופעה נוירולוגית והיא לעיתים חלק מהלקות.
פעמים רבות הליכה על קצות האצבעות קשורה לאירועים חיצוניים כגון- התרגשות, חשש, פחד או חרדה ולעיתים מדובר בחוסר ויסות או ארגון תחושתי, משהו אישי ופרטי וללא קשר לתגובות הסביבה.

אני בהחלט ממליצה לכם לבדוק עם מרפאה בעיסוק שמתמחה בויסות חושי את הפרופיל הסנסורי של הילד ולוודא האם הטיפול/ מענה להליכה על קצות האצבעות מקל עליו.

אספר דוגמא- בעבר היה לי ילד מטופל שמרפאה בעיסוק המליצה לאפשר לו לבחור לגרוב גרביים כבדות על החלק התחתון של הרגל. הילד היה מאוד מרוצה מהאפשרות הזו, בחר לשים על עצמו את הגרביים הכבדות בכל הזדמנות ובין השאר הפסיק ללכת על קצות האצבעות.

בהצלחה,
גילי
 

Ronronit1

New member
הפיזיו של הבן שלי אומרת שילדים אוטיסטים

מנפנפים בידיים, הולכים על קצות האצבעות וכו׳ כדי לשמור על יערנות. הם עושים את זה כשקשה להם עם העולם והם מותשים ועייפים, זה אחד הסימנים של קושי.
 

arana1

New member
בדיוק להפך

כמו שכל אדם בעל הגיון חצי סביר יכול לדעת אז אוטיסטים מנופפים בידיים בנסיון להכיל התרגשות וערנות גדולה

גם הליכה על קצות ההאצבעות מקילה על היכולת למצוא את עצמך בתוך מגוון התחושות והקולות והצלילים
כי היא נותנת סוג של יכולת משחק ומודעות למתח הגוף שאוטיסטים חשים אותו גם כסוג של מיתר

אדם מותש לא ילך על קצות האצבעות
זה קשה ומעייף
אדם שהולך על קצות האצבעות זה אדם עירני ורגיש ואפילו שמח
 

dina199

New member
מבחינה חיצונית זה סימן שמאפיין

את א"ס. כי נ"ט הולך על כף רגל שלמה.
אבל איך היא יכולה לדעתה מה הסיבה ? (חוץ מהעובדה שהילד א"ס) למה אנשי מקצוע חושבים שזה בגלל התשה ועייפות , וזה מה ששומר על עירנות?
האם הם שאלו א"ס כלשהו לגבי העניין ?
 
ויסות חושי ואוטיזם

אכן בעיה נפוצה אבל אינה קשורה ישירות למוקד הלקות.
הרבה אנשים עוסקים בגריה כשיש להם מתח לפרוק. מי לא מכיר את אלה שמנדנדים רגלים בזמן שיחה, או מקליקים עם העט בעצבנות וכד'. יש עניין של תחושה ושל ויסות והתופעות בהחלט מתגברות כשנצבר או נוצר מתח.
הדרכים להתמודד הן לתת לילד כלים לויסות עצמי, שמוביל בהמשך לויסות חברתי.
אני עובד עם הילדים ומנחה את ההורים לבצע מעברים בין עוצמות שונות, של דיבור, שירה, קפיצות, ועיסוק בחומרים. הרעיון המרכזי הוא עבודה על דינאמיות. זה מה שמלמד בצורה חווייתית שיש עוצמות שונות, מרקמים שונים, רמות שונות של זהירות נדרשת במגע עם חומרים. בקיצור - כשהילד מתרגל למעברים ולשינויים הוא מסגל לעצמו את יכולת הויסות העצמי.
בוודאי שאין לאסור על הילד ללכת על קצות האצבעות או בכלל - לאסור תנועתיות. לא רק שזה לא אפקטיבי. זה מנתב את המתח הנצבר למקומות אחרים ובעיקר פוגע באמון של הילד כלפי ההורה.
טריקים שונים ונקודתיים אולי יפתרו את הבעיה נקודתית אבל לא יתנו מענה ללקות הבסיסית - יכולת הויסות העצמי והשמירה עליו.
ישנם המון תרגילים ופעילויות לנושא. חפשו בגוגל וביוטיוב תחת self-regulation/

בהצלחה
דורון זוהר
מנחה תכניות טיפול ושילוב
מוסמך RDI
www.rdiconnect.com
https://www.facebook.com/DoronZoharRDI
 

מיק67

New member
אבל אם הילד מצא דרך בעצמו?

אם ההליכה על קצות האצבעות עוזרת לו לוסת משהו, למה צריך ללמד אותו דברים חדשים?
 

7ofnine

New member


ולמה הליכה על קצות האצבעות אמורה להפריע למישהו - לילד או למישהו בסביבתו? הרי זה לא עושה רעש, לא מלכלך, לא מקלקל ושום דבר שאמור להפריע לסביבה שאני יכולה להעלות על דעתי, חוץ מאשר שזה נראה טיפה שונה מהליכה רגילה.
 

dina199

New member
האם רקדני בלט הם א"סים ?


מהם נדרש ללכת על קצות אצבעות .
 
הבעיה עם הליכה על קצות האצבעות

היא שאחרי זמן מסוים זה הופך להיות כואב. יכול להיות שזו גם הסיבה שבדרך כלל זה פשוט נעלם מעצמו.
 

7ofnine

New member
אני הלכתי על החלק הקדמי של הרגל

יותר מעשרים שנה, זה לא כאב, ובגלל שזה לא היה ממש בולט לעין, גם לא הייתי מודעת לזה. אצלי זה נוצר כשאני במתח או נמצאת בסביבה שגורמת לי אי נוחות. יחסית לאנשים בגילי בסביבה שלי, דווקא אני לא סובלת מבעיות אורטופדיות מיוחדות. במקרה עליתי על זה שאני הולכת מוזר, כשטיפלתי בבעיה גופנית אחרת, שלא היתה קשורה לרגליים המטפלת הסבה את תשומת ליבי שאני לא הולכת "כמו שצריך" ולימדה אותי לצעוד "נכון". מה שהיה יכול לעזור בדיעבד כדי שאני אלך יותר נורמלי זה סביבה תומכת והפחתת הלחץ. הילד שלי הלך על האצבעות כשהוא היה מתרגש או מתוח. כשירד ממנו לחץ להתנרמל - ההליכה על האצבעות ירדה גם היא.
 

7ofnine

New member
לא יודעת אם ההליכה שלי ישרה

ההליכה שלי משקפת את המצב המנטלי והרגשי שלי ככה שהיא כנראה אף פעם לא תהיה נורמלית....אבל אני לא סובלת מכאבי גב (
) - בינתיים, נכון להיום ועד היום. וצריך לקחת בחשבון שכל האנשים הבוגרים שיש להם קשר גנטי אליי סובלים מבעיות גב וכאבי גב, אז אני חושבת שמצבי יחסית בסדר. אם כי בעיות גב זה כל כך שכיח באוכלוסייה הבוגרת ככה שככל שמתבגרים ועולים בגיל כמעט כולם סובלים מזה, בלי קשר להליכה על האצבעות. לעניות דעתי, התיק הכבד שסחבנו על הגב בימי בית הספר, הלחצים מהלימודים ומדרישות החברה (ידוע שלחץ מתמשך משפיע לרעה על הגב כי השרירים מתכווצים וכואבים) והישיבה הממושכת מול מחשב ובלימודים ובעבודה דופקים את הגב הרבה יותר מהליכה על האצבעות...(מעניין, מישהו יודע אם רקדני בלט סובלים יותר מבעיות גב בהשוואה ליתר האוכלוסיה?)
 

dina199

New member
אצלי כפות רגליים פונות החוצה

בצורה טבעית.
כשהייתי קטנה אמרו לי שזה לא יפה לילדה/נערה/ אישה ללכת כך וכפות רגליים צריכות להיות ישרות צמודות מופנות קדימה.
אז לימדתי את עצמי ליישר אותן. אבל כשכפות רגלללים שלי צמודות ומופנות קדימה, לי יש הרגשה שהן פונות כלפי פנים (הרגשה שהבהונות צמודות ועקבים מופרדים - הרגשה לא נעימה). ומאז שאני הולכת ישר (במשך החיים התרגלתי) אני שוחקת בנעליים את הצד החיצוני של העקב. כנראה בגלל צורת ההליכה שנכפתה, הלחץ מופעל שם.
אני מניחה שאין נזק יותר גדול (רק לנעליים
) אבל זה עוד משהו שעושים בצורה לא טבעית , כדי שהפעולה החיצונית תיראה 'תקינה'.
 

7ofnine

New member
טיפול בסימפטום בלבד

התחושה שלי, שהנטיה הטיפולית היא להתערב בעיקר בסימפטום החיצוני. יציבה מוזרה עלולה לנבוע מהרבה גורמים, לפעמים היא לא מזיקה בכלל, ולפעמים מצב רגשי לא טוב עלול להשפיע לרעה על היציבה. אם מנסים לתקן רק את המראה החיצוני כדי שזה יראה יותר יפה ונורמלי, זה לא בהכרח טוב, אני מכירה תופעות כאלה גם על עצמי.
 
למעלה