הכרות

[אחר7]

הכרות

קשה לתאר כמה אני מאוכזב מחבריי, היום כשאני כמעט בן 30 אני מבין שיש לי חברים אבל רק בתיאוריה.
חבר אחד קרוב איתו בליתי המון בתקופה האחרונה התרחק ממני בצורה קיצונית אחרי שנכנס לזוגיות הראשונה שלו, עד שנכנס לזוגיות נפגשנו כמעט כל יום ועכשיו אנחנו בקושי מדברים וזה גם רק אם אני יוזם.
יודע שזה לא אישי כלפיי כי הוא התרחק גם משאר החברים.
חבר אחר לפחות היה מספיק כן והסביר כי מעדיף לא לצאת איתי כי לטענתו הדינמיקה בנינו סוגרת לו אופציות ואני לא אבין את זה כי אני כבר "מסודר" לדבריו.
ועוד חבר שהתרחק ממני בגלל זוגיות חדשה בה בן זוג שלו לא מרגיש בנוח בחברתי כי גילה שהייתי הראשון של בן זוגו (הכרנו כסטוץ שהפך לדייט ומשם לזוגיות של כמה שבועות).
מהחברים הסטרייטים, בעיקר מתקופת התיכון, התרחקתי באופן טבעי כי לא כולם יודעים (וגם לא חושב שרוצה שידעו) ואלה שכן יודעים כבר נמצאים בשלב אחר בחיים (נישואין, ילדים ויוצאים רק למקומות של סטרייטים)
אני אף פעם לא הייתי בן אדם של המון חברים אבל את אותם החברים בחרתי בקפידה, נתתי להם אמון מוחלט והייתה בנינו פתיחות טוטאלית.
לא מצליח להבין כיצד אני אמור בגילי להגדיל או לחדש את מעגל החברים הקרוב...
אני די ביישן ובחשבון הנפש אותו אני עובר, כנראה חלק ממשבר גיל ה-30 התבאסתי להבין כמה קשה לי להכיר אנשים חדשים ומתוסכל כשיודע שהיום בעידן האינטרנט זה אמור להיות פשוט.
אני בזוגיות בריאה כבר כמה חודשים ומאמין שבן זוג לא מספיק וצריך שלכל אחד מאיתנו יהיה את הזמן שלו עם עצמו ועם חבריו (ולו לא חסר).
אשמח לקבל הצעות, רעיונות ואולי גם דוגמאות להכרויות בשלב הזה...
אני גר במרכז, ביישן ככה שהכרות במסגרת פגישות של הקהילה ממש מלחיצות אותי ובזוגיות ככה שאתרי הכרויות לא רלוונטים.

תןדה מראש
אחר

 

[מושיקודי]

ואו באמת מאכזב

חברים נוטשים (בייחוד שאתה משקיען בחברויות) זה דבר מכאיב ופוגע..
תראה, אם יש לך בן-זוג, אז זה לא שאתה בודד לחלוטין. נכון שזה שונה אבל עדיין.
אולי תצטרף איתו ליציאה משותפת עם חבריו? זו תהיה הזדמנות מצוינת עבורך להכיר עוד אנשים וגם להתאוורר.

בקטע של ההסתרה מחברי העבר הסטרייטים אני לא מסכים. כמובן שאין לי מושג מי אתה ואיזו דרך עברת בחייך- לכול אחד השיקולים שלו. אבל באופן כללי אני לא רואה צורך להסתיר מהחברים הסטרייטים. כל חברי הסטרייטים יודעים שאני הומו, וזה עשה רק טוב לחברויות שלנו.

תכניס בנות לחיים שלך, אני מת על החברות שלי

וזהו,לאט לאט. שבוע טוב

 

[ItsikH]

חשוב חשוב חשוב להרחיב את מעגל החברים אין צורך להתאכזב כל כך, התהליך הזה די נפוץ בשלב הזה של החיים - גיל שבו מתיישבים, כל אחד במקומו, ודפוסי הבילוי והחברות משתנים (עוד לפני ענין הילדים) - ובפרט כשיש זוגיות משמעותית.

ראשית - לא צריך לוותר על החברים הישנים כל כך מהר, כדאי לשמר את הקשר במתכונת מצומצמת כלשהי ואולי יתחדש במתכונת אחרת בהמשך. שנית - חפשו, יחד או לחוד, מסגרות חברתיות מסוג שונה, שיתאים יותר לגילכם ולסטטוס הזוגי שלכם. ואם אין - אז תמציאו! בן זוגי ואני הקמנו, בימינו הטובים, חוג בית לחברים (כמובן, אז הצרכים היו שונים, אבל בעצם אולי לא הרבה השתנה באמת).

ד"א המתח שאתה מתאר בין בני זוג לבין חברים מהעבר הוא תופעה נפוצה, לטעמי רכושנות שלא במקומה אבל עובדת חיים.

 

[תרנגול פראי ועליז]

אני בן 57, יש לי רק 2 חברים ממש טובים

מעבר לכך, לא צריך, לא תודה.

 

[ענן שובב]

קודם כל

אני מעוניין לחלוק על משפט שכתבת -"... מתוסכל כשיודע שהיום בעידן האינטרנט זה אמור להיות פשוט".

אני לא חושב שעידן האינטרנט הקל על רכישת חברים. הכרת אנשים חדשים, סטוצים - כן, אבל חברים אמיתיים.. לדעתי לא. אף חבר לא הכרתי מהאינטרנט, כולם מעבודה/לימודים/צבא וכו'.

אולי זה רק אצלי, איכשהו החיבור בין האינטרנט למציאות לא עובד..

 

[ItsikH]

כן ולא בדרך כלל נכון, אבל האמת היא שבאופן כללי חברים אמיתיים לא רוכשים בקלות, יש תהליך של היכרות, ביום יום אנחנו נחשפים להרבה אנשים באופן שנותן לנו יותר הזדמנויות להחשף באופן שיכול ליצור קרבה, באינטרנט המפגש הרבה יותר מרוחק וממוסך, לכן זו רק אשליה שמכירים הרבה אנשים.

ומתי בכל זאת - ברגע שמתנתקים מהקשר הוירטואלי והופכים אותו לאמיתי. חברים אמיתיים שרכשתי ברשת (בודדים) - אני לא מתקשר איתם ברשת בכלל יותר.

 

[ירושלמי16]

מזדהה מגילי הצעיר.

לא יודע אם אפשר להשוות בכלל, אבל גם לי קרה משהו דומה בסוף התיכון. כשהגעתי לצבא נורא רציתי לשמור על קשר עם החברים מהתיכון והרגשתי שהם לא עושים מאמץ מצידם ובאמת החברות דעכה. לקחתי את זה נורא קשה ונורא כעסתי עליהם.

העניין הוא שהבנתי שאין מה להתעקש על חברות כזאת. כן, צריך לעשות מאמץ לפעמים אבל אם זה לא עובד זה לא עובד.

נכון, קשה להכיר חברים חדשים, אבל זה ממש אפשרי. פשוט צריך קצת אומץ, קצת להתגבר על הפאדיחה של "להכיר מישהו חדש". תמיד זה מרגיש לי קצת שאני מנסה להתחיל עם מישהו גם אם סתם אני רוצה להתקרב אליו, אבל בסוף זה שווה את זה...