הכרעה

hillelg

New member
אפרופו צהלולים

חבר שלי אמר שאפשר לומר על המילה הזאת שמי שיודע מה הפירוש שלה לא יודע איך לבצע אותה, וכן להיפך.
 

hillelg

New member
ואפרופו "וכן להיפך"...

בשולחן ערוך כתוב באיזשהו מקום משהו בסגנון: "כף חלבית שנפלה לתוך סיר בשרי, ולהיפך"; ומישהו רשם בצד: "וכגון שהיתה הכף גדולה"...
 

hillelg

New member
צהלולים:

(עד כמה שידוע לי) הקולות שעושות הזקנות (לאו דווקא) המרוקאיות (לאו דווקא) בשמחות (לאו דווקא?). אפשר היה לתאר את הצליל הזה כ"קולולוש", מונח השמור אצל הירושלמים למונח המקובל כמקומות אחרים כ"שאשא" (לפחות בערד), וכ"הפקר בית דין הפקר" (בני ברק...).
 

hillelg

New member
את צודקת כמובן

אך הסתכלי בהודעה שעליה מגיבה ההודעה שעליה הגבתי, ובהודעה שעליה הגבתי
אגב, דיברו פה על כל המילים הירושלמיות, אבל לא שמתי לב: דיברו גם על ה"ימבמבם"? (אני מדבר על אותו צמר גפן מתוק המכונה באיזורים אחרים, אליהם לא הגיעה התרבות, בשם ´שערות סבתא´, למרבה הזוועה.) ומה עם האג´ואים?
 

גנגי

New member
אמנם חלקי עמכם,

אבל נעוריי עברו עליי בעיר החול ולא בעיר הקודש (חולות נתניה המזופתים), ושם קראו לצמר-גפן-מתוק צמר-גפן-מתוק - שם שלמרות מקוריותו המדהימה נראה לי שהוא די קולע, לא? שנפתח סקר חדש בעניין השם של צמר-גפן-מתוק?
 

shellyland

New member
לא, לא. אין צורך.

ימבמבם זה הדבר שמשמיעים כששרים שירי חסידים. צמר-גפן-מתוק הוא צמר-גפן-מתוק או מקסימום סוכר-על-מקל (רצוי לבטא את ה"סוכר" במלעיל).
 

freedom rider

New member
קולולוש

"קולולוש" זו הפעולה של השלכת עצמים לכל עבר, כך שכל המעוניין יוכל לשים את ידו עליהם ולהפכם לרכושו הפרטי. נפוץ בעיקר (אבל לא רק) בעת חיסול אוסף גוגואים.
 

hillelg

New member
חס ושלום!!!

קולולוש עושים אך ורק עם אג´ואים (או עם גולות), ובשום פנים ואופן לא עם גוגואים, ג´ולות, בלורות ושאר הבלים. אני מזועזע עמוקות[!] (בשבילך, שלי
)
 

freedom rider

New member
אין מה לעשות

אצלנו עשו קולולוש גם עם גוגואים. ואפשר לעשות את זה גם עם שטרות של דולרים, אם מתחשק לך. עם מה עושים קולולוש, זו שאלה מוסרית/אתית, שמקומה בפורום אחר (פילוסופיה לכל, או אפי היקרה או פנטזיות מיניות). כאן אנו רק דנים במשמעות המילולית של המושג.
 

shellyland

New member
פרידום, אני רואה שלחקת ברצינות

את בקשתה של אפי להשחיל גם אותה בפורומים אחרים. אני כבר רצה להלשין לה!
 

shellyland

New member
שמתם לב לאחווה שפשטה ביני ובין הלל

(בלי יוד)? זה גם בגלל שהוא ירושלמי, וגם בגלל שהוא, בניגוד לעופר-בעזרת-השם, לא יברח לי פתאום אל הצבא
 

shellyland

New member
יהיה חלקי עמכם

אחד השירים היותר יפים של ביאליק ובכלל, והמנטרה החדשה שלי בשבועות האחרונים (יובלי - תשתוק!). אני אודה תודה גדולה למי שיפתור לי מה פירוש המילים (בסיום הבית האחרון): הימן, ידותון, כלכול ודרדע. קבלי (ההדגשות שלי): יהי חלקי עמכם ------------- יהי חלקי עמכם, ענוי עולם, אלמי נפש, רוקמי חייהם בסתר, צנועי הגות ועלילה, חולמים נעלמים, ממעטי דברים ומרבי תפארת; גנוזה חמדת רוחכם בתוככם כפנינה בקרקע ימים, וסגולותיכם, כגרגרי יער, בחביון צללים תפרינה. לבבכם - היכל הקודש, ושיפתכם - שעריו הסגורים, שועים - ולא הוגד לכם, נגידי רוח - ובל-ידעתם, אמני השתיקה היפה וכהני דממת אלוהים, לא-תשלוט עין זר לעולם בחג נפשכם ובאבלה; אור אחד לעינכם תמיד, אור שקט ונוגה, ובת-שחוק אחת, רבת בינה וסליחה, לשפתיכם, לפקוד בה, בלי הכרע כף, את-כל-הבא לקראתכם: הגדולות עם-הנקלות, כצדקות כחטאים גם-יחד; אט אט, כמו על ראשי אצבעות, תעברו בנתיבות חיים, ולבכם ער, ואזנכם קשובה, ועינכם משוטטות תמיד ונפשכם חרדה לקראת כל-רחש יופי ונידנוד תפארת, עבור וזרוע סביבכם באפס יד ובלי-כוונה את-האמונה ואת-הטוהר הרועפים מכל-ישותכם כערוף משמיים תכלת וצללים מיער רענן. אכן למודי החרש אתם וחידלי קול ודברים, פיכם לא-יביע גדולות וכפכם לא-תיצר רמות, יגוועו מאוייכם בלבכם וגעגועיכם בחיקכם יכלו, לא-יד לכם במערכות חוזים ולא-נחלה בבתי משכית, ערירי ימות תחתיו צעדכם ללא הד ורושם, ואולם חייכם - מיטב חזיונכם, ותפארתכם - עצם היותכם: אתם השומרים הנאמנים לצלם אלוהים בעולם! יום יום, ורסיסים רסיסים, באור עינכם ובשרטוטי פניכם, יוגר יופי חייכם אל-חלל העולם, כהיגר מעיין חתום אל-לב נהר להחיותו - והוא לא ידע, וחי אלוהים, אם-יאבד ניד אחד מעפעפיכם ואם יפול ארצה הקטן בזעזועי נשמתכם! כשירת הכוכבים כן יעמדו ירעדו לנצח בחלל העולם, ובדור אחרון, גם באבוד שריד לשירי הימן וידותון וזכר לחכמת כלכול ודרדע - הם עוד חיה יחיו, ונגלו שנית באור עין אחד האדם ובצלם פניו. (ח"נ ביאליק, אב, תרע"ה ביער מאלין)
 

מוגג

New member
חכמים בלילה

ט וַיִּתֵּן אֱלֹהִים חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה וּתְבוּנָה, הַרְבֵּה מְאֹד; וְרֹחַב לֵב--כַּחוֹל, אֲשֶׁר עַל-שְׂפַת הַיָּם. י וַתֵּרֶב חָכְמַת שְׁלֹמֹה, מֵחָכְמַת כָּל-בְּנֵי-קֶדֶם, וּמִכֹּל, חָכְמַת מִצְרָיִם. יא וַיֶּחְכַּם, מִכָּל-הָאָדָם, מֵאֵיתָן הָאֶזְרָחִי וְהֵימָן וְכַלְכֹּל וְדַרְדַּע, בְּנֵי מָחוֹל; וַיְהִי-שְׁמוֹ בְכָל-הַגּוֹיִם, סָבִיב. יב וַיְדַבֵּר, שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים מָשָׁל; וַיְהִי שִׁירוֹ, חֲמִשָּׁה וָאָלֶף. יג וַיְדַבֵּר, עַל-הָעֵצִים, מִן-הָאֶרֶז אֲשֶׁר בַּלְּבָנוֹן, וְעַד הָאֵזוֹב אֲשֶׁר יֹצֵא בַּקִּיר; וַיְדַבֵּר עַל-הַבְּהֵמָה וְעַל-הָעוֹף, וְעַל-הָרֶמֶשׂ וְעַל-הַדָּגִים. יד וַיָּבֹאוּ, מִכָּל-הָעַמִּים, לִשְׁמֹעַ, אֵת חָכְמַת שְׁלֹמֹה--מֵאֵת כָּל-מַלְכֵי הָאָרֶץ, אֲשֶׁר שָׁמְעוּ אֶת-חָכְמָתוֹ. (מלכים א/ה) (י) מחכמת כל בני קדם - מה היא חכמת בני קדם יודעים במזלות וכו´ כדאית´ בפסיקתא דפרה אדומ´ וכל הפרשה הזאת נדרשת שם לפי משמעה: (יא) ויחכם מכל האדם - כמשמעו: איתן והימן וכלכל ודרדע - אחין היו בני זרח בן יהודה שנאמר (בדברי הימים א´ ב´ ו´) ובני זרח זמרי ואיתן (היו לוים משוררים): בני מחול - היו יודעים ליסד מזמורים האמורים במחולות שיר שהיו הלוים אומרים על דוכנם מזמורים שיסדו בספר תהלים משכיל לאיתן האזרחי ומשכיל להימן האזרחי, מ"א =מדרש אגדה= בפסיקתא, מכל האדם, זה אדם הראשון, איתן האזרחי, זה אברהם, הימן זה משה, וכלכל זה יוסף, ודרדע זה דור המדבר, מחול שנמחל לכם על מעשה העגל: (יב) שלשת אלפים משל - שלשת למודי משלות שלש פעמים כתוב משלי שלמה בספר משלי: ויהי שירו חמשה - שלשה אלה ושיר השירים וקהלת: ואלף - בכל א´ כדי הוא ללמוד ומדרש אגדה שהיה אומר בכל פסוק שלשת אלפים משל ועל כל משל אלף וחמשה טעמים (רש"י)
 

hillelg

New member
הוצאת לי את המילים מהפה...

אבל לא דיברת על ידותון, שהיה אביהם של משפחת משוררים ידועה, מהלויים (חבר של הימן), ומוזכר גם במזמור תהילים אחד הנושא את שמו: דברי הימים א ט,יד-טז: ומן הלוים: שמעיה בן חשוב בן עזריקם בן חשביה, מן בני מררי. ובקבקר חרש, וגלל; ומתניה בן מיכא בן זכרי בן אסף. ועבדיה בן שמעיה בן גלל בן ידותון; וברכיה בן אסא בן אלקנה, היושב בחצרי נטופתי. דברי הימים א טז,מא-מב: ועמהם הימן וידותון, ושאר הברורים אשר נקבו בשמות - להדות לה´ כי לעולם חסדו. ועמהם הימן וידותון חצצרות ומצלתים למשמיעים, וכלי שיר האלהים; ובני ידותון לשער. דברי א כה,א-ז: ויבדל דויד ושרי הצבא לעבדה, לבני אסף והימן וידותון, הנביאים בכנרות בנבלים ובמצלתים; ויהי מספרם אנשי מלאכה לעבדתם. לבני אסף, זכור ויוסף ונתניה ואשראלה--בני אסף: על יד אסף הנבא על ידי המלך. לידותון--בני ידותון גדליהו וצרי וישעיהו חשביהו ומתתיהו ששה, על ידי אביהם ידותון בכנור, הנבא, על הדות והלל לה´. להימן--בני הימן בקיהו מתניהו עזיאל שבואל וירימות חנניה חנני, אליאתה גדלתי ורממתי עזר, ישבקשה מלותי, הותיר מחזיאת. כל אלה בנים להימן, חזה המלך בדברי האלהים--להרים קרן; ויתן האלהים להימן, בנים ארבעה עשר--ובנות שלוש. כל אלה על ידי אביהם בשיר בית ה´, במצלתים נבלים וכנרות, לעבדת, בית האלהים--על ידי המלך, אסף וידותון והימן. ויהי מספרם עם אחיהם, מלמדי שיר לה´: כל המבין--מאתים, שמונים ושמונה. דברי הימים ב כט,יד: ומן בני הימן, יחואל ושמעי; ומן בני ידותון, שמעיה ועזיאל. תהילים סב: למנצח על ידותון מזמור לדוד. אך אל א-להים דומיה נפשי, ממנו ישועתי... (אגב, במזמור הזה הדבר נראה כאילו מדובר בכלי נגינה ששמו ´ידותון´. ואולי הוא נקרא על שמו, כמו סקסופון?
 
למעלה