גבר רגיש 25
New member
הכרויות 2014
בזמן האחרון ניסיתי לחקור ולזהות את המצבים, לדבר הרבה עם ידידות, חברים, לנסות להבין למה בעצם עולם הדייטינג וההכרויות נהיה כ"כ בלתי אפשרי, כ"כ קשה, חומת ברזל
אין ספק שהפייסבוק הרס הרבה מהעולם הזה. גברים ונשים מפתחים שיטות שונות שבעזרתם יוכלו להראות cool, להראות קלילים, מגניבים, בעזרת תמונות, המצאות, לפעמים התעלמות, להראות שעסוקים, להראות לצד השני שהוא לא יותר מדי מזיז לי, להיראות שנונים יתר על המידה, להראות חוסן, להראות רק הצלחה,
לרמוז בשקט את המילים "תצטרך לעשות הרבה בשביל שתקבל את תשומת הלב שלי..." ובעיקר להראות כי candy crash saga הרבה יותר מלהיב ומעניין מאשר זוגיות.
בסופו של דבר שמישהו רוצה משהו באמת הוא יכול להפוך את העולם. במיוחד אם זה בשביל אהבה.
מאז התמימות שנעלמה. שאותו גבר ואותה בחורה נפגעו כשהיו צעירים ולא הפסיקו לזלוג הדמעות במשך חודש - חודשיים עד ששק הדמות התייבש - הם נעזרים בחומה הזאת שמקיפה אותם ובמקום לחפש אחר זוגיות, להנות מההכרות ולהיכנס לעולם של האדם השני ולהתעניין, אנחנו בוחרים להשאיר דברים באוויר כדי להראות "cool" אחרת שברנו את "החוקים", לא?,
אנשים מעדיפים את זה מאשר כנות ואמת. הדברים שעוברים בראש הם "עכשיו תורי הגיע..עכשיו אני יראה לכולם מי אני!"
אלו סך הכול אנשים שהתאכזבו מהעולם והם רוצים להחזיר חזרה. הם סך הכול צריכים חיבוק.
להראות שמחפשים זוגיות - "מה פתאום, אסור להראות..זו שבירה של ה"חוקים", חבר אמר לי לא מזמן "כל קשר חייב בהתחלה משחקים, אחרת זה לא שווה" (לא מסכים איתו)
שוב יש עוד קולות.."יש להראות קלילות, חוסר עניין וחוזק, חיוך, ביטחון מאוד גבוה ואופטימיות, הרי זה גם חלק מה"חוקים"
"אני לא יכול להיות חלש, הרי אני חזק תמיד, אין כמוני!". אל תטעו..זה לא אני ולא אתם...זה השחקן המחליף שמנסה להשתלט על ההצגה - הסכיזופרני שנכנס לתמונה...זה לא אנחנו.
שמו הוא "אגו" לעזאזל אתך אגו...רק הורס לנו ולאחרים.
והתפוסים והנשואים...הם "צוחקים" עלינו מלמעלה. מנופפים לנו לשלום בחיוך מלמעלה כשאנחנו עוד חמוצים או לפעמים מחייכים חיוך מזויף כדי להראות שאנחנו "חזקים ולא איבדנו אופטימיות"
להיות עצוב - זה כבר לא אנושי מסתבר, אסור להראות עצבות או ביאוס מחוסר הצלחה...מאיפה החוקים האלו הגיעו? - לרוב מאלו שמצליחים דווקא, לא מפתיע
הם פתאום לא מבינים את כל קטעי האגו והמשחקים. הם פשוט לא מצליחים להבין את זה.
זה נראה להם כמו שטויות של ילדים והם נהיים אדישים לזה. (טוב..יכול להיות שאהיה במקומם - אז אבין.)
אלא אם כן היו כאלו שהיו מספיק זמן בתחום הזה של הרווקות ועכשיו הם בזוגיות. ובדרך כלל - כשנמצאים מספיק זמן בחושך לומדים להעריך את האור.
מעט מאוד זוגות הגיעו להכרות אמתית דרך הפייסבוק. אני חושב שהמסקנה הגורפת שאני הגעתי אליה בזמן האחרון היא שהכרויות מהפייסבוק כמעט ולא יכולים להתאפשר בזמננו.
למה? - מפני שאין שום הכרות מוקדמת. תוכלו לדבר גם חודש אחד עם השני , תגיעו לפגישה ולאחר הפגישה כל השיחות יפסקו לחלוטין.
אצל נשים הרגש מדבר קצת יותר חזק מגברים. וכדי שאישה תוכל להרגיש משהו לגבר, היא צריכה לפעמים להעריץ אותו, להיות איתו בתוך מסגרת כדי שהיא תכיר אותו,
כדי שהיא תכיר אותו האמתי כמה שיותר. נתקלתי בהרבה בחורות וידידה אחת שאמרה לי "כדי שאני אוכל להתאהב בגבר אני צריכה להעריץ אותו, אחרת סתם להכיר ולהיפגש זה מאוד מוזר, כשהמטרה העיקרית היא בעצם זוגיות, זה איכשהו מוציא את העניין ואני פוסלת תמיד"
אגו - להרבה גברים ונשים האגו הוא האלמנט שמרכיב את כל החומות האלו, ובשנים האחרונות זה נהיה דבר די טרוויאלי.
זה פשוט קורה וכך נוכל לראות כמות עצומה של רווקים ורווקות שעדיין לא מוצאים אחד את השני.
ברירת מחדל אחרונה כשכבר אין מסגרות להכיר בהן והפייסבוק ושאר אתרי ההיכרויות כבר מבאסים ומוציאים את החשק.....משרד שידוכים?, כן משרד שידוכים,
כן, תופתעו...משרד שידוכים מצליח ב 95 % מההכרויות.
אלא אם כן יש לכם כבוד ומה שמהדהד לכם בראש זאת המחשבה "מה..אני לא יכול להשיג בעצמי?" התשובה היא - לא. לא תמיד, וזה בסדר, אנחנו לא לבד בסירה, יש עוד כמה
הרבה אנשים לא שמעו ולא היו בטוחים שיש עדיין משרדים כאלו ואם יש זה בטח רק ל "דתיים, חרדים וכו'.."
ממש טעות. משרדי שידוכים היום עובדים ובמרץ גדול ועם הרבה חילוניים אנשים מצליחים, שקטים, רעשנים, מכל הסוגים .
מגיעים אליהם כמות נכבדת של אנשים, משלמים מה שצריך, בפנים מחכים צוות של מומחים כדי להביא להתאמה אופטימלית בין זוגות.
מה שונה מאתרי הכרויות ופייסבוק למשרד כזה? -
(אני מצטט ידידה שעובדת שנים במשרד כזה ורואה את ההצלחות הגדולות, גם לאנשים שיש להם בעיות תקשורת, מאוד מופנמים וכו')
..."האנשים שמגיעים לכאן למצוא אהבה - מוכנים לשלם סכום לא קטן והם מחפשים זוגיות מחייכת, מרעננת, ללא אגו, ללא משחקים, הם הגיעו אחרי שמבחינתם ניסו הכול ולא צלחו.
או פשוט לפעמים אנשים מאוד מצליחים בתחום הקרייריסטי שלא הצליחו לפנות מזמנם, זה גם קורה.
האנשים שמגיעים לכאן לא (מבולבלים, לא בטוחים, צריכים זמן לחשוב) ושאר המשפטים שאנו נתקלים בהם אצל נשים וגברים בהיכרויות דרך האינטרנט, כאן זה לגמרי אמתי וטהור"...
אני בן 27 ואני רואה את המצב שנוצר, את הפערים, את ההבדלים בין נשים וגברים, את ה"חוקים" חסרי הטעם.
אם הייתי יכול..הייתי אומר ללהקת משינה שישנו את שם השיר "להתראות נעורים שלום אהבה" ....הייתי משנה "להתראות אהבה, שלום רווקות"
עד שיגיע גם תורנו, אנחנו סך הכול עומדים במחלקת תיירים ומנסים לעמוד בהצטופפות ובבלאגן עד שיכניסו אותנו למחלקה ראשונה
https://www.youtube.com/watch?v=kY0AiJmcfT4
בזמן האחרון ניסיתי לחקור ולזהות את המצבים, לדבר הרבה עם ידידות, חברים, לנסות להבין למה בעצם עולם הדייטינג וההכרויות נהיה כ"כ בלתי אפשרי, כ"כ קשה, חומת ברזל
אין ספק שהפייסבוק הרס הרבה מהעולם הזה. גברים ונשים מפתחים שיטות שונות שבעזרתם יוכלו להראות cool, להראות קלילים, מגניבים, בעזרת תמונות, המצאות, לפעמים התעלמות, להראות שעסוקים, להראות לצד השני שהוא לא יותר מדי מזיז לי, להיראות שנונים יתר על המידה, להראות חוסן, להראות רק הצלחה,
לרמוז בשקט את המילים "תצטרך לעשות הרבה בשביל שתקבל את תשומת הלב שלי..." ובעיקר להראות כי candy crash saga הרבה יותר מלהיב ומעניין מאשר זוגיות.
בסופו של דבר שמישהו רוצה משהו באמת הוא יכול להפוך את העולם. במיוחד אם זה בשביל אהבה.
מאז התמימות שנעלמה. שאותו גבר ואותה בחורה נפגעו כשהיו צעירים ולא הפסיקו לזלוג הדמעות במשך חודש - חודשיים עד ששק הדמות התייבש - הם נעזרים בחומה הזאת שמקיפה אותם ובמקום לחפש אחר זוגיות, להנות מההכרות ולהיכנס לעולם של האדם השני ולהתעניין, אנחנו בוחרים להשאיר דברים באוויר כדי להראות "cool" אחרת שברנו את "החוקים", לא?,
אנשים מעדיפים את זה מאשר כנות ואמת. הדברים שעוברים בראש הם "עכשיו תורי הגיע..עכשיו אני יראה לכולם מי אני!"
אלו סך הכול אנשים שהתאכזבו מהעולם והם רוצים להחזיר חזרה. הם סך הכול צריכים חיבוק.
להראות שמחפשים זוגיות - "מה פתאום, אסור להראות..זו שבירה של ה"חוקים", חבר אמר לי לא מזמן "כל קשר חייב בהתחלה משחקים, אחרת זה לא שווה" (לא מסכים איתו)
שוב יש עוד קולות.."יש להראות קלילות, חוסר עניין וחוזק, חיוך, ביטחון מאוד גבוה ואופטימיות, הרי זה גם חלק מה"חוקים"
"אני לא יכול להיות חלש, הרי אני חזק תמיד, אין כמוני!". אל תטעו..זה לא אני ולא אתם...זה השחקן המחליף שמנסה להשתלט על ההצגה - הסכיזופרני שנכנס לתמונה...זה לא אנחנו.
שמו הוא "אגו" לעזאזל אתך אגו...רק הורס לנו ולאחרים.
והתפוסים והנשואים...הם "צוחקים" עלינו מלמעלה. מנופפים לנו לשלום בחיוך מלמעלה כשאנחנו עוד חמוצים או לפעמים מחייכים חיוך מזויף כדי להראות שאנחנו "חזקים ולא איבדנו אופטימיות"
להיות עצוב - זה כבר לא אנושי מסתבר, אסור להראות עצבות או ביאוס מחוסר הצלחה...מאיפה החוקים האלו הגיעו? - לרוב מאלו שמצליחים דווקא, לא מפתיע
הם פתאום לא מבינים את כל קטעי האגו והמשחקים. הם פשוט לא מצליחים להבין את זה.
זה נראה להם כמו שטויות של ילדים והם נהיים אדישים לזה. (טוב..יכול להיות שאהיה במקומם - אז אבין.)
אלא אם כן היו כאלו שהיו מספיק זמן בתחום הזה של הרווקות ועכשיו הם בזוגיות. ובדרך כלל - כשנמצאים מספיק זמן בחושך לומדים להעריך את האור.
מעט מאוד זוגות הגיעו להכרות אמתית דרך הפייסבוק. אני חושב שהמסקנה הגורפת שאני הגעתי אליה בזמן האחרון היא שהכרויות מהפייסבוק כמעט ולא יכולים להתאפשר בזמננו.
למה? - מפני שאין שום הכרות מוקדמת. תוכלו לדבר גם חודש אחד עם השני , תגיעו לפגישה ולאחר הפגישה כל השיחות יפסקו לחלוטין.
אצל נשים הרגש מדבר קצת יותר חזק מגברים. וכדי שאישה תוכל להרגיש משהו לגבר, היא צריכה לפעמים להעריץ אותו, להיות איתו בתוך מסגרת כדי שהיא תכיר אותו,
כדי שהיא תכיר אותו האמתי כמה שיותר. נתקלתי בהרבה בחורות וידידה אחת שאמרה לי "כדי שאני אוכל להתאהב בגבר אני צריכה להעריץ אותו, אחרת סתם להכיר ולהיפגש זה מאוד מוזר, כשהמטרה העיקרית היא בעצם זוגיות, זה איכשהו מוציא את העניין ואני פוסלת תמיד"
אגו - להרבה גברים ונשים האגו הוא האלמנט שמרכיב את כל החומות האלו, ובשנים האחרונות זה נהיה דבר די טרוויאלי.
זה פשוט קורה וכך נוכל לראות כמות עצומה של רווקים ורווקות שעדיין לא מוצאים אחד את השני.
ברירת מחדל אחרונה כשכבר אין מסגרות להכיר בהן והפייסבוק ושאר אתרי ההיכרויות כבר מבאסים ומוציאים את החשק.....משרד שידוכים?, כן משרד שידוכים,
כן, תופתעו...משרד שידוכים מצליח ב 95 % מההכרויות.
אלא אם כן יש לכם כבוד ומה שמהדהד לכם בראש זאת המחשבה "מה..אני לא יכול להשיג בעצמי?" התשובה היא - לא. לא תמיד, וזה בסדר, אנחנו לא לבד בסירה, יש עוד כמה
הרבה אנשים לא שמעו ולא היו בטוחים שיש עדיין משרדים כאלו ואם יש זה בטח רק ל "דתיים, חרדים וכו'.."
ממש טעות. משרדי שידוכים היום עובדים ובמרץ גדול ועם הרבה חילוניים אנשים מצליחים, שקטים, רעשנים, מכל הסוגים .
מגיעים אליהם כמות נכבדת של אנשים, משלמים מה שצריך, בפנים מחכים צוות של מומחים כדי להביא להתאמה אופטימלית בין זוגות.
מה שונה מאתרי הכרויות ופייסבוק למשרד כזה? -
(אני מצטט ידידה שעובדת שנים במשרד כזה ורואה את ההצלחות הגדולות, גם לאנשים שיש להם בעיות תקשורת, מאוד מופנמים וכו')
..."האנשים שמגיעים לכאן למצוא אהבה - מוכנים לשלם סכום לא קטן והם מחפשים זוגיות מחייכת, מרעננת, ללא אגו, ללא משחקים, הם הגיעו אחרי שמבחינתם ניסו הכול ולא צלחו.
או פשוט לפעמים אנשים מאוד מצליחים בתחום הקרייריסטי שלא הצליחו לפנות מזמנם, זה גם קורה.
האנשים שמגיעים לכאן לא (מבולבלים, לא בטוחים, צריכים זמן לחשוב) ושאר המשפטים שאנו נתקלים בהם אצל נשים וגברים בהיכרויות דרך האינטרנט, כאן זה לגמרי אמתי וטהור"...
אני בן 27 ואני רואה את המצב שנוצר, את הפערים, את ההבדלים בין נשים וגברים, את ה"חוקים" חסרי הטעם.
אם הייתי יכול..הייתי אומר ללהקת משינה שישנו את שם השיר "להתראות נעורים שלום אהבה" ....הייתי משנה "להתראות אהבה, שלום רווקות"
עד שיגיע גם תורנו, אנחנו סך הכול עומדים במחלקת תיירים ומנסים לעמוד בהצטופפות ובבלאגן עד שיכניסו אותנו למחלקה ראשונה
https://www.youtube.com/watch?v=kY0AiJmcfT4
