הכניסה לגן ...

[nat16]

הכניסה לגן ...

בספטמבר הקרוב ביתי תהיה בת שנה, ואני שוקלת להכניס אותה לגן. עד היום אחות של בעלי שמרה עליה. מבחינת חום ואהבה - היא באמת מעניקה לבת שלי, אבל אני חוששת שמבחינה התפתחותית (לשוחח עם הילדה, לשחק עם הילדה) הבת שלי מעוקבת. הדילמות שלי הן: בגן היחס לא פרטני, היחס והחום מחולקים לעוד 11 - 25 ילדים. המחלות החורפיות שיגרמו לי להעדר מהעבודה (הבנתי שהשנה הראשונה בגן מלווה בממממממממממון מחלות). מצד שני: לילדה תהיה חברה, תלמד לאכול מוצקים כמו שצריך, תהיה במסגרת מסוימת, עם פעילות מגוונת. איך אני יכולה להחליט מה לעשות? האם להשאיר את הילדה עד אביב 2005 או להכניס אותה כבר בספטמבר הקרוב? אודה להתיחסותכם...

 

[תּמר]

איך אפשר לראות על ילדה בת שנה שהיא

מעוכבת? אכילת מוצקים "כמו שצריך" לא תמיד מפותחת בגיל הזה. לפעמים זה קצת מתאחר. בכל מקרה, אני הייתי מעדיפה מסגרת אישית וקטנה ביותר עבור גיל כזה קטן. בגיל כזה, חברה עדיין לא ממש מדברת לילד (בגיל שנתיים הם מראים צורך בחברה). אם את לא רוצה את הדודה (שלי דווקא נשמע סידור מעולה, ואפשר גם לבקש ממנה "לפתח" את הילדה, בעזרת כלים שאת תביאי לה), אני הייתי ממליצה על מסגרת של 5 ילדים מקסימום.

 

[אלדורית]

קודם כל, יש מאמרים בפורום שכדאי

לך לקרוא (למעלה יש אפשרות להקליק על המילה מאמרים ולמצוא שם מאמרים על כניסה לגן ילדים). אם את מרגישה שמשעמם לביתך עם המטפלת, גן עשוי להיות פתרון טוב. אני מציעה לך להתחיל לבדוק את הגנים בסביבה--תגלי שזה עשוי להיות תהליך ממושך. כדאי לך להזדרז כי הגנים הטובים מתמלאים (בד"כ ההרשמה לספטמבר מתחילה באפריל-מאי). במאמרים תוכלי למצוא גם הנחיות לגבי קריטריונים לבחירת גן. בגדול מדובר על שלושה גורמים: 1. בטיחות הגן והמתקנים שבו 2. היחס המספרי בין קבוצת הילדים לאנשי הצוות 3. האוירה הכללית בגן (בפרט התנהגות אנשי הצוות). כדאי לך לנסות לקחת גם את ביתך איתך, לפחות לחלק מהגנים שתראי, כדי שתוכלי להתרשם גם ממנה. האם היא נצמדת אליך ומפחדת לעזוב? האם היא מצטרפת למשחקים בשמחה? בנוסף נסי לברר לעצמך לגבי ביתך: איך היא מבחינת ההתפתחות ביחס לילדים אחרים? האם היא אוהבת חברת ילדים? איך היא מסתדרת עם ילדים בגינה הציבורית? האם היא זקוקה לתשומת לב רבה מהמטפלים בה או שהיא יודעת להעסיק את עצמה?

 

[אפרתש]

איך אחותו של בעלך?

משחקת עם הילדה? מדברת אליה? למה את לא סומכת עליה שהילדה תאכל טוב אצלה? אני אישית מעדיפה שהילדות שלי "תלמדנה לאכול" עם מישהו קרוב ונעים, ולא עם מטפלת שממהרת לדחוף אוכל לעוד עשרה ילדים, או מכריחות לאכול משהו שהילד לא אוהב (בלי שמץ של השמצה את כל אותן מטפלות נחמדות ונעימות שלא דוחפות אוכל). נכון שבגן הם אוכלים יותר, אבל זה לא סימן טוב בהכרח. חברה אפשר למצוא בגן המשחקים - לא יודעת איפה אתם גרים, אבל במקומות רבים יש מספיק בני פחות משנתיים שעדין נמצאים עם מטפלת ואפשר לפגוש אותם. פעם פעמיים בשבוע אפשר ללכת לג'ימבורי ולפגוש שם עוד ילדים. אפשר להתידד עם משפחות מהשכונה ולהיפגש איתם אחר הצהריים. ועד גיל שנתיים, ממש לא הייתי דואגת בנושא של "פעילות מגוונת". תנסי להציע פעילויות אם נראה לך שגיסתך אינה יצירתית מספיק. אצלנו החל מגיל שנה, אצל שתי הבנות, הלהיטים המובילים הם הדבקת מדבקות והשחלת חרוזים. נשמח לתת לך כאן עוד הרבה רעיונות פשוטים שמספקים ענין לבני שנה עד שנתיים.

 

[irisgh]

אני דווקא בעד משפחתון.

יש לי נסיון מצויין עם כזה (של 5 ילדים), ואני מקווה שגם בסוף השנה הבאה, אחרי שאמיר יהיה שם, אוכל להגיד את אותו הדבר. כבר היום, כשאמיר בא לבקר במשפחתון, הוא נכנס ל high. בכל זאת זה יותר מעניין מאשר בבית או בבית המטפלת. אם את חושבת על גן ממש, של איזה 20 ילדים, אז הייתי כן מחכה עד האביב. זה יותר קשה לילד בעיני. [למרות שמסביבי יש תינוקות רבים שהולכים למעון, וההורים שלהם לא חושבים שיש עם זה בעיה בכלל. זה באמת כנראה תלוי בעין המסתכל]. יש בסביבה שלכם מסגרת אינטימית כזו? של 4-8 ילדים?