הלוואה בריבית

[חוקר תנך]

הלוואה בריבית

בתנך כתוב במפורש (מצטער שלא מביא מקור מדויק) שאין להלוות כסף ליהודי בריבית. מותר לגויים להלוות ליהודים בריבית, וגם ליהודים מותר להלוות לגויים, אבל אסור שיהודי יגבה ריבית מיהודי אחר. מכאן עולה השאלה : אם אנחנו חיים במדינת התורה, ומקיימים את רוב המצוות (גם את הפחות חשובות), כיצד יתכן שהבנקים מלווים בריבית בלי שום בעיה? ידוע לי שגם מקיימי המוסרת ההדוקים שביננו - לא מתנגדים להלוואות בריבית. אז מה - קיום הוראה זו חשוב פחות מאיסור נסיעה בשבת? מקווה לקבל הסבר מעמיק אבל ברור. תודה.

 

[נאמן למקורות]

ריבית בהיתר עיסקה......

הבנקים חתומים עם לקוחותיהם על שטר עיסקה, בו הופך הלוה להיות שותף עם הבנק וכך הבנק נהנה מריווחי העיסקאות.

 

[מוטי עם שתי נקודות]

יש מה שנקרא "היתר עיסקה"

ראשית כל ההנחה שהמדינה שלנו היא מנוהלת על פי תורה היא שגויה. אבל אפילו במצב האמיתי יש פתרונות: בהלכות ריבית יש מושג של "היתר עיסקה". זה שטר שמגדיר את "ההלואה" לשותפות בין נ"מלוה" ל"לוה" בעיסקת ממון כך שהעברת הכסף איננו נחשב ל"הלואה" אלא לעיסקה ביניהם. כל הבנקים חותמים על "היתר עיסקה" ככה שמותר להם לתת כסף ללקוחות בתור עיסקאות. לא נהוג לאפשר "היתר עיסקה" לאנשים פרטיים כי כל הנושא הזה מאוד מאוד מורכב!

 

[David i]

ויש לציין אמנם..

ש"היתר עיסקה" בעיקרון הוא רק כאשר הבנק הוא ה"לוה" והלקוח הוא המלוה (חיסכון נושא ריבית) כי אז הלוה שותף בעיסקאות הבנק. או לחילופין כאשר העיסקה היא של הלקוח (משכנתא לרכישת דירה) שאז הבנק שותף לעיסקת הלוה. אך כאשר אין ללוה שום עיסקה - כמו בריבית על אוברדרפט - באמת הדבר בעייתי מצד ההלכה, והוא מתבסס על היתרים מאד רעועים.

 

[חוקר תנך]

ריבית במדינה שלנו - המשך

1) כפי שענו לי - קיים מונח מאוד מופשט "היתר עיסקה". לדעתי - זו דרך לעקוף את המצוות וההלכה, שהמציאו אנשים רודפי ממון. במילים אחרות - עבודה בעיניים. הלואה בריבית מותרת לבנקים - מוסדות כלכליים חזקים מאוד - והרווח שלהם מועיל לאנשים שקובעים את המדיניות בארץ. לא משנה שמאל ימין או מרכז - כולם נהנים משדידת העם על ידי הבנקים 2) אני לא חתמתי על שום עסקה עם שום בנק, וכך גם לא חברי, מכרי ומשפחתי. הכל נעשה פשוט מאוד - אני לא יכול לקבל משכורת (לפחות לא במקום בו אני עובד) אם אין לי חשבון בנק קבוע. דבר זה נכון לגבי רוב האנשים. אני לא יכול לקנות דירה - אלא אם אני צאצא של רוטשילד (ובמחירים המופקעים שלנו גם רוטשילד ספק אם היה קונה דירה בארץ ישראל )- בתשלום אחד. לכן אני חייב לקחת משכנתא - ותוך כדי כך אני משלם את מחיר הדירה כפליים ומעלה. ז"א אני יכול לקנות עוד דירה או שתים - רק מהריבית שהבנק גובה ממני,האזרח הקטן ושומר המצוות. אז האם איסור נסיעה בשבת (משמע איסור תחבורה ציבורים בשבת) חשוב יותר מקיום מצווה זו (לא להלוות בריבית לבני העם) ??? כנראה שכן, כי אותו מנהל בנק שמצפצף בפועל על התורה - נוסע ביגואר ולא אכפת לא אם יש או אין אוטובוס בשבת ויום חג. וכמה מפליא - הוא גם מפשיע על המדינאים בארץ . מקווה לקבל תגובות הגיוניות ומעמיקות, אך ברורות. תודה על זמנכם .

 

[א77]

הנך יכול לקרוא לזה היתר עסקא

והנך יכול לקרוא לזה עוקף הלכה. תוכל לקרוא תגר על כל זה, ובאותה מידה יהיה אסור לך להרויח אגורה במדינתינו. תיאלץ לא להתפרנס כי אם במזומן, אם התורה מעניינת אותך. אבל מיכיון שעניינך הוא כנראה 'חוקר תנ"ך' הרי בין כך תמשיך להתפרנס ולא חשוב באיזו דרך. אז רק אומר לך איך אני נוהג. אני כדי להנצל ממכשול רבית, מתייעץ עם פוסק מומחה, באיזה בנק עלי להיות. ווידוי קטן נוסף בפניך: יש לי שני חשבונות עו"ש בשני בנקים נפרדים. פרט לזה איני מקבל מהבנק שום הטבה. איני נהנה משום רבית. אני מקסימום אשלם. אבל גם לא, כי מעולם איני נכנס ליתרת חובה. איסור רבית הוא לא ללווה אלא למלוה. הלווה עובר משום לפני עור לא תתן מכשול. יתרת זכות בשביל רבית, היינו השקעה בשביל רבית אני עושה רק בבנקים של גויים [אם יהיה לי מה להשקיע

]. יש באנגליה ויש בשווייץ. 'לנכרי תשיך ולאחיך לא תשיך למען יברכך ה' אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה' [דברים כג. כא]

 

[משה חיים]

אסור רבית זה גם על הלווה

 

[א77]

אולי תוכל לפרט.

באיזה שלב מההלואה, ובאיזה פרט מהאיסורים המפורשים בתורה הוא עובר. זה לא ככה כמו שאמרת. את כספך לא תתן בנשך, וודאי לא הולך על הלווה. ומאידך, למי שעבר על הלכות רבית, הרי מפורש גם את הלפני עור לא תתן מכשול, שהעור בדבר הוא המלוה, הנותן כספו בנשך וברבית. נותן המכשול הוא הלווה. ובכן, נכון שיש כאן פרטים דקים לפלפול בנושא. אבל אין זה בכלל בקביעה פשוטה שאמרת.

 

[משה חיים]

שומרי התורה אכן לא סומכים על

התיר עסקא, ומשתמשים בו רק בשעת הדחק וכאשר אין רבית דאורייתא. בדומה לכך, שומרי התורה אינם סומכים על "התיר טלטול בשבת", ומשתמשים בהתיר רק בשעת הצורך וכאשר אין אסור דאורייתא. הכהנים שומרי התורה אינם סומכים על "התיר טומאת מת" ומשתמשים בו רק במקרים קשים, שעל פי דין תורה יתכן ומותר להם ממילא להטמא. (כך שמעתי מכהנים, אני ב"ה לא כהן) שומרי התורה אינם סומכים על "היתר מכירת שביעית", "היתר קדושת שביעית", היתר סחורה בשביעית". בצבא לפעמים אין מה לאכול, ויש מקום לסמוך על התרים. יש המתירים לקנות בחנות פירות לתינוקות, למרות שמבוצעת שם מכירה ממש. שומרי התורה אינם סומכים על "היתר ערלה", במקרי דחק מיוחדים נאלצים לצרף את ההיתר הזה לעוד התיר אחר. שומרי התורה אינם סומכים על "היתר גלוח" ופשוט מגדלים זקן כמו כל אבותינו הקדושים. בשעת הדחק לצורך פרנסה או מחלות עור יש המשתמשים במכונות מיוחדות. בקצור "התרים נועדו לאנשים שאינם יכולים לעמוד בנסיון, או כדי שנוכל לסמוך עליהם כאשר יש עוד צד ממשי להקל.

 

[א77]

סתירה בעייתית.

מכירני 'שומרי תורה' שאינם מגלחים זקנם. אך הם סומכים בהחלט על היתר עיסקא בבנק. מכירני אחד מגדולי הפוסקים מהיושבים ראשונה בפסיקה ההלכתית בדורנו, מבין החרדים לדבר ה' ו'שומרי התורה', אש חתם על היתר עיסקא לעסק מסויים. ובקיצור, איני יודע מנין אתה, אבל השארת בארץ הקדש מעט מאד 'שומרי התורה'. כתבת: שומרי התורה אכן לא סומכים על היתר עסקא, ומשתמשים בו רק בשעת הדחק וכאשר אין רבית דאורייתא. שאילתי: אם אין סומכים בכלל, היינו גם לא ברבית דרבנן, אז איך בשעת הדחק הם עוברים על דרבנן. והרי ההיתר עיסקא עושה שכלל אין כאן רבית גם לא דרבנן. ומי אשר אינו סומך על זה כי אם בשעת הדחק, הרי שהוא עובר אדרבנן בשעת הדחק. בזמן שהסומכים על זה, הרי לשיטתם אין כאן כלל רבית, אף לא דרבנן. ובאחת הפכת את העוברים אדרבנן לשיטתם עצמם, לשומרי תורה. הרבנים יצאו נגד פאות הקאסטם בגדול. נגד פאות העבודה זרה בגדול. וגם נגד הטעלעוויזען בגדול. הבה אסתפק בדוגמא לקביעת שומרי תורה מיהו על ידך, רק בסוגיית ההיתר עיסקא. איך שלא יהא, לא שאני משתמש בהיתר זה, אבל היתר זה שנקבע ע"י גדולים, ובנתיים עד האידנא לא שללו זאת רוב גדולי הפוסקים. אז רואה אני בכעין הוצאת לעז על יהודים שמשתמשים בבנק, כאילו עוברים על איסורי דרבנן, וכאילו אינם שומרי תורה.

 

[א77]

אש חתם = אשר חתם

 

[משה חיים]

כך מורים רוב המוצי"ם

 

[א77]

אהה, הבנתי.

אלא, שבכל זאת חשבתי, לבדוק דבריך. ומסופקני עדיין, איך אבצע את ספירת כלל המו"צים. וגם אח"כ האם אוכל לבדוק דעת הרוב. אבל הבה נעזוב את הציניות. הפכת ציבור המשתמש בבנקים ומסתמך על היתר עיסקא, לציבור שאינו נכלל ב'שומרי תורה'. בזמן שיש הרבה שהלואי ואגיע לדרגתם ואפילו לחציים, המתירים ומבצעים היתר עיסקא. היתר עיסקא בעיקרון קיים לא בנוסח אחד ויחיד. ולכן צריך לדעת ולהכיר את הנושא. צריך להסתמך על היתר המתבצע רק ע"י רבנים מבינים, גדולי תורה ומעמודי ההוראה. ואמנם, ככלות הכל, יש לדעת, אולי יש עסקאות מסויימות בהשקעות ובחסכונות בבנקים שיש בהם חשש גם עם ההיתר. רוב המו"צים, ומצידי כולם, יביעו דעתם לאיסור בכלל הבנקים שמבצעים היתר לא הכי הכי... וד"ל. אבל יש סניפי בנקים שזה שונה. ואי אפשר לגרוף דעה כללית על היתר עיסקא. והרוצה להחמיר גם בכזאת, תבא עליו ברכה.

 

[משה חיים]

בלי ציניות. זו ההלכה וכך כותבים

הספרים בתחום וכך מורים רוב המוצי"ם. למדתי את הדברים בעיון ואני אחראי על הדברים.

 

[א77]

צר לי שאיאלץ להשאר עם הציניות

עם תשאר בהגדרותיך שומרי תורה מה הן.

 

[אלי ו.]

האם שומרי התורה גולשים באינטרנט?

ואם כן מה אומרים על כך רוב המו"צים?

 

[א77]

אוקיי,

אם אקבל תגובתך זו. כמו שהיא. הרי לא אני ולא אתה נכללים בין שומאי תורה. העקיצה אינה עוקצנית כלל. אינה במקומה. הגלישה לבחור ישיבה משועמם אסורה בהחלט. הגלישה הנובעת תוך כדי עבודה למטרות חיוביות הכוללות פרנסה, וכמובן לא בבית שם אתה גדל עם משפחה. הרי שמעתי באוזני ממי שנחשב בעיניי לפוסק הדור שמותר. אותו פוסק הינו חרדי, אל דאגה. פסקיו מקובלים ללא עוררין. ואותו פוסק אוסר בתכלית שימוש באינטרנט לא ממשרד ולא לצורך עבודה. ב"ה שזיכיתי לקרב המון בעת יושבי ליד המחשב כשבהכרח אני צמוד לאינטרנט. ונשארתי שומר תורה. ואהיה שומר תורה בעז"ה. ולא אשמיע קול המסוגל להתפרש חלילה שמי שמשתמש בבנק על סמך היתר עיסקא [דוגמא אחת מאלו שהזכרת] אינו בגדר שומר תורה. ההיתר עיסקא המקורי התבצע ע"י שומרי תורה.

 

[א77]

אלי היקר.

מיד אחרי כותבי תגובתי הקודמת. תפסתי שאתה הוא אלי. חשבתי שאני גיב למישהו אחר. SORY

 

[א77]

שאני גיב = שאני מגיב.

ושוב, קבל התנצלותי. תגובתך מצאה חן בעיניי.

 

[אלי ו.]

../images/Emo13.gif זה בסדר

ההודעה שלי כוונה למשה חיים בבחינת "טול קורה מבין עיניך". אני בהחלט מסכים אתך שיש שומרי תורה שמסתמכים על היתרים, ולא ראוי להוציאם מכלל שומרי התורה. ושלא יהיה חלקינו עם מבלי עולם.