זה לא קשור לניסיון ולא קשור לגיל, זה קשור לעובדה קיימת
סוף מעשה במחשבה תחילה , אם אני הייתי במצב שלה הייתי מדבר אותו הדבר על עצמי , היא לא יכולה להאשים אף אחד חוץ מאת עצמה , בנאדם לא יכול לעשות החלטות גורליות לעצמו בחיים ולצפות שלא יהיו להן השלכות , אז החידוש שלי אליה הוא שיש להן השלכות , והשלכות שכואבות מאוד , ואם זאת הדרך שבחרה אז שתדבוק בדרך שבחרה בה עד הסוף ושלא תנסה להחזיר את מה שויתרה עליו ומלכתחילה לא רצתה אותו רק ל"טובת הילדים" כי זה לא לטובתם , זה לרעתם לקבל משפחה מזויפת וזה לרעתה לקבל חיים מזויפים עם בנאדם שהאהבה שבלב לא בוערת ממנו , אם היא תנסה לשכנע את עצמה שאולי המצב הזה ישתנה עם הזמן ותחיה באשליה שהאהבה לפעמים מגיעה אחר כך... ככה גם יראו החיים שלה , חיים ריקים בציפייה לאהבה מבנאדם שלא תגיע לעולם.
בנאדם צריך ללמוד להיות ריאלי למציאות ומחובר לקרקע , ולא לחיות בלה לה לנד,
אם את חושבת שהכי נכון זה לחיות בלה לה לנד כדי לפתור את בעיית הזוגיות בחיים , אז את זו שחסרת ניסיון חיים שלא מוכנה להבין שאת מובילה אותה לכיוון הלא נכון , יש שלב שבנאדם מגיע אליו בחיים שהוא צריך ללמוד לוותר , להילחם זה נחמד וזה תמיד טוב , אבל בנאדם צריך גם לדעת מתי מגיע השלב שזה כבר באמת אבוד ואין טעם להמשיך את זה, וזה השלב הזה.
כשאני אהיה בן 40 אהיה מה? מטומטם יותר? אחליט החלטות מפגרות יותר? אם הגישה שלי תהיה כמו שלך בגיל 40 עדיף לי לא להגיע לגיל הזה, עדיף מאשר שאעשה החלטות שגויות שלא באות מהלב ובאמת מייצגות את הרצונות שלי , בנאדם צריך להקשיב קודם כל לרצונות שלו ולא לתחטיבים של אחרים, ובטח לא לתחטיבי החברה.