הכנות למשחק

[Soul Cake Duck]

הכנות למשחק

לאלה מאיתנו שיצא להם להנחות, שמתם לב כמה הכנות צריך לעשות? כמה מאמץ צריך להשקיע? לכמה מכם קרה שתחלתם לעשות שינוי פצפון בחוקים לצורך המשחק ופתאום אתם יושבים מול המחשב בחמש אחרי חצות עם שישה עמודים של חוקים חדשים לגמרי לשימוש בשריון? מה שאני מנסה לומר זה, שההכנות לוקחות לי יותר זה מכפי שאני יכול לצפות לשחק. חלקנו נהנים מההכנות יותר משהם נהנים מהמפגשים עצמם, ולאחרים זה סיוט. מה דעתכם? איך אפשר להימנע מעבודה רבה וממושכת מדי, ומצד שני, האם כדאי בכלל להימנע מכך? מתי עדיף להתכונן מראש ומתי לאלתר? מתי עדיף להסתמך על חומר כתוב (גם כזה שלשחקנים גישה אליו) ומתי להשתמש ברעיונות מקוריים? דעות, מישהו?

 

[wolfDragon comeback]

וואוו דאלה גדולה שאלת

לטעמי תמיד כדאי להתכונן. עולם מלא הוא כייפי בהרבה למשחק מהרפתקאה מעוטת השקעה. זאת הסיבה שבתקופה שבה הייתי משחקת הרבה הרפתקאות חד פעמיות עם חברים בנסיבות חברתיות (כולם תקועים ביחד ביום שבת ואין משהו מעניין לעשות. יאללה, טוב, אני אתנדב לדאם הפעם...) לכל אחד היה לפחות עולם, או מערכת עולמות מוכנה מראש ומפותח/ת מפעם לפעם, שבו/ה הוא דיאם. חוצמזה - לגבי מתי לאלתר ומתי לא - אני נוטה להאמין שאין מצב שבו אלתור הוא לא טוב - כל עוד הוא מתועד. הבעיה עם אלתור היא שאם שוכחים מה אמרת לגבי העולם שלך, יש סיכוי סביר שאחר כך תסתור את עצמך. זאת אחת הסיבות שבגללן אני מעדיפה פרי פורם - אין 6 עמודים שצריך לכתוב לגבי איך לחשב שריון - אין צורך בכל החישובים המעצבנים אלה. עושים חיתוך מהיר של דברים, ומה שלא ברור, או שרוצים שמזל ישחק בו נותנים לקוביה להחליט בצורה מפושטת ונוחה, שתפורה כמובן למקרה באופן ספציפי. זה מאפשר אילתור בנושא העולם והמשחק עצמו ולא מבזבז אנרגיות על אילתור חוקים. בכל מקרה - הקו המנחה תמיד הוא הגיון פנימי - כמו בספר מדב"פ טוב. הכל אפשרי בגבולות ההגיון הפינימי של העולם שלך. לגבי הרפתקאות ואילתורן - יש לי סטוק קטן של חידות ורמזים קריפטיים שאני שומרת בצד לעת מצוקה, יש לי מטרות מאוד גדולות וארוכות טווח שאליהן אני רוצה להוביל את השחקניות שלי (כן, אנחנו בקמפיין לנשים בלבד), לגבי איך הן תגענה לשם - אני שומרת על אי תכנון, הכל נתון לאילתור. העולם שלי מלא מספיק כדי לאפשר את הגעתן לכל מקום, אתר או פינה. המינוס של המצב הזה הוא שלפעמים שחקנים מרגישים שאין להם מושג לאן הם הולכים או מה הם עושי. מדי פעם, צריך לתת להם כיוון - ולכן אני שומרת בראש מטרה ארוכת טווח לכוון אותן אליה.

 

[רמץ]

Tell me about it...

ישבתי אתמול עד 1:00 בלילה כדי לבנות 3 NPC´s שאמורים עד סוף ההרפתקה למות, לברוח או לחזור הביתה. תכננתי להם ה-כ-ל משם המשפחה ועד צבע מברשת השיניים שלהם, דרך מיומנויות, feats ולחשים (אוי, הלחשים, אל תזכירו לי את הלחשים...) והכל בשביל שימותו לי. ואני חושב לעצמי - למה? והרי אני לא מסוגל להתחיל לעשות את זה לכל NPC בעולם שהדמויות יחשבו להרוג. מספיק לי אלו שהדמויות התכוונו להרוג. כך שהיום, כשהגיע הקרב, ממש צהלתי בליבי כשהצליח הסייר העלף האפל מדרגה 8 לברוח (לעזאזל, השחקנים האלה קשוחים!) - השבח ללולת´ על העלטה והאורות הרוקדים - וכך אני עוד אוכל למחזר אותו בקאמבק עצבני (שמו Under D´efliz, דרך אגב...). מסקנות: 1) ליצור Once and for all דף דמות כללי לאדם מקבוצה מסויימת שהשחקנים עשויים לפגוש בה: איכר, קוסם ממוצע, זקיף, נפח, בריון, שודד, צועני, עלף ממוצע מהכפר העלפי וכו´ ולמחזר במקרה הצורך. 2) לכל כפר או מקום מיושב כלשהו ערוך רשימת שמות אופיניים - 4 בנים ו- 4 בנות לפחות (כולל שמות משפחה!) שיהיו בשְלֶף וכשיש לך זמן - תכתוב לך איזה תפקיד היה לאיזה איש כשהדמויות בחרו לדבר עם איש מהרחוב. 3) לא להשקיע יותר מדי בNPC´s משומדים אלא אם תכננת להם דרך מילוט בטוחה. 4) אל תמציא חוקים חדשים!

 

[מירטל]

ננסה.

א. אל תשקיע יותר מדי בדב"שים שאינם עיקריים לעלילה- אין שום טעם לבנות דמות עם שם ושם משפחה לדב"שים שהדמויות יפגשו בהם מאחורי שיריון. מצד שני-תמיד יכול להיות שהדמויות יחליטו להכניס דמות כזו בכוח לעלילה- במקרה הזה מומלץ לבנות דמות טיפוסית- אתה יכול לדוגמא- להגיד שכל שומרי העיר הם גבוהים, צבע שערם הוא חום/ אדום, עינהם חומות- הם בעלי סטטיסטיקות כאלה וכאלה ואוהבים דברים אכלה וכאלה- ואז- אם אתה נאלץ לאלתר באמצע המשחק- יש לך על מה להתבסס- ואם אתה רוצה לבנות סתם דמות שומר ממוצעת- נחסך לך התענוג של לשבת שעות. ב. לא כל הדמויות ללא שחקן החשבות הן בעלות סוג דמות! הרבה יותר חשוב לדעת איך נראה הפונדקאי המקומי ואיזה משקאות ומידע הוא יכול להציע מאשר לדעת כמה כוח יש לו- בשורה הכללית- כל דב"ש שלא ילחם לא זקוק לדף דמות מפורט כמו כל הדמויות ( אגב- זה כולל גם דמויות בעלות מקצוע- הכהן הראשי של העירה והקוסם המבולבל ששולח אותכם למשימות). ג. דמויות מפתח חשובות- לכל מקום יש את הדמויות שמה שלא תעשה, לאן שלא תלך ומה שלא יקרה תפגוש אותן. לדמויות זה יהיה הפונדקאי, הנפח, כמה סוחרים עשירים שישלמו להם ויכול להיות מפקד המשמר העירוני-את הדמויות האלה בונים ברגע שהדמיות מגיעות לעיירה שלהם ( כן אני יודעת, לבנות עיר זו עבודה קשה, מה לעשות). ד. ותזכור תמיד- מה שלא תעשה - סביר להניח שהדמויות שלך יתעלמו מדמויות שעבדת עליהן שעות ויתיחסו יותר לבחורה שמגישה להם משקאות- תמיד תמצא את עצמך מאלתר. ותבדיל בין עבודה על עולם לבין עבודה על שיטה- לשבת שש שעות על בניית עולם זה פחות מדי- לשבת שלוש שעות בכדי לשנות את החוקים של המשחק זה יותר מדי.

 

[pazro]

אני כמעט תמיד נשאר תקוע בבניה של

העולם, יושב ומשקיע כמה חודשים בבניה של סיפור רקע, ועד שאני מגיע לתיכנון המשחק עצמו כבר אין לי חשק. התיכנון הוא רוב ההנאה בשבילי.

 

[wolfDragon comeback]

והפתרון

אל תתכנן את המשחק...

 

[La Gamba]

אז תן אותו למישהו אחר.

לשה"מ של קבוצה שאין לו כוח להכין ש"ב.

 

[Shadowmage]

קשה לדעת

זה מאוד תלוי. אני אוהב לאלתר בפגישות. לדעתי זה מוסיף המון לאקראיות של המשחק ויוצר אצל השחקנים תחושה של "הכל פתוח". לכן, אני בונה לפני הפגישה רק את ה"רשע התורן" ואולי כמה עוזרים. לרוב אני משתמש בדמויות שהכנתי מראש (לכל השוטרים מדרגת סמל ומטה, יש משום מה דף דמות זהה...בעצם, גם לכל הלוחמים של המחתרת...בעצם, זה אותו דף) וגם אותן אני לא מכין כמו "דמות". את הדמויות הללו אני מכין ע"פ האתגר שאני חושב שהן ייצרו לשחקנים וכך אני גם מתכנן את הכשרונות שלהן (לדוגמה אם בחבורה יש לוחם עם כשרון בחרב של 100+, אני אבנה אויב לרמתו). מבחינת ההרפתקה, אני מכין את "התוכנית" שזה תיאור כללי מאוד של הפעולות של היריבים, תאריכים, מיקומים ושעות - הכל נתון לשינוי והחלטה רגעית - ובנוסף תיאור של "הפשלות", הנקודות שבהן האויב ביצע טעות ושם החבורה יכולה לעלות עליו. השיטה הזו יוצרת משחק נזיל מאוד, זורם, מהנה ביותר ומעייף מאוד בשביל השה"מ. כמובן שיכול להיווצר מצב שבו החבורה לא עולה על אף אחד מהרמזים, או לא עולה עליהם בזמן, וזה קורה די הרבה - בדיוק כמו במציאות, מעט מאוד קורה שהמשטרה עוצרת רצח לפני שהוא קרה, לא? מבחינת השקעה בזמן, את רוב ההשקעה שלי אני דווקא כן מוציא על השיטה. אני נהנה מלשחק עם שיטות, להוסיף דברים, לשנות חוקים. אני מאמין שאין שיטה מושלמת אז אני גונב מכל שיטה את מה שאני אוהב ממנה. בחצי שנה (כן, חצי שנה) האחרונה אני עסוק בלהציק ל Rolemaster ולהפוך אותה למשהו ידידותי יותר למשתמש, ככה שאני לא ממש מתקמצן בזמן ההשקעה על השיטה.