הכל זה תהליך

[Bakbook1]

הכל זה תהליך

גם אם אנחנו מרגישים שזה נתקע, זה חלק מתהליך.
הכל מתחיל ומסתכם בפרוסס.

 

[Mist2]

ישנם תהליכים שונים

לא כולם מקדמים, ואף אחד לא מבטיח שאחרי עצירה או נסיגה תבוא פריצה או התקדמות.

 

[ינוקא1]

 

[נציב המים]

מה זה "זה" שנתקע?

 

[Mist2]

התהליך

 

[מודטחדש]

למה את/ה מתכוון/נת

ב-"

מרגישים שזה נתקע​

"? מה נתקע? החיים שלנו? המדיטציה? ולמה את/ה קורא/ת נתקע? אוטו שנתקע זה חלק מהתהליך, מהנסיעה? קוץ שנתקע ברגל זה "

חלק מתהליך​

"? למה מה שנתקע זה "

חלק מתהליך​

"?

 

[Bakbook1]

החיים, דברים מסויימים בחיים

זה יכול להיות חלק מהתהליך.
לפעמים התקעות גורמת לך לחשוב ולפעול ומזיזה אותך מ"התקיעות".
לי אישית התקיעות נתנה בעיטה לא קטנה להמשך תזוזה.

 

[ינוקא1]

ההבנה ש"הכל זה תהליך" , זוהי הבנה משמעותית מאוד.

ברור לי למה אתה מתכווין , והגעת למשהו משמעותי.

למרות שאולי זה נראה פשוט , ההבנה כפי שהבנת אותה , איננה פשוטה כלל להגיע אליה.
(ואל תשים לב לכל מיני "חכמים" שילעגו וכו')
בעיני תובנה כזו היא סוג של "הארה" קטנה.
והיא גם תעבור.

מה שכן , כשיש לך תובנות משמעותיות כאלו , אני מציע לך לכתוב אותן.
במהלך הכתיבה אתה תגלה שבתובנה הזו מסתתר הרבה , ודרך הכתיבה זה יצא החוצה.

(את הבלוג שלי אני כותב בדרך הזו -
כשיש לי "הארות" כאלו , אני רץ לכתוב אותן).

 

[נציב המים]

לשים לב ל"מה שנתקע" ולהשתמש בזה בכדי להשתחרר - נדיר ומופלא בעיני.

 

[מודטחדש]

זו בדיוק ההבנה

שבלי סבל אין יצירתיות. ההוכחה, כל היוצרים הגדולים סבלו מאוד. לא!!! היוצרים הגדולים יצרו למרות שהיו בין האנשים המתוחים ביותר. לא בגלל המתח.

 

[ינוקא1]

אתה בטוח בכך

אני חושב שטוב מאוד לאדם לסבול קצת ,
זה עוזר לו להוריד את השחצנות הטבעית.

עוזר לאדם לדעת שכל הטריקים והשטיקים (כמו מ"ט למשל) הם דברים נהדרים , אך בסופו של דבר , האדם הוא רק אדם - מוגבל , ולפעמים חסר אונים.

ורק כשאינך שחצן , נפתח פתח ליצירה אמיתית.
ואיכשהו , אז אתה גם מגלה את שלימותך.

 

[מודטחדש]

כן. אני משוכנע

שסבל הוא דבר שפוגע ביצירתיות. אני מזמין אותך לסבול כמה שבא לך. עזוב אותי מזה. לא רוצה לסבול. רוצה ליהנות. לחיות את החיים שלי במלואם גם בתחום הרוח וגם בתחום החומר. אין לחיים שלי שום צורך בסבל. ואת ההבנה שלך לאדם שהוא "

מוגבל , וחסר אונים​

", אני לא יודע מאיפה אתה מביא. 100,000,000,000 ניורונים. 100,000,000,000 שעובדים זה עם זה במלוא השלמות 100,000,000,000 עצרת) שלהם, רחוקים מלהיות מוגבלים וחסרי אונים. אבל 100,000,000,000 ניורונים שיוצרים תקשורת עם מאות - 1,000, 1,200, 1,500 ניורונים אחרים - זה בלי ספק "

מוגבל , וחסר אונים​

", אם הבורא נתן לנו 100,000,000,000 ניורונים, בטח הייתה לו כוונה לאיכות השימוש בהם.

 

[ינוקא1]

נו , די להצחיק אותי.

תהנה כמה שתרצה.
אין לי בעיה עם זה.

אבל במוקדם או במאוחר תפגוש סבל.

והסבל , המוגבלות (או "מלאך המוות" איך שקוראים לו לפעמים) הוא מורה גדול.
ואי אפשר לברוח ממנו , וגם אי אפשר להכחיש את קיומו , כפי שאתה נוהג לעשות בהודעותיך.

אפשר רק להפוך לחבר שלו , ולכבד אותו.
והוא חבר טוב שלי , ואני מכבד אותו - לכן הוא גם מכבד אותי.