הכפר הגלובאלי

או קיי הנה זה בא - שרשור אידיאולוגיה

או בשמו האחר: במה שונה כפר אדומים משכונה במעלה אדומים או כל יישוב קהילתי אחר? (כי אם אנחנו לא באמת שונים - אז אולי שיהיה כבר וועד מקומי וזהו...) או (בגרסה לוותיקים): הכפר של היום זה לא כמו שהיה פעם, פעם --- (השלם את החסר) כמו שאורנה אמרה: אידיאולוגיה זה הבסיס - ולא נתקדם מהר יותר ממה שקורה עכשיו לכוון פרבר של מעלה אדומים!! אני מיציתי את מכסת המילים המוקלדות שלי להיום (שלא לדבר על סוגריים) כל טוב, חברים!
 

minigan

New member
הכפר הגלובאלי

שלום לכולם. והרי הודעה שנתקבלה זה עתה...אנחנו כבר לא כפר. צמחים נעקרים במרכז ו"הכפר" עוטה שלמת בטון ואספלט, תמרורים בכמות מסחרית, אבני שפה באדום-לבן, מעקות מסורגים מימין ומשמאל, דיסנילנד מפלסטיק ליד הספריה...חסר רק רמזור ושוטר תנועה. אנשים כבר לא מקדימים בברכת שלום (ולעיתים גם לא משיבים). הקראוונים נראים כמו מחנה פליטים ומתוכנן מחנה נוסף. מחצית התושבים בכפר כבר לא מכירה את "החצי השני". אסיפות "חברים" ללא חברים. בתים של ותיקים מוצעים למכירה. על כל משפחת חברים... משפחה וחצי "שוכרים". חיות מחמד מוכרזות כ"אויבי הכפר" מנגנון "מפותח". בריכה חצי-מסחרית. 200 דונם זיתים גדועים ומיובשים. אין פיתוח תעשיה וחקלאות. אנחנו שכונת וילות במדבר, אוסף של אנשים טובים שהמחבר ביניהם/בינינו כבר לא בכלל לא ברור. במענה לשאלתכם... כן, אני יודע שבית הספר מוצלח ומיוחד ושאנשים ממשיכים לרצות לגור בכפר ויש גילויים של עזרה הדדית וצופים מיוחדים...ופיצה ופלאפל וכו וכו' וזה נהדר, באמת, אבל מחצית הכוס הריקה...ריקה מידי.. והכיוון "עיור" הכפר. הצעות? מהפיכה. להפסיק את הקליטה לכפר לאלתר ולפעול להקמת "שכונות" עצמאיות סביבנו בנוסח אלון ונופי-פרת בעלות צביון דומה לכפר אך עצמאיות לחלוטין מבחינה מוניציפאלית. לא להגדיל בטווח הנראה לעין את הקהילה שלנו אלא לעודד הקמת קהילות שכנות. אחר כך לנסות לאט לאט לשקם, להתחיל מהדברים הקטנים והבסיסיים...לארוג מחדש "כפר". טוב לי מאד "בפינה שלי", אני גם כמובן "נושא באשמה" של המצב הקיים אבל אני לא בטוח שלזה התכוון המשורר. מוגש כחומר למחשבה בונה מתוך אהבה למקום. יוסי בר
 

רינה317

New member
הכפר - חלום ושברו

כל מילה - זהב. אכן, יש לעצור ולחשוב - לאן מועדות פנינו. למה אנחנו כל-כך ממהרים להגדיל את הישוב? האם לא מספיק קצב של 10% בשנה? כפי שהיה נהוג ומקובל? ואם בתוך 10% אלו ישנן משפחות בשכירות - הרי שיש להפסיק את הקליטה בכלל. בעבר הלא כל-כך רחוק - עדיין הכרנו אחד את השני. תמיד התגאינו שזו משפחה אחת גדולה. היום - עם ריבוי התחלופה בישוב - קצת קשה להגיד זאת. וביננו - זה פשוט חבל. תמיד זה היה באויר שכאשר הישוב יגדל - נכיר פחות, נהיה מעורבים פחות. אבל זה קרה מהר מידי ומוקדם מידי ולא מהסיבות הנכונות. שוכרים, אשר רובם באים מטעמים של איכות חיים ולאו דוקא מתוך רצון להיות חלק מהקהילה, מעמיס על הקהילה, גורם לעייפות והופך את האוירה לפלסטיקית משהו, שמחייבת גביית תשלומים שלא לצורך לשם רכישת תרבות. ועוד מיסוד אי אלו פונקציות בישוב. אבל חבל שהוסיף - יוסי הרי כל-כך היטיב לתאר זאת.
 

רותי777ח

New member
לא הכל שלילי

אני כל כך מכירה את ההרגשה שיוסי ורינה מעלים. בתור ילידת העיר העתיקה בירושלים אני זוכרת שכונה כל כך מיוחדת בה התגוררו חילונים ודתיים, היה יפה, היו תיירים, מרכז העולם אבל קהילה קטנה ואינטימית. והיום? אין זכר לאותה תקופה. כמעט ולא נשארו מוותיקי השכונה - בהחלט עצוב. אבל, אני לא חושבת שאותו תהליך חל בכפר. עדיין קיימת בכפר וועדת קליטה ועדיין מקיימים בכפר חיי קהילה מיוחדים מאד. הצביון של החיים בצוותא נותר על כנו. גם השכירות היא לא דבר חדש ובשכונת הוותיקים ישנם לא מעט שוכרים... אם נתרכז בחלקה המלא של הכוס (ואני חושבת שהוא יותר מחצי) ונבחן האם השינויים שאנו רואים הם שינויים המובילים אותנו לאבדון או שמא אלו שינויים המבגרים את הכפר, מאתגרים אותנו ויכולים להביא אותנו לצמיחה אחרת אבל לא פחות טובה ממה שהיה עד היום. הכפר גדל - נכון יש שוכרים - נכון הרבה אנשים חדשים -נכון אבל בתוך כל האנשים החדשים האלו יש קווים משותפים. ישנם אנשים מדהימים שהצטרפו לקהילה עם השנים. אולי השאלה שעלינו לשאול היא שמא תהליך הקליטה דורש שינוי? אולי צריך לעשות יותר מאמץ "להטמיע" את המשפחות הללו, לקרב אותן, להכניס אותם למשפחה... אולי עלינו לעשות בדק-בית שמא אנו לא נותנים הזדמנות הוגנת, שמא אנחנו לא יוצרים הזדמנויות אמתיות להיכרות. ואולי הוותיקים עייפו מאידיאולוגיה ורוצים רק פינה קטנה של איכות חיים....
 

רינה317

New member
יש מקום לשיפור וחינוך

תמיד היתה תנועה של אנשים בכפר. בייחוד בתקופה שהיה כאן מרכז קליטה. אני בעד קליטה, אני בעד הגדלת הישוב, אבל אני גם בעד שמירת האופי הקהילתי אינטימי שלו. אני בעד זה שאנשים יעצרו בטרמפיאדה - כן, כאן בכפר ויקחו איתם לירושלים את חסרי המכונית שמחכים כבר שעות... כן, אני מצפה שאנשים יעשו סיבוב ויעברו דרך הטרמפיאדה בגבעה הצרפתית ויקחו שם את האנשים שמתייבשים בשמש או קופאים בקור הירושלמי. אבל - איכשהו נוצר מצב שזה לא קורה וסביב הטרמפיאדה מסתובבים אותם אנשים קבועים - ותיקי הישוב שהתרגלו לעשות זאת וצאצאיהם. אבל מה אם המשפחות החדשות? האם הן לא מכירות את המסלול הזה? או את החובה החברתית שלהם לקהילה הנהדרת שהם רוצים להיות חלק ממנה. וזו רק דוגמה קטנה... או למשל חברות בועדות ועבודת התנדבות כזו או אחרת??? ועוד אי אלו דוגמאות...
 

אלי202

New member
אינטימיות?

היי רינה אני רוצה רק להזכיר כי קיימת החלטת אסיפה ומשמעותה כפר אדומים שואף לגדול ל-600 משפחות. בממדים כאלה אני חושב שזה מאוד תמים לחשוב שעדיין ניתן לשמור על האופי הקהילתי והאינטימי שעליו את מדברת. בתור תושב שמשתמש לא מעט בשירותי הטרמפיאדה - אני חייב לציין שאת עושה כאן עוול גדול להרבה תושבים חדשים שעוצרים בטרמפיאדה ואפילו דואגים לפנות את כל כסאות התינוק שלהם מהרכב ע"מ לאפשר לכמה שיותר תושבים אפשרות לטרמפ עד לירושלים וממנה. נכון, ישנם תושבים חדשים כמו תושבים ותיקים שעדיין לא ממש התרגלו לעצור בטרמפיאדה, ולכלול את כולם, אני חושב שזה מאוד לא ראוי. אני בהחלט מסכים עם מה שכתבה כאן רותי חדד כי צריך לעשות יותר מאמץ "להטמיע" את המשפחות ולקרב אותן למשפחת כפר אדומים ורק בגלל הסיבות שאת רינה העלית כאן.
 
תזכורת מבעסת

לאור בג"צ קציר שקובע שתקנון/וועדת קליטה יכול לחול רק ביישובים של עד 500 משפחות, ההחלטה על גודל של 600 משפחות בעצם מבטלת את הפואנטה של הכפר. ודרך אגב, כיוון שרשויות החוק מסתכלות על 3 היישובים כעל יישוב אחד - אולי חוקית אנחנו כבר שם?
 

עבריים

New member
מבטלת את הפואנטה של הכפר?!?

לא ידעתי שועדת קליטה היא הפואנטה של הכפר...חשבתי דווקא שקבלת של כל מי ששייך לכלל ישראל באשר הוא זו הפואנטה..כנראה שטעיתי..
 
מחשבות על שינויים וגעגועים

ב15 השנים האחרונות, חלו המון שינויים. לא רק אצלנו. תסתכלו על כל החברה הישראלית, אנחנו רחוקים מאוד מאיפה שהיינו בתחילת שנות ה90 ולפניהן. (אישית אני קושרת את זה לתהליכים שהביאה עלינו הטלויזיה המסחרית, ואולי גם ימי הפנטזיות של אוסלו, אבל ממש ממש לא ניכנס לזה כאן....) אז כל שינוי הגישה הזה לחיים (המירוץ, התחרותיות, סמלי הסטטוס, חוסר חיבור לאדמה, תועלתנות, מעמד, כבוד, כוחנות - אני יכולה להמשיך שעות... שמישהו יעצור אותי...) קורה לכולם וקורה גם אצלנו. יש מי שהסתגל לערכים החדשים, ויש מי שעומד מהצד ולא מבין מה קורה לעולם שהוא הכיר... תוסיפו לזה את העובדה שהכל קרה נורא מהר. ושהיישוב הכפיל את עצמו ב10 שנים. זה אתגר קהילתי לא פשוט. אני חושבת שהגעגוע העיקרי שלי הוא לצניעות. וזה משהו שהיום משמעותית רואים פחות. שוב, לא רק אצלנו, אבל זה כן היה חלק מהאופי של היישוב והיום קשה להגיד שזו מילה שמגדירה את הכפר. זה לא שכל כך גרוע פה והכל נורא ואיום, אבל באמת קצת איבדנו את הפואנטה. אני מזדהה עם מה שיוסי כותב, והוא אפילו רואה כיוון לפיתרון. אני לא בטוחה שזה פתיר. (התחלתי לכתוב כאן על דמי כניסה, מחירים ועוד, אבל מחקתי. לא רוצה להסיט את הנושא של הדיון). הלוואי.
 

עבריים

New member
בואו נראה למה אנחנו לא "כפר"

1. צמחים נעקרים במרכז ו"הכפר" עוטה שלמת בטון ואספלט - טוב, הכפר מתפתח ברוך השם, והעזובה בסגנון המעברה של סבתא שלי במרכז הכפר פינתה את מקומה לשדרה מכובדת. נהדר. גם אני אוהב מאוד צמחים אבל הגינון של הכפר, גם אם תמיד יש מה לשפר, טוב פי אלף ממצבו לפני עשור או שניים. 2. תמרורים בכמות מסחרית, אבני שפה באדום-לבן - התמרורים די מגוחכים, רובנו הסכמנו על זה, אבל זה המעט שאפשר לעשות מול ההשתוללות וחוסר ההתחשבות על הכבישים במרכז הכפר. מכיוון שזה לא ממש עוזר אני אתמוך בכל רעיון חלופי שתציע, כי זה ממש רק ענין של זמן עד שילד יפגע ממכונית. 3. מעקות מסורגים מימין ומשמאל - וזה עושה אותנו לא כפר? לא הבנתי למה. גם אני לא אוהב (בלשון המעטה) את סגנון הבניה של קבלני אמנה אבל היי - אתה הכנסת אותם לפה לא אני. אגב, אם לשכנים שלך היו מעקות מסורגים כאלה בזמנו אולי לא היו גונבים להם את האוטו לא? 4. דיסנילנד מפלסטיק ליד הספריה - העובדה שהמתקן המצ'וקמק (אך החמוד ללא ספק) הזה הוא התחליף העלוב היחיד שהכפר מציע לילדיו ולהוריהם במקום גן שעשועים היא באמת בזיון. אם התכוונת שבכפר נורמלי היו מנצלים את המרחבים כדי ליצור גני שעשועים רחבים וראויים לשמם אז מבחינה זו אנחנו באמת יותר עירוניים מפסגת זאב, שם יש גנים רחבים הרבה יותר. 5. אנשים כבר לא מקדימים בברכת שלום (ולעיתים גם לא משיבים) - לא נתקלתי בבעיה הזאת. לי תמיד עונים. 6. הקראוונים נראים כמו מחנה פליטים ומתוכנן מחנה נוסף - ואם היינו "כפר" איך הם היו נראים? מטופחים? מה עוצר אותנו מלטפח אותם? החלטת אספה ויישום של אחיה וזהו. קדימה תפוס יזמה (לפני שטל הגיע גם לא היתה מדרכה..) 7. מחצית התושבים בכפר כבר לא מכירה את "החצי השני" - ברוך השם הכפר גדל, כן ירבה ויפרוץ. "עתידה ירושלים הבנויה שתגיע עד דמשק" אמרו חז"ל. "להכיר את כולם" זה לא תנאי לקהילה מגובשת, מספיק שמכירים הכרות הדוקה מעגל מצומצם של שכנים וחברים והכרות שטחית יותר את השאר. 8. אסיפות "חברים" ללא חברים - שמע, ב25 שנה שאני פה הייתי בארבע אספות חברים אולי וכל פעם נשבעתי שכף רגלי לא תדרוך יותר במקום הזה, ככה שליבי עם מי שהחליט להדיר את רגליו מהאירוע. דיון נורמלי הרי אי אפשר לקיים שם (עדיף פה בפורום!), מה שנותר הוא להצביע. אם גם להצביע לא באים זאת מתחילה להיות בעיה, כי זה מראה על אדישות מצד האנשים, אבל אולי אז צריך לחשוב מה לא בסדר באספה במקום באנשים? 9. בתים של ותיקים מוצעים למכירה - כרגע אני מכיר בית אחד בלבד כזה, וגם אם יש יותר אז מה? מותר לאנשים להחליט לעשות שינויים בחיים. לא הצבעת על מימדי התופעה ולא נראה לי שיש מה לדאוג, רוב עצום של האנשים שמח פה. 10. על כל משפחת חברים... משפחה וחצי "שוכרים" - אני לא מבין למה המרכאות סביב ה"שוכרים". השוכרים זה נושא שצריך לדון בו באמת, מה הוא עושה לכפר ומה הבעיה בזה. אני רק מסב את תשומת ליבך לכך שחלק מה"שוכרים" תורם פה לקהילה יותר מכמה וכמה מה"ותיקים". 11. חיות מחמד מוכרזות כ"אויבי הכפר" - אם אתה מתכוון לכלבים שמסתובבים פה חופשי ומטילים טרור על ילדינו ואת גלליהם על מדרכותינו אז לא הם כי אם בעליהם צריכים להיות מוגדרים כאויבי הכפר. וכן הלאה וכן הלאה, אני לא קונה את המרמור הזה. הכפר היום הוא מקום הרבה יותר יפה ומצליח מהמקום שבו גדלתי לפני שני עשורים. ולא אכפת לי אם תקרא לו שכונת וילות במדבר (זה מה שכל המדינה הזאת לא?) כל עוד יהיו בו חיי קהילה שמצדיקים את מעמדו כשכונה של יושבי קרקע שמבזבזים את המשאב היקר ביותר שלנו. וחיי קהילה לא נבנים בעזרת עצים וכלבים או תעשייה וחקלאות, הם נבנים על ידי השקעת משאבים ותשומת לב בבנית חיי קהילה. עיור הוא המציאות ההגיוני אליה הולכת המדינה שלנו שהיא אחת הצפופות בעולם, ואם מישהו רוצה לגור על חצי דונם עם ארבעה שכנים כמו באוסטרליה צריך שתהיה לו סיבה ממש טובה. ולסיום - "לא להגדיל את הקהילה שלנו" זה אומר בעצם "טוב לי איך שאני וישרף העולם", לא ממש מוטו שאפשר לחנך עליו את הדור הבא. אבישי עברי.
 

minigan

New member
אבישי: "עיור הוא המציאות ההגיונית"

שלום אבישי. אני מודה לך על חיזוק דברי. אם הבנתי נכון (תקן אותי אם אני טועה) אנסה לסכם את דבריך בנקודות העיקריות: 1. לא עקרוני לך המטע שנגדע, התעשיה והחקלאות. 2. האסיפה תמיד היתה על הפנים. 3. מחנות פליטים (גם המתוכננים) ניתן לשקם עם מעט רצון טוב. 4. נחמד לך המראה העירוני במרכז. 5. עמדת התקנון (=עמדת המייסדים) בנושא השכרה לא רלבנטית. 5. "עיור הוא המציאות ההגיונית" ו"אין רע בלהיות פרבר של מעלה אדומים". יופי לך. אז איפה פה "הכפר"? שכונה קהילתית - שם יותר מתאים. וזה בערך מה שניסיתי לומר... אני בהחלט מכבד את עמדתך שטוב לך ולאחרים עם המצב הקיים...אבל זה לא כפר ולעניות דעתי לא מה שתוכנן להיות כשהתפצל גרעין המייסדים במישור אדומים, מי לעיר ומי לכפר. אשמח לשמוע את דעת דור המייסדים בנושא. יוסי בר
 

עבריים

New member
תצטרך לחבר את דור המייסדים לאינטרנט בשביל זה

קצת טעית והריני לתקן אותך. 1. לי אישית כואב על המטע שנגדע, ואני מאוד בעד תעשייה וחקלאות מקומית, טענתי ואני עדיין טוען שתעשייה וחקלאות אינם בהכרח רלוונטניים לבניית קהילה, ובניית קהילה, ולא "כפר", היא בעיני המשימה העיקרית של כפר אדומים, שאם תרצה או לא תרצה הופך, ובעתיד יהפוך הרבה יותר, לפרבר (או פרוור?) של ירושלים. אולי מי שרוצה לפתח חקלאות ותעשייה צריך לגור קצת יותר רחוק מהעיר הגדולה בישראל? נקודה למחשבה 2. נכון, וחשש מקנן בי שזה ככה בכל "כפר" אחר בארץ. 3. סליחה שאני לא גר בוילה. השכונה שלי אולי לא יפה כמו שלך אבל היא בהחלט לא מחנה פליטים (אם כי לפעמים בקיץ ריח הביוב מזכיר לי קצת את פאתי חאן יונס). וכן, אפשר לעשות שכונת קראוונים יפהפיה. אפשר גם להחליט שאין קראוונים. עדיין לא הבנתי את הקשר ל"כפר" האידיאלי שאתה מדבר אליו. 4. "המראה העירוני במרכז" יותר נחמד לי מהעזובה שהיתה שם קודם. אם אתה מציע לי מראה כפרי אלטרנטיבי אני מוכן לשקול, אם האלטרנטיבה היא הזנחה אני לוקח את הלוק הנוכחי. 5. עמדת התקנון לא רלוונטית כי "דור המייסדים" לא טורח לעשות אותה רלוונטית ובעצם עומד בראש המצפצפים עליה. 6. לגבי מעלה אדומים עיין בתשובתי לגבי היחיד, לגבי המציאות ההגיונית - נו, מה לעשות שזאת המציאות ההגיונית...אנחנו חיים באחת המדינות הקטנות והצפופות בעולם, ממש קרוב לעיר הגדולה במדינה, חקלאות היא לא בדיוק היעוד מספר אחת של סוג הקרקע והאקלים מסביבנו, וגם לא עומדת כרגע בראש סולם העדיפויות של המדינה כידוע לך, אז מה לעשות, לעצום עיניים? לדמיין שאנחנו בגרמניה או הונגריה, ואין בעיות קרקע ומים ואקלים וצפיפות נוראה, ומלחמה יומיומית עם השכנים? לנטוע 1000 דונם זיתים על שטח שאפשר אולי ליישב בו עוד 10000 יהודים ולהציל את המדינה? אני לא יודע, כאן אנחנו נכנסים לסוגיות הגדולות באמת. לכן מראש התמקדתי בסוגיה החברתית, זאת נראית לי המטרה בה"א הידיעה של המאה ה21, לא תעשייה וחקלאות. מצטער.
 
לאבישי

אבישי שלום לאחר שקראתי את כל התגובות שלך בפורום, אני לא מצליח להבין מדוע את גר בכפר ולא במעלה אדומים?(ואין לי כונה להעליב או לפגוע ) אתה כבן ממשיך צריך להבין הכי טוב מה המשמעות של קהילה, מה המשמעות של תקנון ושל אסיפת חברים, ראה מה קורה בקיבוצים שגדלו בשלב הראשון אחד לא מכיר את השני ובשלב השני מתבצע הפרוק,, לפני 12 שנה שהגעתי לישוב ( מטעמים אדיולוגים ולא בשביל וילה וגינה )הכרתי את רוב התושבים והחברים, היום אני לא מצליח להבדיל מי חבר מי מעומד מי שוכר ומי אורח , לפני כמה שנים לדובר על הגדלת הישוב ל 600 משפחות על הנושא של השפעת הגדילה על הקהילה והיו מי שצפו את הנולד, בקצב הגדילה הזה אנחנו הופכים לעיר קטנה, ואת כל השאר כתב יוסי בר שאני מסכים לכל מילה שלו בנושא, שבת שלום גבי אפרת
 

עבריים

New member
לגבי א היחיד

אני מבין לא רע (לדעתי) את המשמעות של קהילה, אני רק מנסה להסב את תשומת הלב לכך שקהילה נמצאת במקום שבו אנשים מחליטים ליצור אותה, ולא משנה אם הם גרים על צמודי קרקע במגרשי חצי דונם או בבית דירות בירוחם עילית. קהילה היא פרויקט של אנשים, ובכל מקום בו אנשים יחליטו להשקיע בליצור אותו הוא יווצר, מה זה קשור לגודל הכפר? ואם יהיו פה 3000 משפחות במקום 300 אז מה? אז לא תהיה פה קהילה? להיפך! תהיינה יותר קהילות (אם רק יחליטו להשקיע בקהילות כאלה). הרעיון שאומר "בואו נשמור על הכפר קטן כדי שיהיה פה קהילתי" אומר לפחות שני דברים: 1. בכפר אדומים יש ותהיה לעד אך ורק קהילה אחת, אסור שתיווצר עוד אחת. 2. "קהילה" היא יצור מוגבל בגודלו. הרעיון הקהילתי הנפלא שבשמו הקמנו את הישוב הוא רעיון שעובד טוב עד 200 משפחות, מעבר לכך כוחו בטל. "קהילת וילנה" למשל היא לא קהילה באמת כי היו בה כמה עשרות אלפי יהודים וכנראה לא כולם הכירו את כולם. אני חולק על שתי ההשתמעויות האלה, מותר ליצור עוד קהילות בכפר (גם היום יש הרי תת קהילות למיניהן ואידיליה בסגנון "כולם אוהבים ומכירים את כולם" לא היתה קיימת כאן גם בשנת 79) וכן אין גבול של גודל (כמעט) לרעיון הקהילתי. לכן אני מתנגד למחשבה של לשמור את הכפר קטן ו"קהילתי", ועוד לא דיברתי על מה שלפעמים מסתתר מאחורי ה"קהילתי" הזה (ולא דיברתי על זה כאן כי לדעתי זה לא רלוונטי לדוברים כאן אבל שתדעו שיש גם דברים כאלה) וזה פשוט "בואו נשמור על הכפר קטן ועם כמה שיותר אנשים שנראים פחות או יותר כמוני"
 

עבריים

New member
ושימו לב!

עוד לא דיברנו בכלל על מדינת ישראל, גבולותיה, הציונות, כמה מחויבות יש לנו לכל אלה, ואם אנחנו ממלאים אותה יותר עם כפר קטן או גדול.
 
קהילה / גודל הכפר

בעיני כפר = קהילה אחת עיר = הרבה קהילות וזה קשור באופן ישיר לגודל. אין כאן עניין של טוב מול רע, של אדם כזה או אחר, חדש או ותיק, אלא פשוט כמה המעגל יכול להתרחב ועדיין להישאר מעגל אחד. לכן הכיוון המקורי של גדילה היה לעודד פיתוח קהילות חדשות (אלון ונופי פרת) ולא שכולם יתרכזו בקהילה אחת, כי כמו שאמרת אין דבר כזה קהילת וילנה.
 
למעלה