הכל ביד הבורא
הכל ביד הבורא [ערכים] "אמונה באלוקים" ו"בטחון באלוקים" הם אחים תאומים. מי שמאמין שהבורא הוא כל יכול, שהוא מנווט את צעדינו ומשגיח עלינו ללא הרף, לבו סמוך ובטוח שלא יאונה לו כל רע. הידיעה הברורה שמה שקורה לאדם, הן לטוב והן לרע, נגזר ונעשה על ידי הבורא שכולו רחמים, וכל מגמתו היא להיטיב עם הבריות, מעניקה לאדם רוגע ושמחת הנפש. המקום שבו זקוק אדם יותר מהכל למדת הבטחון, הוא שדה הקרב. לכן התורה בחרה בדוגמה זו כדי להדגים לנו את החובה לבטוח באלוקים: "כי תצא למלחמה על אויביך, וראית סוס ורכב, עם רב ממך לא תירא, מהם; כי ה' אלוקיך עמך, המעלך מארץ מצרים". אין זה שהתורה דורשת מהחייל להאמין שלא יפלו חללים במלחמה. מלבד שאין זה מציאותי, הרי התורה עצמה מעידה, שקיימת אפשרות שחיילים יהרגו במלחמה. לפני שיוצאים למלחמה, עומדים המפקדים ומכריזים: "מי האיש אשר בנה בית חדש... ילך וישוב לביתו, פן ימות במלחמה". מדוע, אם כן, הפחד מפני האויב אינו מוצדק? את התשובה נוכל למצוא בפסוק שהוזכר, אם נדייק בו היטב. "וראית סוס ורכב, עם רב ממך". מה גורם לפחד? עצם הסכנה, אינה מפחידה כל כך. הנתון היבש, שבכל מלחמה נהרגים אנשים, אין בכוחו להרתיע. הפחד בא כשמתבוננים באויב, בנשק העומד לרשותו, ובמה שנשק זה עלול לעולל למי שנפגע על ידו. ככל שכלי הנשק שברשות האויב משוכללים יותר, מדוייקים יותר ונוראים יותר, עולה גם מדת הפחד של הצד שכנגד. כאן טמונה הנקודה. טבעו של אדם הוא, שהוא מתפעל מאימתם של כלי נשק, כאילו הם המאיימים עליו. אך זהו שקר ואחיזת עינים. כלי הנשק אינם אלא כלים ביד אלוקים. חייבים אנו לשנן לעצמנו, שאין כל משקל ליכולתם של פצצות וטילים, אלא "ה' הוא איש מלחמה", אך ורק הבורא מפעיל את הכדור ואת הפצצה. בודאי שקיימת אפשרות שחייל יהרג, אך אין זה קשור לשום "מאזן איסטרטגי". כשם שהחייל יכול ליהרג באמצעות הנשק המשוכלל, כך הוא יכול ליפגע על ידי הכדור הפשוט. שניהם אינם אלא חיציו של השם. התורה לא אסרה עלינו את הפחד בעצמו. פחד אינו אלא תוצאה טבעית של מצב מלחמה. אין אנו חייבים לטמון את ראשנו בחול ולהתעלם מן הסכנה שניפגע בצורה זו או אחרת. התורה אסרה את הפחד הנובע מן האימה, שמטילים עלינו עליונותו הצבאית ואמצעי הלחימה של האוייב. עבורנו הם כאילו לא קיימים, אם רק נראה ונרגיש את האמת, ש"אין הנחש ממית אלא החטא ממית". לא במלחמה בלבד הדברים אמורים, אלא בכל צרה הבאה על האדם - תמיד עליו לחשוב על כך, שאין הדבר נתון בידו של פלוני ושאין סיבה פלונית גורמת; הכל ביד השם. ערכים תנועת ערכים הוקמה על ידי אישי חינוך ומדע שומרי מצוות בתחילת שנות השמונים. לתנועה תכנית יחודית במתכונת סמינר מרוכז בן מספר ימים בו מועברים בין היתר הנושאים: חידת היקום, משמעות החיים, גורל ויעוד, הרמוניה במשפחה, אתגרים בחינוך, ישראל והעמים, נבואות שהתגשמו, גלגול נשמות, אחרית הימים, ועוד לאורך כל השנה נערכים סמינריונים למגזרים שונים בארץ וברחבי תבל. בנוסף התנועה מקיימת שיעורים והרצאות בכל רחבי הארץ במוסדות ובבתים פרטיים. אפשר למצוא באתר מידע מפורט ועדכני במודע למיקום השיעורים ברחבי הארץ.
הכל ביד הבורא [ערכים] "אמונה באלוקים" ו"בטחון באלוקים" הם אחים תאומים. מי שמאמין שהבורא הוא כל יכול, שהוא מנווט את צעדינו ומשגיח עלינו ללא הרף, לבו סמוך ובטוח שלא יאונה לו כל רע. הידיעה הברורה שמה שקורה לאדם, הן לטוב והן לרע, נגזר ונעשה על ידי הבורא שכולו רחמים, וכל מגמתו היא להיטיב עם הבריות, מעניקה לאדם רוגע ושמחת הנפש. המקום שבו זקוק אדם יותר מהכל למדת הבטחון, הוא שדה הקרב. לכן התורה בחרה בדוגמה זו כדי להדגים לנו את החובה לבטוח באלוקים: "כי תצא למלחמה על אויביך, וראית סוס ורכב, עם רב ממך לא תירא, מהם; כי ה' אלוקיך עמך, המעלך מארץ מצרים". אין זה שהתורה דורשת מהחייל להאמין שלא יפלו חללים במלחמה. מלבד שאין זה מציאותי, הרי התורה עצמה מעידה, שקיימת אפשרות שחיילים יהרגו במלחמה. לפני שיוצאים למלחמה, עומדים המפקדים ומכריזים: "מי האיש אשר בנה בית חדש... ילך וישוב לביתו, פן ימות במלחמה". מדוע, אם כן, הפחד מפני האויב אינו מוצדק? את התשובה נוכל למצוא בפסוק שהוזכר, אם נדייק בו היטב. "וראית סוס ורכב, עם רב ממך". מה גורם לפחד? עצם הסכנה, אינה מפחידה כל כך. הנתון היבש, שבכל מלחמה נהרגים אנשים, אין בכוחו להרתיע. הפחד בא כשמתבוננים באויב, בנשק העומד לרשותו, ובמה שנשק זה עלול לעולל למי שנפגע על ידו. ככל שכלי הנשק שברשות האויב משוכללים יותר, מדוייקים יותר ונוראים יותר, עולה גם מדת הפחד של הצד שכנגד. כאן טמונה הנקודה. טבעו של אדם הוא, שהוא מתפעל מאימתם של כלי נשק, כאילו הם המאיימים עליו. אך זהו שקר ואחיזת עינים. כלי הנשק אינם אלא כלים ביד אלוקים. חייבים אנו לשנן לעצמנו, שאין כל משקל ליכולתם של פצצות וטילים, אלא "ה' הוא איש מלחמה", אך ורק הבורא מפעיל את הכדור ואת הפצצה. בודאי שקיימת אפשרות שחייל יהרג, אך אין זה קשור לשום "מאזן איסטרטגי". כשם שהחייל יכול ליהרג באמצעות הנשק המשוכלל, כך הוא יכול ליפגע על ידי הכדור הפשוט. שניהם אינם אלא חיציו של השם. התורה לא אסרה עלינו את הפחד בעצמו. פחד אינו אלא תוצאה טבעית של מצב מלחמה. אין אנו חייבים לטמון את ראשנו בחול ולהתעלם מן הסכנה שניפגע בצורה זו או אחרת. התורה אסרה את הפחד הנובע מן האימה, שמטילים עלינו עליונותו הצבאית ואמצעי הלחימה של האוייב. עבורנו הם כאילו לא קיימים, אם רק נראה ונרגיש את האמת, ש"אין הנחש ממית אלא החטא ממית". לא במלחמה בלבד הדברים אמורים, אלא בכל צרה הבאה על האדם - תמיד עליו לחשוב על כך, שאין הדבר נתון בידו של פלוני ושאין סיבה פלונית גורמת; הכל ביד השם. ערכים תנועת ערכים הוקמה על ידי אישי חינוך ומדע שומרי מצוות בתחילת שנות השמונים. לתנועה תכנית יחודית במתכונת סמינר מרוכז בן מספר ימים בו מועברים בין היתר הנושאים: חידת היקום, משמעות החיים, גורל ויעוד, הרמוניה במשפחה, אתגרים בחינוך, ישראל והעמים, נבואות שהתגשמו, גלגול נשמות, אחרית הימים, ועוד לאורך כל השנה נערכים סמינריונים למגזרים שונים בארץ וברחבי תבל. בנוסף התנועה מקיימת שיעורים והרצאות בכל רחבי הארץ במוסדות ובבתים פרטיים. אפשר למצוא באתר מידע מפורט ועדכני במודע למיקום השיעורים ברחבי הארץ.