הכפר הגלובאלי

[רותי777ח]

אז אולי בעצם מאוחר מדי

ואנחנו כבר לא נהיה יותר כפר, אלא אם כן נגרש כמה תושבים, רצוי גם שיהיה כאלה שלא לוקחים טרמפיסטים ונחזור להיות לנו קהילה קטנה ואינטימית ו...מושלמת. אופס, יכול להיות שאני יורה לעצמי ברגל?? אני יודעת שתאכלו אותי חיה, אבל אולי זאת דרך לשקף לכם חלק ממה שאתם אומרים. הכפר גדל והוא בטוח אחר ממה שהוא היה לפני עשר שנים, אבל כדאי לחפש (ותאמינו לי שלא צריך להתאמץ) ולמצוא את הדברים הטובים שקרו כאן בעשר שנים האחרונות במקום לבכות על משהו שהוא במקרה הטוב זכרון מתוק. ואולי אם ננסה למקד את הטענות שלנו בנקודות יותר ממוקדות נוכל לנסות ולמצוא דרכים ל"שפר עמדות" ולהחזיר עטרה לישנה בחלק מהתחומים לפחות ובכך להיטיב עוד יותר את הקהילה שיש כיום במקום. אגב, אני מכירה אנשים שעזבו בזמנו את הכפר כי היה קטן מדי ונכנסו להם לוורידים יותר מדי... היום, כשהכפר גדל אפשר בקלות יותר ליישם "חיה ותן לחיות" רותי

 

[minigan]

כפר או שכונה קהילתית

שלום לכולם. אני מרגיש שהדיון מתפתח לכיוון שלא בדיוק אליו התכוונתי. זה בסדר...ככה זה בפורומים...אבל לדעתי צריך להפריד את הדיון בין הנושא הקהילתי, החשוב לכשעצמו, למהות ומשמעות המילה כפר. כוונתי הייתה למקד את הנושא במשמעות המילה "כפר" ו"כפרי". כדי לחדד את הדיון אני מצרף קישור מעניין שמתייחס לנושא ובו מוזכר גם כפרנו. יום טוב. יוסי

 

[עבריים]

קישור מחכים ומענין

אבל כדי לקצר ולפשט את הדיון אולי פשוט תגיד מה כולל מבחינתך "כפר" ו"כפרי"?

 

[minigan]

כפר - הגדרות וסגנון

שלום אבישי. לכפר מספר היבטים: גודל - לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושאר רשויות המנהל הישראליים, כפר מוגדר כיישוב שיש בו בין 60 ל- 2000 תושבים קבועים. יישוב גדול יותר נקרא עיירה, ויישוב קטן יותר נחשב מקום. תעסוקה ומשק - כפר הינו צורת התיישבות וניהול עצמאית המתבססת בעיקר על תעסוקה במקום: שרותים, חקלאות, תיירות, תעשיה וכדומה. מיקום - נפרד "בטבע" ולא ברצף עם עיר. קשר לטבע וטבעיות - מבחינת בניה, עיסוק, אקולוגיה, נוף חקלאי, גינון, אבני שפה..ואורח חיים... סגנון חיים - ההיפך מסגנון עירוני האולטרא-מודרני קר ומנוכר. ירוק, טבעי, נינוח, צנוע, בעלי חיים, שלום לבבי, מטופח בלי לנקר עיניים, "כיכר הכפר", "הפאב המקומי". כשאני מדבר על עיור הכפר שלנו אני מתייחס גם לגודל אבל בעיקר לאופי של המקום שנגזר מהמון מרכיבים קטנים שחלקם תומצת למעלה וחלקם חמקמק אבל ברור (כשאומרים סגנון כפרי הכוונה ברורה גם בלי לפרט). ומהי משמעות המילה כפר עבורך/כם מעבר למקום מגורים? קהילה...לא תתקבל כתשובה משכנעת מבחינתי מאחר וכל מקום שמתגוררות בו יותר ממשפחה אחת הינו קהילה. יוסי

 

[hnsa4]

כן. אהבתי את הגדרת הכפר הזאת, בין אם זה תואם

את ההגדרה המילונית ובין אם לא...

 

[עבריים]

"כפר"

שלום יוסי ארבעת הפרמטרים הראשונים שהבאת, גודל, תעסוקה, משק ומיקום הם מדידים ונוחים לדיון, שני האחרים, "קשר לטבע וטבעיות" ו"סגנון חיים" מעורפלים יותר ויותר נתונים לפרשנות. אני לא יודע מהו גודל הכפר היום במספר תושבים (אנחנו סופרים במשפחות כמובן) אבל אני מניח שעם השוכרים אנחנו עוברים את ה2000 ולמעשה גרים כבר ב"עיירה". לי אין בעיה עם זה. לגבי משק ותעסוקה קל לראות שכפר אדומים מעולם לא היה "כפר", אם בשנים הראשונות עוד היו למוני ולאבא שלי ארטישוקים ולאריה הרמלין גיבסניות, בעשור האחרון ודאי שאין על מה לדבר מבחינת תעסוקה במקום. גם עם זה כבר מזמן אין לי בעיה. לגבי המיקום, מכיוון שאנחנו חיים בארץ צפופה שאוכלוסייתה צעירה מאוד וגדלה במהירות (והיא עוד מעודדת עלייה וילודה) מה שקורה הוא שהערים גדלות על חשבון השטחים הפתוחים ו"בולעות" כפרים ו"כפרים" הנקרים בדרכן, דוגמאות יש לעשרות ולמאות, נזכיר רק את..נגיד..קיבוץ רמת רחל בדרום ירושלים ומושב נחלים על גבולה המזרחי של פתח תקוה. אותו דבר עתיד לקרות לכפר אדומים אם תרצה או לא תרצה, אם לא מחר אז מחרתיים. אתה יכול לשלוט על אופי הבליעה כמובן, אבל גם כך בשלב מסוים תיאלץ לוותר על חלומותיך הכפריים אם תרצה להישאר באותה נ.צ. המנגנון של כוחות השוק והדמוגרפיה כל כך פשוט במקרה הזה שאני לא רואה צורך לתאר אותו בהרחבה. נשארנו עם "קשר לטבע" ו"סגנון חיים" המעורפלים. אני מאוד בעד בניה אקולוגית, גינון ונוף חקלאי. אם הייתי שר השיכון תהיה בטוח שהיית רואה תקני בנייה הרבה יותר מחמירים ומבצעים מטורפים לכל קבלן אקולוגי, בחו"ל זאת כבר תעשיה משגשגת שמחזיקה את עצמה בלי טובות מהממשלות. אני גם מאוד בעד שקהילת כפר אדומים תיקח את הנושא האקולוגי על עצמה כפרויקט (קדימה, תרים את הכפפה אני בעקבותיך) אני רק לא רואה למה קהילת כפר אדומים תחדל להיות קהילת כפר אדומים אם היא לא תיקח את הפרויקט הזה על עצמה. זה חשוב, אני בעד, אבל לא על זה יקום ויפול כפר אדומים. "סגנון חיים" - תראה, "קר ומנוכר" זאת השלכה שלך על חיי העיר, אני מכיר הרבה אנשים שמקיימים יחסי שכנות מצוינים וחמים וגם קהילתיות למופת בעיר. אני יכול לספר לך גם על כמה משפחות שעברו תקופות מאוד קרות ומנוכרות פה בכפר, שלא לדבר על "כפרים" אחרים שאני מכיר, כפרים אמיתיים, עם 1000 איש לכל היותר וחקלאות מפה עד דמשק. אז רד מזה טוב? "קר ומנוכר" זה תמיד בחירה של האדם, המשפחה והסביבה שלה. מה עוד היה לנו שם? "ירוק, טבעי, נינוח, צנוע, בעלי חיים, שלום לבבי, מטופח בלי לנקר עיניים, "כיכר הכפר", "הפאב המקומי"." אוקיי. גם אני בעד כמובן. ירוק וטבעי זה פונקציה של הגנן שתבחר לכפר. נינוח וצנוע זה ענין של חינוך ותרבות (וגם קנה מידה, מה זה "צנוע" בדיוק?, בעיניי הבית שלך צנוע ובעיני אחרים הוא לא), כך גם "מטופח בלי לנקר עיניים". מה תעשה? תעקור את הרצון האנושי לנקר עיניים? איך? כמו בקיבוצים בשנות החמישים? זה היה נסיון מוצלח לדעתך? נשארנו שוב עם חינוך ותרבות. גם "שלום לבבי" יוביל אותנו לאותה סימטה - חינוך ותרבות, שהם לדעתי, שוב, לא קשורים לכפר או לעיר אלא למסגרת האנושית ההדוקה שמאפשרת בחירה בערכים, הנחלתם ואכיפתם. מה שנקרא "קהילה", ומבחינה קהילתית מצבו של כפר אדומים לא היה טוב יותר מעולם. לעניות דעתי. כל זה משאיר אותנו רק עם "בעלי חיים". בכפר, אם לא נספור את היתושים והזבובים, זה מתמצה בחמורים וכלבים, ופה נדמה לי שהחוק אוסר על בעלי כלבים לשחרר אותם מרצועה במקום ציבורי גם בעיר וגם בכפר, תקן אותי אם אני טועה. אבישי.

 

[עבריים]

איך שכחתי את הפאב המקומי?!?

לא ראיתי אותך אצל עופר למטה עדיין..יאללה אתה מוזמן, כיף שם לאללה.

 

[אמא חמוטל]

העניין הוא לא לבכות על מה שהיה ואיננו

לא להאדיר את העבר בנוסטלגיה, לא לאכול אף אחד, ולא לגרש אף אחד. את לא משקפת את מה שאני אומרת אלא את איך שאני משתקפת מהעיניים שלך... המצב שאנחנו נמצאים בו היום הוא נתון. בעיני, זה לא בדיוק המקום שבו התכוונו להיות. אז הניסיון שלי הוא לחשוב לאן אנחנו מתקדמים מכאן, כי אם לא עוצרים לחשוב ולכוון, אז פשוט נסחפים ומגלים לאן הגענו רק בדיעבד. אם ננסה להגדיר את ערכי היסוד של הכפר, אולי נוכל להעלות אותם למודעות גם היום ולהמשיך לשמור על מה שאפשר מהאידיאולוגיה שהקימה את הכפר. יוסי נתן כיוון של הגדרה לגבי כפריות, וקישור להיסטוריה של היישובים הקהילתיים. אני רוצה לחדד את הייחוד של הכפר כיישוב מעורב לכלל ישראל שלא רק מניח לכל אחד לחיות את חייו בשקט בנפרד, אלא - למרות ההבדלים והנטיה הטבעית של אנשים להתחבר עם הדומים להם - נותן חשיבות לחיי קהילה מעורבת ומודעות אחד לצרכי השני. מכאן - בית הספר הייחודי שבו לומדים כולם, כביש שבת במתכונתו המקורית כמסלול חלופי לנסיעה בשבתות, בריכה שפתוחה בשבת אך ללא מוזיקה וללא התעסקות במכירה, שיעורים יהדות מעורבים הפתוחים לכולם, בית כנסת שבו לא מרימים יותר מידי גבות כשחילוני נכנס (ועוד ועוד - אתם מוזמנים להוסיף). יישוב שבעיקרון אינו הומוגני מזמין לעצמו חילוקי דעות על כל צעד ושעל. אני חושבת שאנשים שבוחרים לגור ביישוב כזה אמורים לבוא עם ראש פתוח ומוכן למשא ומתן כדרך חיים, ולוותר על מידה מסויימת של לוחמנות. כל אחד מביא את עצמו ואת צרכיו, אבל מבין שהתוצאה הסופית תהיה איזושהי נקודת אמצע, כיוון שהוא בחר לחיות עם אנשים ששונים ממנו. שאלת הגודל של היישוב ראויה לדיון בהיותה משפיעה באופן משמעותי על האופי של היישוב ועל היכולת להמשיך בחיי התחשבות הדדיים, ואכן העמדות השונות שעולות כאן הן מעניינות ומעוררות מחשבה.

 

[עבריים]

ומה רע בפרבר של מעלה אדומים?

מעלה אדומים זה שם של קללה שאמור להרתיע אותנו? במעלה אדומים חיים אנשים נחמדים ופחות נחמדים, עשירים ופחות עשירים, סובלניים ופחות סובלניים, בדיוק כמו בכפר אדומים (ובכל מקום אחר). קהילתיות יכולה להיווצר בכל מקום בו מחליטים אנשים ליצור אותה, זה לא דורש בית פרטי על חצי דונם.. אני מציע לכל מי שמתמרמר על אבדן הקהילתיות לבחון היטב את המצב בהשוואה למקומות אחרים וכן את התרומה שלו לקהילתיות ביחס לעצמת התלונות שלו.

 

[אמא חמוטל]

למה את תמיד מתחכמת? ../images/Emo67.gif../images/Emo8.gif

בכל מקום אנשים יכולים למצוא וליצור את הקהילתיות שלהם, להתנדב, להיות בקשר דתיים-חילוניים. אנחנו לא בקטע של להתנשא על מישהו. להיפך - זה הרעיון של הכפר: שכלל ישראל יכול לחיות ביחד בלי לקפוץ אחד לשני על הגרון.... אבל בכל זאת יש איזשהו משהו טיפה אחר בכפר מאשר בשכונה עירונית. ואני מריחה תחושה - לא רק שלי, אלא מהנוער ומכל מיני כיוונים - של חוסר שביעות רצון מהשינויים שקורים בכפר בשנים האחרונות. אז אני רוצה לנסות להבין את זה מהכיוון של מה כן היינו רוצים שיהיה פה. הנסיון כאן הוא להעלות מהאוב את העקרונות המייסדים של הכפר, והתנהגויות שנובעות מהעקרונות. או כמו שיוסי הגדיר "למה התכוון המשורר". ומבחינתי המשורר זה לא רק מי שהקים את הכפר אלא כל מי שבחר לגור פה. באמת מעניין אותי לשמוע. אתה למשל כתבת על זה שלא שמים לב ונוסעים ליד ביה"כ בזמן התפילה בשבת. אולי יש דברים שלא קשורים בכלום לנהלים ודברים שצריך לעשות, אלא פשוט צריך להעלות אותם למודעות של האנשים. נראה לי שאני אחבר את השירשור הזה לזה שיוסי פתח, כי זה פחות או יותר אותו דיון, רק מזוויות שונות.

 

[עבריים]

אחרי כל המחמאות שהרעפתי עלייך?

שאת מפרידה נושאים ועושה סדר בבלגן, את שבה ומחברת את השירשורים?! לא חראם?!

 

[אמא חמוטל]

זה היה שירשור אחר... וחוץ מזה

תלמד להיזהר עם המחמאות שלך...

 

[אורנהמ1]

ומה טוב בפרבר של מעלה אדומים??????

אבישי, מעלה אדומים זה לא שם של קללה , אבל זה שם של מקום שהוא לא קהילה . אם בהתחילה הכרנו אחד את השני , והיום אני מכירה פחות מחמישים אחוז מהאנשים, אני בהחלט מרגישה ניכור. ואם אנחנו רוצים להשאיר כאן שמץ של אדיאולוגיה ולא רק נוחות ( כמו בעיר מעלה אדומים) צריך לעבוד על זה . ותרשה לי להתמרמר על אבדן קהילתיות ואחרי שבחנתי את עצמי להגיד שחושבתני שאני בקטגוריית התורמים....