הלב שבור

פעם חשבתי כמוך

&nbsp
לאחר שנים הסכמנו הדדית לא לחפש בציציות
ולאפשר דברים שבגילך חשבתי שהם טאבו
ובכלל , החיים אינם שחור או לבן וגם לא חמישים גוונים
עם הזמן דברים קורים , משנים צורה
והיא לא צריכה לבגוד בי בשביל להזדיין
לבריאות
 

T a l 26

New member
אם יש בניכם הבנה אז אין בכלל בעיה

כשזה ידוע לשני בני הזוג וזה מה שהם הסכימו ביחד זאת זכותם
 

gil_35

New member
לא צריכה להיות הרבה אובדת עיצות. הבחור מבריז לך, משחק איתך

ולכן אין כאן הרבה מחלוקת האם את צריכה לחבור אליו או לא.
באם היית מתארת אותו בצורה אחרת, טובה יותר, היית עוד יכולה לתת לאותו בחור לכבוש את ליבך ולהשוות אותו לבעלך, למשפחתך. אבל כפי שאת מתארת אותו, תזריקי אותו. העיצה גם לאלו שלא נשואות ובטח שלך במיוחד.
 

RanSegev6

New member
אני אסכם לך את הכל במשפט אחד

תתגרשי מבעלך.

לא משנה כמה שתנסי "לשחרר" אותו זה לא יעזור לך , ואת יודעת טוב מאוד שהלב שלך רוצה אותו ולא את בעלך , אז לכי קיבינימט אחרי הלב שלך ותעשי את הצעד הנכון לכל הצדדים ,תפסיקי לחיות בחיי שקר עם בעלך , ותפסיקי לשקר לו ולמלא לו את השכל במשפטים של "אני אוהבת אותך" כשזה לא באמת בא מהלב שלך כי זה סתם יאמלל אותו , ותפסיקי גם לקלל את היום שהכרת את הבנאדם הזה , כי בשניה שהחלטת לקפוץ על הסטוץ המזדמן הזה ויתרת על הבעל שלך , אז במקום לבכות על חלב שנשפך תביני שקיבלת פה הזדמנות לחיים חדשים , נצלי אותה וזהו!
 

שקופה11

New member
זו העיצה שלך אליה?

&nbsp
אם כך, אין לך שום חוכמת חיים. לעזוב בעל וילדים בשביל איזו שהיא אהבה חולפת? אם בכלל אהבה...? בשביל סתם ריגוש?
&nbsp
אתה יודע מה זה עושה לילדים? אתה יודע מה זה לפרק משפחה? ועל מה? מילא אם היתה אומרת אני מאוהבת וכנ"ל הוא, אני מכירה אותו כבר מספיק זמן כדי לדעת שהוא בשבילי.... גם זה לא פשוט, אבל מקובל.
&nbsp
אבל לא בגלל שהיא מתרגשת מזה שהוא כותב לה הודעה בפון.
&nbsp
קצת פורפורציות.
 

T a l 26

New member
שיגעת את כולם ברגע של חולשה?

לא חשוב השיחה היתה על משהו עקרוני
 

T a l 26

New member
לא בחורה רומנטית? התגברת מהר


שקראתי את הפוסט שלך חשבתי שאת מאוהבת לגמרי בגבר הזה.
אולי תתאהבי בבעלך עוד פעם מי יודע
 

mokka1

New member
שמח שיצאת מזה

אבל בכלל, כל השרשור הזה יכול להעיד שאפשר לצאת ממשברים קשים כאלה, גם כשמרגישים בדרך ללא מוצא. עם כל הכאב, אני שמח שיצאת מזה, ואת וודאי מרגישה אובדן מסויים אבל גם הקלה.
 

RanSegev6

New member
כן שקופה , זה מה שאני מייעץ לה

כי זה בדיוק מה שנשאר לה לעשות , את הבחירה שלה היא כבר עשתה , גם לגבי הבעל וגם לגבי הילדים , ומה שזה עושה לילדים.. אני אגיד לך בדיוק מה זה עושה לילדים... זה עושה להם את המוות , אבל בסופו של יום כולם גודלים ומתבגרים ומבינים , והיא זו שתישאר עם ההחלטה הדפוקה שעשתה בחיים שלה , היא זו שתישאר עם החיים השקריים שלה ותמיד תרגיש חיה מבחוץ ומתה מבפנים בגלל שאין פה מנוס מללכת אחרי הלב שלך , לא.. יותר הגיוני שהילדים יחיו באופוריה של "אבא ואמא" כשזה לא ככה , נכון? למכור להם חיי משפחה מזויפים? לא נראה לי , הילדים מתבגרים עם הזמן , גודלים , ואח"כ יגיע היום שהם בעצמם יגידו לה "אבל אמא , למה לא עזבת אותו"?.
וזה יהיה הרגע שהכי יהרוס אותה , לדעת שהיא לא עשתה את הבחירה הנכונה ואפילו הילדים שלה כשיגדלו ישאלו אותה למה לא עשתה את זה, כי כשבעלה כותב לה הודעה בפון היא לא מתרגשת וכשהבחור ההוא כותב לה היא כן , אז כן , הכי חשוב זה להקשיב ללב שלך ולא לשאר התחטיבים שמסביב.
 

שקופה11

New member
בוקר טוב..

אתה לא מדבר מתוך ניסיון חיים וחוכמת חיים.
כשתהיה בן 40 + תחשוב אחרת.
&nbsp
שיהיה לך בוקר טוב וחיים נפלאים :)
&nbsp
 

RanSegev6

New member
זה לא קשור לניסיון ולא קשור לגיל, זה קשור לעובדה קיימת

סוף מעשה במחשבה תחילה , אם אני הייתי במצב שלה הייתי מדבר אותו הדבר על עצמי , היא לא יכולה להאשים אף אחד חוץ מאת עצמה , בנאדם לא יכול לעשות החלטות גורליות לעצמו בחיים ולצפות שלא יהיו להן השלכות , אז החידוש שלי אליה הוא שיש להן השלכות , והשלכות שכואבות מאוד , ואם זאת הדרך שבחרה אז שתדבוק בדרך שבחרה בה עד הסוף ושלא תנסה להחזיר את מה שויתרה עליו ומלכתחילה לא רצתה אותו רק ל"טובת הילדים" כי זה לא לטובתם , זה לרעתם לקבל משפחה מזויפת וזה לרעתה לקבל חיים מזויפים עם בנאדם שהאהבה שבלב לא בוערת ממנו , אם היא תנסה לשכנע את עצמה שאולי המצב הזה ישתנה עם הזמן ותחיה באשליה שהאהבה לפעמים מגיעה אחר כך... ככה גם יראו החיים שלה , חיים ריקים בציפייה לאהבה מבנאדם שלא תגיע לעולם.
בנאדם צריך ללמוד להיות ריאלי למציאות ומחובר לקרקע , ולא לחיות בלה לה לנד,
אם את חושבת שהכי נכון זה לחיות בלה לה לנד כדי לפתור את בעיית הזוגיות בחיים , אז את זו שחסרת ניסיון חיים שלא מוכנה להבין שאת מובילה אותה לכיוון הלא נכון , יש שלב שבנאדם מגיע אליו בחיים שהוא צריך ללמוד לוותר , להילחם זה נחמד וזה תמיד טוב , אבל בנאדם צריך גם לדעת מתי מגיע השלב שזה כבר באמת אבוד ואין טעם להמשיך את זה, וזה השלב הזה.
כשאני אהיה בן 40 אהיה מה? מטומטם יותר? אחליט החלטות מפגרות יותר? אם הגישה שלי תהיה כמו שלך בגיל 40 עדיף לי לא להגיע לגיל הזה, עדיף מאשר שאעשה החלטות שגויות שלא באות מהלב ובאמת מייצגות את הרצונות שלי , בנאדם צריך להקשיב קודם כל לרצונות שלו ולא לתחטיבים של אחרים, ובטח לא לתחטיבי החברה.
 
ואו. מציאות מורכבת ונושכת.

למען המשפחה והנשואין, צריך למחוק את הרגשות האלו. אולי הזמן יעשה את שלו. אולי טיפול.
&nbsp
 
למעלה