הכרות

additct

New member
הכרות

שלום לכולם, אני חדש כאן. גם לא עשיתי עבודת חריש עמוקה מדיי על הפורום. ממצב של סלידה עזה ממחשבים ומכל מה שקשור בהם (אני מבוגר ואינני שייך לדור המחשבים) הפכתי להיות מכור. אני סובל מדיכאון על כל המשתמע מכך. בזמנו, כשעוד ראיתי את האינטרנט (בעיקר את הצ´אט) בבתים של חברים, הייתה לי רתיעה עזה מכך ותחושה שזה יביא צרות ועם זאת, הבדידות הכניעה ולאחר שהייתי מרותק תחילה למיטה ואח"כ לבית בגלל תאונת דרכים התחברתי ומייד הסתבכתי בצ´אטים ובפורומים מבחינה בין-אישית, חלק גדול מתוך אי-ידיעת הכללים ותמימות. רק לאחרונה אני מגלה את היתרונות, בעיקר מבחינת מציאת מידע, כולל בתחום המקצועי שבו אני עוסק. מה ששיכנע אותי להצטרף לפורום, או לפחות לנסות, הוא מכתבו הכן של מנהל הפורום. יש לי הרגשה עזה שאלמלא התמכרותי הייתי עושה יותר כדי להכיר אנשים הלכה למעשה, לצאת מבדידותי ולהגיע לחיים עצמם. במשך שלוש שנות החיבור שלי לאינטרנט אני יוצא מהבית גם במצבים הכרחיים (עבודה, שאת חלקה הגדול אני עושה בבית) וגם שם אני מייד מתחבר. אפילו בחו"ל אני מבלה חלק ניכר מהזמן בקפה אינטרנט. אין חברויות אמיתיות שהצלחתי ליצור ברשת. אינני יודע עד כמה זה קשור למדיום או עד כמה זה קשור לקשיי ביחסים אישיים בכלל. אבל זה ללא ספק תרם להימנעותי מקשרים במציאות הלא-וירטואלית. אשמח להכירכם. מכור.
 

e-magine

New member
ברוך הבא addict

פורום הקטן הזה יש גם אנשים מבוגרים ואני אחד מהם. אני מודה לך על מה שכתבת, טוב, את מכתב הפתיחה כבר קראת, אז אני יכול להוסיף שכשהתחלתי לחשוב על הקמת הפורום והלאתו לרשת, הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא, היכן האנשים שדומים לי, גם מבחינת גיל, ואיך הם מתמודדים. חשבתי על העניין של דיבור ושל "ביחד" אולי יהיה לנו יותר קל להתמודד. רק אחר כך למדתי שבעצם יש לי מה לדבר גם עם אנשים ששונים מאד ממני במאפייני הביוגראפיה, וגם עם כאלה שגילם שונה מאד משלי. באיזשהו שלב, חיפשתי אנשים שיכולים לעזור לי ואחר כך, כשלא מצאתי כל כך, איכשהו בא הרעיון שאם אני לא מצליח לעזור לעצמי, ולי אוכל לעזור לאחרים ונראה למה זה יכול להביא. הייתי אומר שאמנם נמשכתי למחשבים כמו פרפר לנר עוד לפני שהיה אינטרנט בכל בית ובכל משרד ובית ספר. אך לאחר שנכנסתי, די שנאתי את הצ´אטים ולקח לי המון זמן עד שנלכדתי. ובוודאי שגם אני עשיתי את הטעויות שלי כמו כולם. או קיי, אני מבין מה שאתה אומר על הדיכאון, אני מקווה שאתה מטפל בזה כמו שצריך, רק אני רוצה כרגע להוסיף שבדבריך אני שומע גם איזושהי אכזבה מהאינטרנט, זה נשמע לי כמו משהו שתלית בו איזשהם תקוות שלא התממשו. האם אני טועה?
 

additct

New member
לא תליתי תקוות

היי, לא, בכלל לא הייתי אומר שתליתי תקוות, נהפוך הוא: כשראיתי צ´אטים אצל חברים, בהחלט הרגשתי שזה לא בשבילי ולא איחר היום שאכן הסתבכתי בצ´אטים ובפורומים. אולי התקווה היחידה הייתה שאנשים יהיו לא פחות הגונים מאשר במציאות הלא-וירטואלית וגיליתי שהמדיום מנוצל לרעה ושיוצאים מאנשים צדדים רעים שהם אינם יכולים לבטאם במציאות בגלל מגבלות תרבותיות וחברתיות, אך האנונימיות מאפשרת להם להשתלח. האמת שהאינטרנט גוזל זמן ואנרגייה רבים ממני, אך אני מספיק מודע לעצמי כדי לדעת שאם זה לא היה זה, זה בוודאי היה משהו אחר. הייתה תקופה ארוכה שבה נמנעתי מלהתקין ADSL כדי לא לחתום על עצמי כמכור וכדי שטכנית יהיה לי יותר קשה עד שנשברתי ואני דווקא לא מצטער על כך. אני בהחלט חושב שאלמלא האינטרנט הייתי עושה מאמצים רבים יותר להכיר אנשים ולהיפגש עם אנשים וזו דרך מילוט לפעמים נוחה יותר ולפעמים נוחה פחות. נכון שהגישה למאגרי מידע מקצועיים ואחרים היא עולם ומלואו וזה אולי אחד הצדדים החיוביים, אבל כל מה שקשור במגעים בין-אישיים ברשת קשה לי מאוד. אני מקווה שכאן זה יהיה אחרת, לפחות לא חשתי עד כה בוויבראציות שליליות שהרגשתי בצ´אטים ובפורומים אחרים וגם לא את ה"התמרחות" שיש בקבוצות תמיכה אחרות. מכור
 

amiak

New member
ברוך הבא מכור.

 
למעלה