אז יש ביננו הסכמה
במצב הרגיל אנחנו רובוטים , ככל שמתפתחים באופן אמיתי מקבלים "מודעות" ויוצאים מהרובוטיות.
זה מוסכם על שנינו.
אלא שלפי דבריך הקודמים - "אין אני" פירושו רובוטיות - ציטוט :
".מחלה שפורצת ,חס וחלילה ,אתה אמרת למחלה לפרוץ או שהיא פרצה מעצמה .....וכך גם ההחלמה ...אתה קבעת למחלה בשעה זו וזו להסתיים ...אתה קובע לכאב שיניים מתי להופיע או שהוא מתחיל מעצמו ..אז איפה ינוקא שמחליט על הכאב והמחלה ,,,,איפה ינוקא בלילה שכל פעולות הגוף מתנהלות מעצמן ,,וינוקא ישן ....אז תראה את אותו ינוקא ששולט על הנשימה ..פעולות הגוף ,וכל תפקודי הגוף האחרים שמתנהלים בעצמם ...כל אחד רואה את זה ...ולך לא יכולה להיות תשובה ,,,אתה יודע למה ...כי באמת הכל קורא מעצמו ....אור ואהבה"
מבחינתי "אין אני" זה אומר שחדלתי להיות קשור לצורות ולתבניות , והפכתי להיות כולל כל.
לא ביטלתי את עצמי , אלא הפכתי להיות מודע בכל מאת האחוזים - לתחושות , רגשות ומחשבות.
ממילא במצב כזה כבר אין "מודע" ו"תת מודע" , וכל התפקודים הפיזיולוגיים משתנים , והם לא אוטומטיים יותר.
מי שבאמת נמצא במצב זה יכול לשלוט בהם.
אלא שרובינו (כולל אני) איננו נמצאים במצב זה באופן מלא אלא חלקית.
כפי שכתבתי בעבר - אם אדם כן נמצא במצב זה באופן מלא , מתבטלות אצלו התשוקות והתאוות , וזה כולל גם את הצורך באכילה ובשתיה ובשינה.
