טלוויזיה כמספקת צרכים....
אוקיי יש לי מספר עובדות בשבילך לגביי הטלוויזיה ומה שהיא מספקת: הטלוויזיה, אם לא ידעת, מקרבת אותנו לבני אדם: לאורחים בעת צפייה משותפת, לבן הזוג בשעה שאנו צופים יחדיו ולפעוטות בזמן תוכנית העשרה לגיל הרך. הטלוויזיה גם מקרבת אותנו לבני אדם שאינם עימנו בעת הצפייה- הודות לטלוויזיה אנו מעורים במתרחש וברלוונטי לקבוצה החברתית שלנו. הטלוויזיה מסוגלת לעורר תחושת שייכות לאומית, בשעה שהיא מקרינה טקס, הלוויה של חייל, ביקור של אישיות או הענקת מדליה. היא מסוגלת לקרב אותנו למין האנושי: בטנו הנפוחה מרעב של תניוק באפריקה, סבלה של אלמנה באפגניסטן, ליצת יד בטקס חתימת חוזה שלום. ברגעי צפייה אלה אנו נוטים לשכוח את מיקומנו האישי במפה ולחוש את אפשרות התגשמותו של חזון ``הכפר הגלובלי``- כפרם של תושבי המין האנושי, כך שהטלוויזיה מאחדת מדינות ותרבויות, כולם רואים באותו הזמן את אותו הדבר. הטלוויזיה גם ממלאת את הצורך בפרטיות- אנו מתחמקים משאלות טורדניות של ההורים, ממועקת הריב עם בן/בת הזוג, מאורחים בלתי צפויים, מחסרונם של חברים. הצפייה מאפשרת לנו לתחום את גבולות ``האני`` ולחסום אותם מפני חדירת הזולת. הטלווזיה גם מהווה חברה: אנו נקשרים ברגש לגיבורי סדרה ולמגישי תוכניות, אך הם אינם מצפים מאיתנו לדבר ואינם מפתיעים אותנו בהתנהגות בלתי צפויה. מהטלוויזיה אנו מקבלים דיווחים מיידיים ופרשנות על הנעשה, כל זאת תוך כדי שיתוף הצופים בזירת האירוע. הטלוויזיה מאפשרת לנו להגיע לעולמות רחוקים, זרים ותרבויות שונות ומגוונות שכנראה לעולם לא נזכה לראותם במו עינינו (פיזית). הטלוויזיה גם מטשטשת הבדלים בין קבוצות, למשל את מהדורת החדשות כולם רואים (גם המסכנים, העניים, המשכילים, העשירים) ובכך הטלוויזיה נותנת הזדמנות להשוות בין קבוצות אנשים. לדוגמא: אם פעם רק למי שהיה כסף נסע לחו``ל ונהנה ממראות מרהיבים, אז כיום לטלוויזיה יש יכולת להעביר את אותם המראות, ולכן גם אנשים שלא נוסעים לחו``ל נהיים בקיאים במראות ובידע זה. מקווה שכעת את רואה את הטלוויזיה באור שונה... לילו
