הכל שטויות

אמת.

"אם הכל שטויות אז מה דעתך לתת לי את הבית שלך במתנה?!" רועם מישהו אי שם... ונעלם כעבור כמה עשרות שנים, שבריר שניה מנקודת מבט פלנטרית - שגם היא כה זעירה בקנה מידה גלקטי, עד שניתן לומר שלמעשה היא כלל לא קיימת...

אני זוכר שכבר לפני עשרות שנים חוויתי הקלה עצומה כאשר קלטתי עמוקות שאיננו אלא אבק חולף על פני פלנטה זעירה. איזה חופש!
 
חופש המבוסס על שטויות?


 
את צודקת.

בגיל הנעורים אבא שלי חד לי חידה:

"מה הן שתי המלים שלהגיד אותן גורם להכי הרבה עונג וסיפוק?" (יכול להיות שאני טועה בניסוח השאלה... עבר טיפה זמן מאז).

חשבתי על כך מספר ימים וחזרתי אליו עם תשובות שונות.
אף אחת מהן לא היתה התשובה אליה הוא כיוון.

לבסוף הסכמתי שיגלה לי!
או אז הוא לבש ארשת כמעט מקודשת על פניו והגה את שתי מלות הקסם המופלאות:

.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.
.

"את צודקת".
 
למה להעליב

אבא מורה זן. פלא שאחר כך גדלים ומתפתחים להיות מנהלים של הפורום הטוב בכל היקומים?
 
אבא בהחלט מורה זן. גם אמא, לגמרי.

היא נהגה להוציא אותי מדעתי אינספור פעמים, עד שגיליתי שעדיף פשוט להישאר מחוץ לדעתי. באופן כזה יש לי עדיין דעה... אבל לדעה אין אותי.
 
למעלה