הכל גדול מדי עלי

[עידית נאור]

הכל גדול מדי עלי

למה פתאום אני מרגישה שהכל גדול מדי עלי? אז בין כל הבעיות עם האחראי שממרר לי את החיים פיניתי מזמני היקר והלכתי לראיון עבודה שני במספר (באותה החברה) שאליו הוזמנתי...במהרה הגישה הכביכול אופטימית התחלפה בהרגשת דכדכוך וחוסר וודאות. תחקרו אותי כאילו עומדים לקבל אותי לתפקיד מנכ"ל הק.ג.ב. אני חושבת שהשאלה היחידה שלא שאלו אותי היא כמה זוגות גרביים יש לי במגירה העליונה. הייתי אצל שני עובדים בכירים בחברה וזה אחרי שכבר הייתי בראיון אצל אחד לפני מס´ ימים. יצאתי משם בהרגשת נאחס בלתי מוסברת למרות המחמאות שלהן זכיתי מהבכירה האחרונה בתור. למה יש לי הרגשה שאני לא אתקבל? ומחר בנוסף לכל החזרה ה"מיוחלת" לשדה הקרב ההיי טקי בעבודתי הנוכחית. ולמה לא להפיל עלי את כל הצרות האחרות גם...מסתבר שהחבר שלי עומד להיות מובטל בקרוב (ולא, הוא לא עובד בהיי טק) אבל הוא צריך תמיכה של 100% ממני ואני בעצמי לא יודעת מה עובר עלי - להרגיש טוב? הכל כאילו מתפרק לאט לאט, כבר הרבה זמן שאני מנסה לא לייחס לזה חשיבות גדולה מדי ולא להכנס להיסטריה, אבל רבאק, כמה אפשר להאכיל את עצמי באשליות ומלים יפות של "הכל בסדר, הכל יהיה בסדר"...ואיך בכלל אני מעיזה לחשוב שזה גדול מדי עלי כשהבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם דואג וממורמר וצריך אותי יותר מכל? תגידו זאת לא אנוכיות ראויה לשמה? אין לי כוח, רק רוצה לישון יומיים ולא לחשוב על כל הבעיות...אוף, רק רוצה להרגיש טוב לגבי משהו, לשם שינוי.

 

[אורלי_ל]

עידית לילה טוב ../images/Emo29.gif

הבנתי שאת עוברת תקופה קשה, ונראה כאילו הכל הולך נגדך, ואת כועסת על זה. אם יש לך רגשות אשם שאת מזניחה את החבר שלך לטובת הבעיות שלך, זה לא לעניין. קודם כל, הבעיות שלך צריכות טיפול מהבנאדם הכי קרוב אליך - את עצמך. ותסכימי איתי שכשאת מדוכדכת וחסרת אנרגיה, קשה לך לתת מאנרגיות שלך למישהו אחר. זה לא אנוכיות, זה פשוט עובדה. בתור התחלה תתמקדי בעצמך ובמה שאת מרגישה. קבלי את זה שמה שאת מרגישה זה בסדר, את עושה עוול לעצמך שבנוסף לבעיות ה"אובייקטיביות" שלך את מעמיסה על עצמך גם רגשות אשם וביקורת עצמית, 2 דברים שהולכים מצוין אחד עם השני. סליחה על הקלישאה, אבל המשפט הכי טוב שעולה לי בראש בקשר אליך, זה: אם נדמה לך שהעולם הולך נגדך, סימן שאת הולכת נגדו. הזמינו אותך לראיון שני בחברה, שאלו אותך מיליון שאלות, ומן הסתם הם עושים את זה לכל אחד. קיבלת מחמאות. אבל את סוחבת איתך את ההרגשה הרעה מהעבודה הנוכחית ומשליכה אותה על החדשה, וחבל. אולי תתקבלי ואולי לא, אולי את מצליחה לתמוך בחבר שלך ואולי לא, אבל קבלי את זה שאת עושה מה שאת יכולה, תני לעצמך לקבל גם תמיכה. אני מסכימה איתך שלהגיד "זה בסדר, זה בסדר", זה לא עובד, אם את משאירה את הכעס והתסכול נעול בפנים, את צריכה לשחרר אותו. אני לא אומרת תלכי עכשיו ותחטיפי לבנאדם הראשון שאת רואה, אבל שבי תכתבי את הרגשות שלך, תני לדברים לעלות כדי לשחרר אותם. שבי עם עצמך בשקט, תנשמי ותנשפי, תקשיבי לנשימות שלך ותני לדברים לעלות. עוד דבר בקשר למעבר בין עבודה לעבודה: אל תשנאי את המקום שאת עוזבת או את האנשים שבו, אף אחד מהם, זה רק יכביד עליך בדרך החוצה. תביני שהקשיים שאת עוברת ואיך שתתגברי עליהם רק יגרמו לך להתפתח. תכירי תודה למקום העבודה שלך שעזר לך להגיע לאן שאת נמצאת (עבודה חדשה וקידום?) ואפילו לאחראי שלך. אחרי שתשחררי את התסכול שאת מרגישה תוכלי להתחיל דף חדש וזה יהיה נפלא, אל תגררי את התסכולים הלאה. ובאשר לחבר שלך עם כל האמפטיה אדם צריך קודם לתמוך בעצמו לפני שיוכל לתמוך במישהו אחר, וההתחלה תהיה לדעתי בלהשתחרר מביקורת עצמית ורגשות אשם. כל מה שאת עושה (וכל מה שאת) זה הטוב ביותר, ותזכרי זאת. והאנוכיות שלך מאוד במקום כרגע. בהצלחה, ותמשיכי לעדכן.

 

[תליב]

אורלי, הקדמת אותי, יא רעה..... ../images/Emo46.gif

סתם.... בכיף....

 

[עידית נאור]

ואו תודה על כל התמיכה

משום מה היתה לי הרגשה שתגיבו ותעזרו ולכן כתבתי, זה די מדהים לראות עד כמה האנשים בפורום הזה תומכים וזאת רק ההודעה השניה שלי כאן... אתמול ממש הייתי צריכה להוציא את כל הבלאגן הזה מהראש וכשאני מרגישה שאני בבלאגן אני מוציאה את זה הכי טוב החוצה ע"י כתיבה. לצערי לא יכולה כרגע להגיב לכל מה שאמרתם בנפרד לכן אכתוב לכולכם ביחד...אני בהחלט יוצרת מערבולת מחשבתית ונלחצת ללא סיבה נראית לעין (עדיין). אכן בי הרבה תסכולים שאני חייבת להפטר מהם, אני עובדת על זה. אני פשוט שונאת להיות במצב של חוסר וודאות (כמו כולם אני מניחה) וכרגע בחיים שלי אין כמעט שום דבר שהוא וודאי, כשקודם היתה לי עבודה יציבה ואני החבר שלי עשינו תוכניות בהתאם למצב הכלכלי הטוב שלו, באמת תוכניות גדולות ועכשיו הכל נראה מעורפל ומרגיז. ובתגובה לאיש ללא תכונות שאמר שאנחנו לא צריכים לשלם משכנתא ושבן זוגי ימצא עבודה - ובכן משכנתא לא אבל שכירות כן והתחום שלו סובל ממשבר בערך כמו תחום ההיי טק, לראשונה מזה 4-5 שנים הוא מוצא את עצמו במצב כזה ואני רואה את האדם הכי אופטימי שאני מכירה אכול דאגה. עד עכשיו הוא תמיד היה הכתף שלי לבכות עליה ופתאום הכל התהפך אז זה קצת מפחיד אותי. לאורלי ותלביב ודויד (ואם שכחתי מישהו תסלחו לי כי אני ממהרת לעבודה) קראתי בעיון את כל מה שאמרתם ואני אתחיל לעבוד על זה החל מהיום, מקווה שהימים הבאים יביאו יותר סיבות לחייך ולא להיות עצובה

שלכם, עידית.

 

[תליב]

יקירה, ../images/Emo62.gif

תראי, התפקיד של המראיינים האלה זה להראות הביג בוסים. הם עושים זאת על ידי שאילת שאלות מ no where כדי להבהיל אותך ולהראות כי ביכולתם לכוון את הראיון ולשלוט עם עמדת הכח שלהם. (יותר נכון עם עמדת הכסא הבטוח שיש להם ביברה). אל תתרגשי מכל התהליך הזה. זה תהליך שכולם עוברים. בסוף "האלילים " האלה שהתראיינת אצלם בהתחלה הופכים להיות החברים הכי טובים שלך. אל תשפטי את עצמך בחומרה אם את יודעת שהיית "את" בראיון. אחרת איך יכולת להכשל? רק בעובדה שהם לא רוצים מישהי כמוך. ואם הם לא היו רוצים מישהי כמוך הם לא היו מזמנים אותך לראיון ננוסף ולא היו שואלים מליון שאלות. והרי למה הם שאלו מליון שאלות? ואולי כדי לוודא ש"את" באמת "את"? והסיבה האמיתית שעניתי באקוטיות למכתב שלך היא בגלל המשפט הבא שכתבת: "איך בכלל אני מעיזה לחשוב שזה גדול מדי עלי כשהבן אדם שאני הכי אוהבת בעולם דואג וממורמר וצריך אותי יותר מכל? תגידו זאת לא אנוכיות ראויה לשמה? " אם את כ"כ אוהבת אותו סימן שאת אוהבת את עצמך. ואם את אוהבת את עצמך את צריכה לדעת גם להעניק לעצמך קצת יותר תשומת לב גם כשרע. הרי אנחנו בוחרים אם יהיה לנו רע או טוב, לא? הרי הכל עניין של בחירה. אם אני מחליט שטוב לי יהיה לי טוב. אם אני מרגיש שרע לי אז רע לי. ורק אני אחליט מתי לצאת מהעצבות או להישאר בה, כי ככה אני רוצה. ומה שאני אומרת בעצם זה שאת לא צריכה להרגיש ייסורי מצפון על כך שאת מרגישה רע. מותר לך. היה לי קצת קשה לנסח את עצמי הפעם (לא קורה לי הרבה) אז מי שרוצה לעזור לי - מוזמן. (אולי אורי?) בכל אופן, מקווה שאני ברורה מספיק. ואם לא אשמח לענות על שאלות, או סתם להקשיב/ לקרוא. שלך תליב

 

[איש ללא תכונות]

שלום עידית

אינני יכול שלא לשים לב שחלק ניכר מהבעיות שאת מתארת עדיין אפילו לא התרחשו באמת ואת רק משערת או צופה את התרחשותם ואת תוצאותיהם. כאשר מצב המחשבות שלך הוא כזה שבו את מראש מתעקשת לראות במציאות דברים שליליים שלא קימים בה אפילו אינני מתפלא בכלל שאת מרגישה פתאום שהכל גדול עליך. בוודאי שהכל גדול עליך.את יוצרת כל כך הרבה סופות אבק מחשבתיות מסביבך עד אשר אינך יכולה לראות את המציאות נכוחה. את נותנת לבעיה אחת(שלפי עניות דעתי היא ברת פיתרון וזניחה)להשתלט לך על כל החיים ואת נאחזת בה כתירוץ לכל הרגשות השליליים שאת מרגישה. עידית יקרה,קבלי ממני עצה בריאה.קחי הפסקה שנייה.נשמי עמוק כי המערבולת המסוכנת היחידה שאת נמצאת בה כרגע היא זו שאת בעצמך יוצרת ולכן בשלב ראשון הייתי ממליץ לך לנטרל את המערבולת המחשבתית המיותרת הזאת ולבחון את הדברים נכוחה,כי כאשר את נאבקת במערבולות אשר את יצרת,את מחלישה את עצמך אף יותר ולכן אינך מצליחה להתמודד בצורה נכונה עם הבעיות האחרות הקיימות כרגע בחייך. יתרה מזאת,במערבולת מדומה שכזאת אינך יכולה להיאבק משום שאת בעצמך יוצרת אותה.המערבולת הזאת היא כמו שד שאת מוציאה מן הבקבוק. לא תמיד בני אדם יודעים כיצד להחזיר אותו! לא תמיד הם רוצים להחזיר אותו.הם משתלהבים מקיומו! ומהיא הצורה הבריאה להסתכל על פני הדברים? את עובדת בתחום מתגמל מאוד מבחינה כספית שהרבה אנשים היו רוצים לעבוד בו. אינך מסתדרת כרגע עם הבוס שלך,אבל במצבך נמצאים עוד לא מעט אנשים. ולפעמים איננו מסתדרים עם אנשים אחרים גם בגלל עצמנו(מנסיוני האישי יש מקום לשיפור גם אצלנו בעניינים כאלה) לא להסתדר עם הבוס אינה בעיה האמורה להביא אותנו למשבר קיומי. (כל עוד זאת לא הטרדה מינית ואם זאת הטרדה מינית יש בתי משפט.) את נמצאת בתחום שבו את בהחלט יכולה להחליף מקומות עבודה. אינך צריכה לחפש עבודה מתוך תחושה של לחץ וחולשה אלא מתוך תחושה של כוח ועוצמה. היכולת להחליף עבודה ועדיין לשמור על תנאים ושכר גבוה איננה יכולת הנתונה למרבית השכירים במשק.רבים הם האנשים שלא יכולים לעזוב סתם כך את מקום העבודה שלהם.הם יכולים רק להפסיד מכך. קיבלת מחמאה מאחת הבכירות אז למה את מתעקשת לראות את הדברים בצורה שלילית? על סמך מה בדיוק את יכולה לקבוע מראש אם תתקבלי או לא למקום עבודה? ונניח ולא תתקבלי אז מה כבר קרה?יהיו מקומות עבודה אחרים. הבעיה היא שוב,שאת כל כך לחוצה מהבעיות עם הבוס,שזה משליך על כל שאר ההיבטים בחייך.את מביאה את הלחץ המיותר הזה לכל מקום והוא יוצא כמו קיטור מהר געש במקומות הלא נכונים! עשי הפרדה בין הדברים.בעיות במקום העבודה לחוד.בעיות בבית לחוד. פיטורים של החבר אומנם אינם סיבה למסיבה,אולם גם באירוע זה אינני רואה טרגדיה נוראית שאיננה ברת פיתרון. מה קרה,אתם צריכים לשלם משכנתא?החבר ימצא עבודה חדשה. יש איזושהיא סיבה להניח שהוא לא ימצא? עידית ,יש לי בשביך בשורה,שום דבר לא גדול עליך,אלא הכל קטן עליך! כן,התחילי לחשוב בצורה הזאת והאמיני לי שיהיה לך קל יותר לפתור את הבעיות שלך. אל תקחי ללב.אלה הן בעיות נפוצות מאוד,קלות לפיתרון והלוואי ורק אלה היו הבעיות שלנו בחיים.המפתח לכל הפיתרון הוא חשיבה חיובית והפרדה לוגית בין הדברים. אל תמצאי סיבות במקומות שבהם הן לא קיימות.אל תבני בניינים של השערות במקומות שבהם אין יסודות. אני דווקא כן סבור שיהיה בסדר.אני לא רק סבור,אני גם בטוח בזה. כל טוב.

 

[deep ocean]

הי לך

למרות שההודעה שלך לא הייתה מכוונת כלפי, עזרת לי מאד בהודעה שלך בכמה דברים שהציקו לי לאחרונה )) תודה ושיהיה לך יום נפלא! מיכל משתדלת לקחת ב-EASY את כל השינויים שעוברים עלי לאחרונה ואוו- "את יוצרת כל כך הרבה סופות אבק מחשבתיות מסביבך עד אשר אינך יכולה לראות את המציאות" פשוט נפלא!

 

[איש ללא תכונות]

אני מאחל לך הרבה ימים נפלאים.

אדם שעובר שינויים הוא אדם הנמצא בתנועה מתמדת, הוא אדם חי.הוא אדם השואף לחיות. כאשר נמצאים בתנועה מתמדת לפעמים מאבדים את הפוקוס ואז צריכים להיעצר לרגע ולהתכוונן מחדש. מתכווננים וממשיכים הלאה. בדרך כלל אני מנצל את שעות הלילה על מנת להיכנס לפוקוס. השקט שמסביבי והדממה מאפשרים לי להתמקד באירועי היום ולנתח אותם בצורה טובה יותר ויעילה יותר מאשר בשעת ההתרחשות עצמה. כאשר אני קם כל יום בבוקר אני מזכיר לעצמי דבר ראשון את המסקנות של אתמול ואז יוצא שוב להתמודדות עם העולם. כל טוב.

 

[deep ocean]

הי איש חמוד, תודה לך

כן כן כן מתוך השינויים יוצא המון טוב כל השינויים שעוברים עלי הם רק לטובה גם לי הלילה הוא מקור של יצירה: של הבנת דברים של יצירתיות של תהליכים של איפוס השקט הנהדר הזה שיש בלילה

 

[~דויד~]

הכל אכן בסדר גמור

היקום לעולם איננו נותן לנו שיעור אשר אין ביכולתנו להתמודד עימו. היקום תמיד(!) אוהב אותנו ועושה את מה שהכי נכון וחיובי עבורנו כרגע. האויב היחיד שלנו הוא אנו בעצמנו(האגו) ולא אף אחד אחר. עבור רוב האנשים בעולמנו, מה שכתבתי הם יקחו וינגבו את התחת, אולם זאת היא האמת! כל דבר שקורה לנו בחיים הוא רק לטובתנו! על פי תורת הקבלה, המכשול בחיים מאפשר לנו לקבל אור. כלומר שליליות בחיים היא הזדמנות להמון אור. רוב הסיכויים שלא תביני מילה ממה שאמרתי, לכן אם תרצי את מוזמנת לכתוב לי בדוא"ל ואשמח לעזור לך, יקירה. באהבה עצומה, דויד

 

[deep ocean]

דויד ואוו!

אני מוקסמת ממה שאמרת כל כך יפה!! כל כך מסכימה!! דרך נפלאה להסתכל על הכל!! מיכלי

 

[~דויד~]

../images/Emo13.gif ../images/Emo25.gif

 

[גיל גיל]

עידית!

שלום! מה שלומך? אז ככה, קודם כל, "לא הבטחתי לך גן של שושנים..." נכון? לא הכל יהיה בסדר, לא צריך להשלות את עצמך שיהיה בסדר תמיד, אבל לא צריך גם להרכין ראש כשלא בסדר ולתת לחיים להכות אותך! את מרגישה עכשיו רע! ברור גם למה, ואת מפחדת לבקש עזרה מהאדם שאוהב אותך ושאת אוהבת יותר מכל? איך זה יכול להיות?! החבר שלך ואת זה לא רק שני אנשים, אלא גם יחידה אחת! את תומכת בו, ובלי קשר למה שקורה בחייו, גם הוא תומך בך! את חזקה בשבילו, והוא בשבילך! זה לא סותר! את לא חייבת ולא אמורה להחזיק את כל העולם על הכתפיים שלך, נכון? מה אני אומר בעצם... ספרי לו מה עובר עלייך, תני לו לנסות ולעודד אותך, ואז תנסי את לעודד אותו! לפעמים עצם זה שמספרים את זה לאדם שאוהבים, גם אם הוא לא יכול לתת שום עיצה קונסטרוקטיבית, כבר מקל עלייך, כי אתם מחלקים את הנטל ביניכם! זה אחד המקרים שבו השלם הוא הרבה יותר מסכום חלקיו אם את מבינה למה אני מתכוון... לא קראתי את התגובות שקיבלת, אז אני כותב ממש כאילו שהרגע כתבת את ההודעה, אני מקווה שזה רלוונטי! בהצלחה מתוקה! ספרי לנו מה התשובות שקיבלת בראיון, ואין לך מה לדאוג! הבכירה האחרונה התלהבה... לא? זה אומר משהו אפילו אם האחרים לא הראו יותר מדי התלהבות... ותחשבי על זה! גיל.

 

[אותנטי]

לעידית שלום

עידית ערב טוב בקשר למה שכתבת כל אחד מאיתנו עובר עליות וירידות בחיים וזה חלק אינטגרלי מחיינו בתור בני אדם תקופות טובות ותקופות לא טובות, ןעם כל תקופה צריך לזרום באשר היא לא צריך להרגיש כ"קורבן" וצריך למרות הכל להתמיד במשפט "תחשוב טוב, יהיה טוב" עם כל המצב רוח הרע, כי להרגיש רע וקורבן זה הכי קל שבעולם והדבר שהכי פשוט לעשות. את צריכה בתקופה זו להיות עם הרבה נוכחות במצבי הרוח וליטול יוזמה במציאת עבודה ולצורך טיפול באנרגיות שליליות לעשות הרבה ספורט(ריצה דבר מצוין ומרגיע) אני מקווה שדברים יסתדרו אייל