יש פה בעיה נוראית
לגבי המשפט הראשון... את זה עוד איכשהו אפשר לתמצת לכמה משפטים. הבעיה היא עם המשפט השני, ואני אסביר למה: 1. הצלחה מסחרית איננה כפופה לדעתי או לדעתו של מי שלא יהיה, כי אם לעובדה. כלומר, זה שאני לא אוהב אמן מסויים שהוא "במקרה" מצליח מאד, לא יהפוך אותו לפחות מצליח ממה שהוא. כשאני אומר "הבלון הזה הוא בצבע אדום", אני מציין עובדה. כשאני אומר "האיש הזה הוא מגעיל" אני מביע דעה. מה לעשות, כמה שאני חושב שמישהו או משהו מגעיל, עדיין יש רבים שדעתם בעניין שונה משלי. 2. כמו שער הדולר, גם העסק הזה ששמו "הצלחה מסחרית" משתנה לעתים תכופות... וזה תלוי באופן ישיר במספר האנשים האוהבים את האמן ואת מה שיש לו להציע... ובאופן מוזר ביותר, דוקא אמנים שאנחנו לא אוהבים זוכים להצלחה ואלה שאנו אוהבים לא זוכים! יש דברים בעולם עליהם לא ניתן לדבר -ברצינות- במונח של "לדעתי". אם מישהו או מישהי יאמרו "לדעתי אלוויס פרסלי איננו מצליח", אז טוב, בעיקרון הזמר עצמו מת, אבל התעשיה הנקראת "אלוויס" עדיין מגלגלת כספים רבים בשנה, כך ש... מי שיאמר משפט שכזה שם עצמו לצחוק. צר לי אם זה נראה או נשמע פילוסופי מדי, אבל אין כל דרך אחרת להסביר זאת.