הכתם האנושי
אני לא יודע אם כבר היה פה דיון לגבי הסרט הזה אז אני אתחיל אותו בכל זאת
הסרט באופן כללי לא מסוג הסרטים ה"קופתיים" האלה אין לו את מה שצריך להיות לו כדי שיהיה שובר קופות או משהו כזה אבל מה שכן יש בו זה איכות. הסרט לדעתי, מספר סיפור עם משמעות שמעבר לזה ולא באופן גלוי וזה מה שהכי אהבתי בסרט הזה, אהבתי שאתה צריך להשלים את זה לבד. כמו שאחד המורים שלי אמר: "לעיצוב יש שני חלקים - החלק של המעצב והחלק של הצופה שמשלים את זה וזה מה שהופך את זה למעולה" גם פה זה אותו הקייס. ברגע שהסרט אומר לך הכל ו"מגיש לך הכל על כפית" זה הופך אותו למשעמם. עכשיו נעבור לחלק העיקרי של הסרט שזהו כמובן ניקול! המשחק שלה פשוט עוצר נשימה. אני ממש אבל ממש לא ראיתי פה את ניקול אלא את פיונה! הקטע שהכי הרס אותי זה הקטע שהיא התחילה לבכות כשדיברה על הילדים שלה שמתו, היא פשוט מרגשת שאין מילים לתאר את זה! אני לא חושב שגיליתי משהו עקרוני מהסרט אז ככה שמי שלא ראה אותו עדיין לא הרסתי לו כלום בכל אופן סרט מאוד מומלץ!
אני לא יודע אם כבר היה פה דיון לגבי הסרט הזה אז אני אתחיל אותו בכל זאת
הסרט באופן כללי לא מסוג הסרטים ה"קופתיים" האלה אין לו את מה שצריך להיות לו כדי שיהיה שובר קופות או משהו כזה אבל מה שכן יש בו זה איכות. הסרט לדעתי, מספר סיפור עם משמעות שמעבר לזה ולא באופן גלוי וזה מה שהכי אהבתי בסרט הזה, אהבתי שאתה צריך להשלים את זה לבד. כמו שאחד המורים שלי אמר: "לעיצוב יש שני חלקים - החלק של המעצב והחלק של הצופה שמשלים את זה וזה מה שהופך את זה למעולה" גם פה זה אותו הקייס. ברגע שהסרט אומר לך הכל ו"מגיש לך הכל על כפית" זה הופך אותו למשעמם. עכשיו נעבור לחלק העיקרי של הסרט שזהו כמובן ניקול! המשחק שלה פשוט עוצר נשימה. אני ממש אבל ממש לא ראיתי פה את ניקול אלא את פיונה! הקטע שהכי הרס אותי זה הקטע שהיא התחילה לבכות כשדיברה על הילדים שלה שמתו, היא פשוט מרגשת שאין מילים לתאר את זה! אני לא חושב שגיליתי משהו עקרוני מהסרט אז ככה שמי שלא ראה אותו עדיין לא הרסתי לו כלום בכל אופן סרט מאוד מומלץ!