הלטי - בעד ונגד

golgi21

New member
הלטי - בעד ונגד

שלום,

יש לי שני גורים, הגדול בן 10 חודשים והקטנה בת 4 חודשים.
שניהם אותו שילוב - האמא רועה גרמני והאבא הלברדור (אחד שחור ואחד לבן...).

הגדול די ממושמע, אבל עכשיו שמטיילים איתם ביחד זה קצת מוציא אותו מריכוז.
זה ממש בולט איך הקטנה עושה כל מה שהוא עושה, לכן חשוב לי להקפיד איתו יותר מבעבר.
הוא כבר 27 ק"ג ויש לו כוח. עם הקולר הרגיל קשה להכווין אותו.

רציתי לשמוע מה דעתכם לגבי הלטי.
שמעתי המון תגובות. חלק ממליצים בחום וחלק טוענים שזה יוצר תלות ונותן תוצאה זמנית בלבד.

אשמח לשמוע נימוקים בעד ונגד.
ובכלל, כל המלצה על איך למנוע משיכות בזמן ההליכה יתקבלו בברכה.

תודה :)
 

yifatyona2107

New member
האלטי ומניעת משיכות

שלום לך,

כפי שאוזכר כאן לפני מספר ימים בענין משיכות רתמות כמו איזי ווק, סנסיישן ופרידום הן יעילות לכך וגם נוחות יותר לכלב.
חשוב לזכור כי אביזרים נועדו להיות לעזר כשבמקביל יש ללמד את הכלב במיוחד גור צעיר איך ללכת נינוח ברצועה כפי שנלמדו דברים נוספים שיהפכו את חיינו המשותפים לנוחים ומהנים יותר.
נתינת חטיפים בתיזמון נכון להתנהגות רצויה היא דרך מוצלחת ללמד.
לגבי האלטי: יש ראשייה מוצלחת יותר שאינה מפעיל לחץ על אף הכלב-ג'נטל לידר. אני אישית הייתי מנסה קודם את אחת הרתמות עם חיבור מלפנים הנ"ל. ורק במקרים חריגים משתמשת בג'נטל לידר.
כפי שציינת, מדובר בגורים ואין זה חריג בגילם להיות מלאי אנרגיה. העבודה על חיזוק התנהגויות רצויות, כמו הליכה ברצועה רפויה למשל, על ידי חטיפים היא דרך מצוינת לחזק את הקשר וכך גם את הקשב של הכלבים אליך וההיפך.
בהצלחה!
 
ההאלטי אינו מתאים לכל כלב

ולחלקם הגדול אינו נוח.
אם בכל זאת תרצה להשתמש בו כדאי לעשות את ההרגלה בעזרת מאלף שמכיר את הכלי.

מומלץ ונוח יותר גם לך וגם לכלבים להשתמש ברתמה נגד משיכות- איזיווק, סנסיבל או פרידום. הן, כמו ההאלטי- לא מלמדות את הכלב לא למשוך, אבל הן מונעות משיכות ללא אברסיביות וללא כאב, ואין צורך בהרגלה עם מאלף כלבים ברוב המקרים. הרתמות ימנעו משיכות מהרגע הראשון.
בהצלחה.
 

KnightOfNi

New member
האלטי

מבחינת 'הכוונה' האלטי לדעתי הכי אפקטיבי.
כמו שאמרו יש להרגיל כלב להאלטי, והגמילה מהאלטי מבחינת פקודות היא איטית.
יש כלבים שהאלטי פשוט עושה בהם פלאים, ויש כלבים שאין באמת צורך להשתמש בזה.
אם את חושבת שאת מסוגלת לתפוס את הצומת לב של הכלב עם אוכל או צעצוע אז כדאי להתחיל שם.
אם זה כלב שמרוכז לחלוטין בסביבה לא משנה מה את עושה האלטי יכול להיות פתרון טוב.
כמו שאמרו אפשרי גם להשתמש ברתמות, זה מונע משיכות, אך פחות אפקטיבי מבחינת הכוונה של הכלב, אז זה בעצם תלוי בצרכים הספציפיים שלך.
עם הצומת לב של הכלב יהיה אפשר גם לתקשר איתו לאן הכיוון של הטיול הולך וכו', ולא רק לתקשר עם משיכות ברצועה..
מבחינת ללמד את הכלב לא למשוך בטיולים(גם עם קולר רגיל) יש המון סרטונים כאלו ביו טוב. העקרון הוא שברגע שיש מתח ברצועה יש לעמוד במקום ולא לזוז עד שהמתח מפסיק. הכלב אמור להבין שעם מתח ברצועה לא זזים, ואם הוא רוצה להתקדם קדימה זה חייב להיות עם רצועה רפוייה.(כדאי להתחיל רק עם כלב אחד לשם הנוחות והאפקטיביות).
אם יש צורך ניתן גם לעצור ואח"כ גם ללכת קצת אחורנית בשביל להבהיר את המסר הנ"ל יותר טוב.
וחשוב שאם אין מתח ברצועה לשבח את הכלב, וניתן גם לשם זאת להשתמש באוכל או צעצוע אהוב בתור חיזוק.
 

xfwind

New member
מתלבט ובינתיים נגד -

מגי שלנו "גששית" לגמרי. אם זה סיבוב שמוצאו בבית והיקפו בשכונה - היא תלך (במקרה הטוב) או תשאר תקועה ברדיוס קרוב - תוך עיסוק בריחרוח ותהיה.
מאידך בטיול במרחב - וואדי/שדה/שפת הים היא תתקדם יחד איתנו עם שילוב קל של גישוש וריחרוח.

להבנתי ריתמות האף למיניהן בעצם מונעות את הכלב מלהכנס למצב גישוש וריחרוח קרקע וממקדות אותו בהולכה ובכיוון.

כלכשעצמי כשמטרת הטיול היא הצורך של הכלב - שיעשה מה בראש שלו ומה גורם לו הנאה.

אם יש ניגוד בין רצונה של מגי שלנו ל"התקע" ובין הצורך להגיע לאן שהוא - אני מנסה לשכנע אותה ואם אין ברירה - אז מפעיל מידה (במינימום, היא 16-17 ק"ג אז זה אפשרי) של כוח (מדובר על ריתמת "איזי ווק").
 

marx04

New member
תומך בשימוש בכל קולר אילוף שמתאים למטרה

שלום גולגי,

אני אילפתי את הכלבה שלי לפקודות, כולל הליכה ברגלי, באמצעות קולר חנק וחטיפים (כמובן היינו בשיעורים אצל מאלפת מקצועית ומנוסה).
אני חושב שהשילוב של חיזוקים חיוביים יחד עם תיקונים באמצעות קולר אילוף הוא מצויין, ומוביל ללימוד ולהטמעה מהירים ויעילים מאד של הפקודות הרצויות.

באופן אישי אני מעדיף את קולר החנק משום שאני מכיר את השימוש בו כבר כמעט 30 שנה, וכי הוא מאד זול ופשוט ללהלבשה ולשימוש.
יחד עם זאת, בהחלט גם האלטי או ג'נטל לידר יכולים להתאים למטרה הזו.

אני ממליץ מאד לפנות למאלף מקצועי ולתאם שנים-שלושה שיעורים כדי ללמוד לעבוד עם אחד מקולרי האילוף הללו וכדי ללמוד את הדרך בה מלמדים פקודות בסיסיות: רגלי, שב, הישאר וכיו"ב.
כמובן, לשם לימוד מלא ומקיף צריך יותר משנים-שלושה שיעורים, אבל כדי ללמוד את השימוש בקולר האילוף וכדי ללמוד את הפקודות "רגלי" ו"שב" זה מספיק.

לגבי הגורה בת ה-4 חודשים - ככל הנראה היא צעירה מדי לעבודה עם קולרי האילוף, וכדאי להמתין עוד מספר חודשים.

בברכה,

אורי.
 

עמית184

New member
לי יש התנסות אישית מאוד מאוד לא טובה עם האלטי

בניגוד לאחרים פה בשירשור שממליצים בלי שבכלל ניסו או בלי שבכלל יודעים על מה הם מדברים ועל מה הם ממליצים, ועוד ממליצים בכזאת קלות ראש כאילו אין לכך השלכות (כי קליק קליק באינטרנט זה קל ולא צריך לעמוד אח"כ מאחורי הקליק קליק, גם אם יש לכך השלכות על כלבים אחרים במציאות), אני לפחות התנסיתי על הכלב האישי שלי במגוון של אביזרי אילוף - החל מקולר חנק, דוקרנים, קולר אלקטרוני, האלטי וקולר בד רגיל בשילוב של קליקר ופאוץ' עם חטיפים, אז אני יכול להעיד משהו על סמך ניסיוני האישי שלי.

מה שעבד הכי רע, אצל הכלב האישי שלי, היה ההאלטי. למרות ההרגלה הנכונה וההדרגתית והמאוד חיובית שעשיתי לו עם ההאלטי. האביזר, ששולט על האף ועקב כך על כל תזוזת הראש של הכלב, כיווני המבט שלו, ההרחה שלו, ובעצם מגביל מאוד את שני החושים הכי חשובים אצל הכלב: הריח והמבט, שהם גם הכי פעילים אצל כלבים ריאקטיביים, הלחיץ את הכלב שלי מאוד ויותר מכך - הוסיף לחץ על לחץ, כי כשהכלב יודע (מריח, שומע) שיש טריגרים בסביבה שגם ככה מעניינים/מלחיצים אותו, אבל הוא לא יכול לראות אותם או לרחרח אותם כי אנחנו שולטים בתנועת הראש שלו, מגבילים אותה ומכוונים אותה בכוח - זה רק מלחיץ עוד יותר ומוסיף לחץ על לחץ.

אם הכלב, למשל, מוטרד או נדלק מנוכחות של חתול באיזור, או של דמות חשודה, או של כלב זר, אבל אנחנו לא מאפשרים לו להסיט את הראש ולהתבונן בו - זה גורם לסטרס מוגבר אצל הכלב עד כדי חרדה. זה היה המצב אצל הכלב שלי. השלב הראשון בהתמודדות עם טריגרים כאלה זה קודם כל לתת לכלב להבחין בהם כשהוא עדיין מתחת לסף התגובה שלו, לאפשר לו להעיף בהם מבט כשהוא עדיין רגוע. אבל מניעה בכוח ממנו אפילו להעיף מבט לכיוון של הטריגר - רק מוסיף סטרס על סטרס.

אני גם לא חסיד גדול של אביזרי אילוף אברסיביים אחרים (והאלטי הוא בהחלט אביזר אברסיבי) כמו חנק, דוקרנים או אלקטרוני. מה שבסופו של דבר עבד הכי טוב אצל הכלב שלי היה פשוט קולר בד רגיל ופאוץ' מלא בחטיפים סופר-טעימים וסופר-ריחניים (נקניקיות, חזה עוף, פסטרמה, הכלב שלי עף על כבד בקר וכן הלאה). עם או בלי קליקר. (עדיף עם. מייעל מאוד את העבודה). זאת בסופו של דבר היתה הדרך הכי יעילה למקד את תשומת הלב שלו בי. חבל רק שזה לקח לי שנתיים מיותרות להבין את זה. בינתיים התגלחתי על הזקן של הכלב האישי שלי, והוא היה זה ששילם את המחיר על כל הניסיונות המיותרים הללו. לפחות זה יועיל לכלבים הבאים שלי שאגדל.
 

marx04

New member
האלטי הוא אכן אברסיבי

שלום לכולם,

האמירה היחידה לגביה אני מסכים בדברים של עמית היא שהאלטי הוא אביזר אברסיבי. זו לדעתי הגדרה נכונה, ואכן לדעתי האלטי אינו שונה במהותו מקולר חנק, ג'נטל לידר, קולר חשמלי או קולר דוקרנים.

ההערה השניה שאני מבקש להעיר, שמה שלקח לעמית שנתיים לקח לי מפגש אחד עם מאלפת.
אחרי מפגש אחד עם המאלפת שבו היא עבדה עם הכלבה שלי עם קולר חנק וחטיפים, והראתה גם לי איך לעבוד (העבודה עם החטיפים היתה חדשה עבורי), הכלבה שלי הפסיקה למשוך כמעט לחלוטין. מדי פעם היה צריך חיזוק עם חטיף או תיקון עם קולר החנק, אבל זה היה הבדל של שמים וארץ, ולאחר מכן כל העבודה היתה בעצם של חיזוק והטמעה.
השורה התחתונה היא שהעבודה המשולבת עם אביזר אברסיבי (במקרה שלי קולר חנק) ועם חיזוקים חיוביים (במקרה שלי חטיפים) הוכיחה עצמה עבורי כיעילה מאד, וכאמצעי מהיר מאד ללימוד הכלבה שלי.
אין לי ספק שכך אעבוד גם עם ויקה.

בברכה,

אורי.
 

עמית184

New member
אתה טועה (כמובן כי אינך יודע, ורק מניח)

טומי שלי מעולם לא משך. העובדה שלקח לי שנתיים ושני מאלפים שונים (לא כולל סיזר מילאן), שניהם מהגישה הקלאסית, כששניהם הדריכו אותי על שלל האביזרים שאותם ציינתי (לא ניגשתי אל האביזרים הללו ללא הדרכה מדוקדקת של מאלפים מוסמכים, ידועי שם ומנוסים מאוד, הדרכה שנמשכה לא מעט פגישות לאורך חודשים לא מעטים) היתה רק כדי לפתור בעיות התנהגותיות די מינוריות בתחילה (חתולים, ריאקטיביות קלה כלפי כלבים אחרים וכיוצ"ב). רגלי הוא תמיד הלך נפלא, מעולם לא משך, גם לא כגור צעיר. האביזרים הללו הביאו אותי לרמת משמעת של 100 אחוז - לא 99 אחוז - 100 אחוז (באמצעות הקולר האלקטרוני), אבל, ואבל גדול - להישגים הללו היה מחיר - לא רק שבעיות ההתנהגות לא נפתרו - הן אף החמירו.

רק כשהנחתי לכל אלו, ואיפסנתי את הכל עמוק עמוק במגירה עמוקה בארון (בדצמבר לפני שנה וחודשיים בדיוק), ורק ברגע שהחלפתי את השלט של הקולר האלקטרוני בקליקר זול מפלסטיק - רק אז החלו בעיות ההתנהגות להיפתר.

המשמעת, מצד שני, דעכה מעט ועומדת כיום אולי על 90 אחוז (במבחן ה"אליי" כשמשהו ממש, אבל ממש ממש מפתה מושך אותו קדימה. למשל שאריות ריחניות של מנגל כשהוא משוחרר בפארק).
 
למעלה