הכל בא מאמא....

[Blue Rose]

הכל בא מאמא....

בלוגרית שכותבת על כך שהבנות שלה אמרו לה יפה והיא אמרה להן שהיא לא...
ואיך כך בדיוק הפכה להיות זו שאומרת להן שהן צריכות להרגיש לא נוח בגופן שלהן בעתידץץץץ

למדה, הפנימה, ושינתה דריכה- בשבילה ובשבילן.

http://www.mako.co.il/home-family-relationship/family/article-fe4edc30f932b31006.htm&Partner=tapuz

אה... והיא שמנה...

רוזי! שתפסה עצמה אומרת לילדים שאמרו לה כמה התינוק יפה שהיא מכחישה כל קשר... ועכשיו חושבת על זה... (אבל אמרתי את זה בשביל צחוקים וכי הוא בהיר עם עיניים כחולות ואני ממש לא)

 

[צלמת טבע]

אני חושבת שכמו כל דבר בחיים...

זה מורכב.

כי העולם הוא מקום אכזרי שבו טינאייג'רים משועממים יכולים לעבור לידך ברחוב ולצעוק לך "דאבה", ויש כאלו שידחו אותך באתרי היכרויות רק כי אין לך את הגזרה המושלמת של בר רפאלי. ויש אמהות שירצו לגונן על הבנות שלהן בכך שהן ימנעו מהן את הבושה בכך שהבנות לא יהפכו לשמנות. וההשפעות של זה על דימוי גוף לא נחשבות לרעות, אלא כחלק טבעי של החיים שלנו כנשים ממש כמו ה"חובה" להוריד שיער מהרגליים....

 

[Blue Rose]

לדעתי פה זה דוקא לא מאוד מורכב...

ההתנהגות של אימהות לילדים שלא נוח להן עם גופן בגלל שומן/שיעור/הזדקנות/סימני מתיחה/ מה שלא...
כשהילדים אומרים את יפה והיא אומרת לא נכון... כשמישהו אומר לי שהיא יפה והיא מולם מכחישה- זה אומר להם ישירות. אתם לא יודעים מה זה יפה. שומן זה לא יפה. סימני מתיחה זה לא יפה... וכו'...

אפקט כמובן הפוך למקרה בו אותה אם יושבת מול הטלויזיה ואומרת וואי איזו מהממת זו או זו... ככה היא מלמדת/מחדירה למודעות הילדים...מה זה יפה ומה לא.

לדעתי- זה ברור.
אם הילד שלי בעיניים נוצצות אומר לי אמא איזו יפה את היום ואני במקום בתודה עונה לו- לא נכון, תראה איזו שמנה אני. ... אני אכתיב לו קודם כל שהוא לא מבין כלום ביופי ושנית כל שאמא שלו מכוערת ולבסוף- ששמן זה מכוער. אני בהחלט חושבת שאחת הסיבות לדימוי גוף נמוך באה מכאן...בין אם את/ה רזה או לא, מתומדדת עם הזדקנו או שינוי כלשהו וכו'...

רוזי! היפה!

 

[נוסעת27]

אצלי זה היה ההיפך.. התעסקות בי ולא באימא...

אימי כל הזמן החדירה לי למוח, עוד מילדות מוקדמת, שאני לא יפה ככה, בתקווה שזה ישתנה. (יותר נכון- יש לך כאלה פנים יפות.. אבל...)
זאת כמובן הייתה דרך הרסנית ונוראית, שגורמת לביטחון עצמי והערכה עצמית נמוכה... לקח לי שנים להתאושש.. היום אני מסתכלת על תמונות הילדות ורואה ילדה יפייפיה וחושבת כמה חבל שהילדה הזאת לא הבינה אז כמה היא יפה ומיוחדת.
אני גם יודעת היום ממקום בוגר ומפוכח, שהדברים כן באו ממקום של כוונה טובה, אהבה ודאגה (סבתי נפטרה מסכרת, ואימי פחדה עד מוות שגם אני אגיע לשם) הדרך פשוט הייתה שגויה ועשתה בדיוק את ההיפך... חוסר סיפוק, ביטחון ירוד ותסכול הובילו רק לעלייה במשקל...

עד היום, ממרום שנותיי, לאימי קשה מאוד להחמיא לי ולפרגן כל עוד אני שמנה, מבחינתה ברגע שתפרגן לי ותקבל אותי כשאני ככה, היא בעצם תיתן אישור ולגיטמיציה שאני בסדר כמו שאני, והיא פשוט לא מסוגלת... היא מנסה לפעמים.... וזה מרגיש מוזר ומזוייף וכנראה שכבר עדיף בלי...

היום אני כבר בעלת ביטחון עצמי גבוה ומודעות גבוהה, אבל לוקח שנים להתאושש מצלקות כאלו וברור לי כשמש שהילדים שיהיו לי יקבלו יחס שונה לחלוטין ושהם תמיד ידעו שהם יפים ומוצלחים כמו שהם...

 

[עוגיפלצת113]

מוכר מאד

 

[צלמת טבע]

העניין הוא שעבור הרבה נשים...

הן לא יפות בעיני עצמן בגלל הגזרה - ורוצות להעביר את המסר הזה הלאה לילדים. אני הכרתי בזמנו מישהי שההופעה החיצונית שלה היתה מאוד מוקפדת, והיתה גאה שהבן שלה (שהיה בערך בגילי - בן שלושים ומשהו) למד ממנה ש"כך אישה צריכה להראות" ותמיד החברות שלו (וגם מי שהפכה להיות אישתו) תמיד היו מאוד מטופחות ולבושות טיפ טופ - וכמובן רזות. ואני מודה שאחת הסיבות שניתקתי איתה את הקשר היתה העובדה שהיא כ"כ קידשה את נושא המראה שהרגשתי שהיא אוהבת שאני בסביבה רק כדי להרגיש יותר רזה ו"טובה" ממני.

הרבה אנשים פשוט מאמינים בערכים שהחברה שלנו מלמדת, והרזון הוא אחד מהערכים הללו ולכן עבור הרבה נשים הרצון ללמד את הילדים שמשהו לא בסדר בכל מי שלא נראית מושלת נשמע טבעי, ודווקא הגישה שלנו שאומרת שאישה יכולה להראות יפה בכל מידה נראית להם מוזרה במקרה בטוב....

 

[קליספרה]

אמא שלי

היא אישה יפה, סקסית במהותה (גם בבגדי נזירה) ומאוד מחוברת לנשיות שלה. גם בגיל שמתקרב לשמונים אומרים לי איזה יפה היא, בטח שהיתה צעירה היתה מהממת. היא בהחלט מגיבה בתודה (כולל הסמקה קלה, שאומרים לה שהיא יפה. גם כשנותנים לה כל מחמאה אחרת

אמא שלי גם כל חיי אמרה לי שאני יפה מה זה יפה, יפיפיה

נראה לך שקניתי את זה?

התגובה שלי היתה ברור שהיא חושבת ככה, היא אמא שלי

לקח לי שנים להסכים עם אמא שאני כנראה לא באמת מכוערת.

לילד יש המון סוכני חיברות חשובים ומשמעותיים אמא היא רק אחד מהם

 

[עוגיפלצת113]

גם מוכר מאד

השאלה היא לפעמים גם לאיזה חלק ההורים מדברים, גם מתוך עצמם, אבל גם לאיזה חלק הם מדברים אצל הילד שלהם.
לפעמים הדברים האלה טסים מעל הראש. לפעמים לא.

 

[קליספרה]

אין לי מושג

אני די בטוחה שעל החלק הזה לפחות אמא שלי לא אחראית
אי אפשר להפיל עליהם הכל

יש אצלי "פאקים" (הרגלים או תפיסות) שאני בהחלט יכולה לשייך לתגובות של אימי או של אבי - סריטת המראה שלי ממש לא קשורה אליהם.
הרבה יותר קשורה לקבוצת השווים.

 

[Blue Rose]

לא אומרת שזה הדבר היחיד...

אבל בגיל 3-6 יכולה בהחלט להיות לזה השפעה. ...(בעיקר בתת מודע- כי בגיל הזה לא חושבים - זה בגלל שאת אמא שלי....)
וגם תחשבי אם אמא שלך היתה עונה לאנשים לא...אני לא יפה....יש לי א.ב.ג....זה לא היה עושה את הדברים יותר גרועים?

רוזי! שאתמול ראתה ילד בן 5 צועק על אמא שלו - יא מטומטת ורצתה לעצור אותו ולהגיד- אתה לא תדבר אל אמא שלך ככה! - כי היא מחבבת את האשה...אבל התאפקה ונתנה לאמא להתמודד איתו ועם שתי האחיות הקטנות שלו.

 

[קליספרה]

רוזי - ברור שלאם יש השפעה מכרעת

על תפיסת הילד. האם ברוב המקרים היא סוכן החיברות הראשי של הילד.

אבל לא חקרתי את הדברים לעומק

 

[עלמה88]

אימא משפיעה

אין על זה ויכוח
היא משפיעה באיך שהיא מדברת אל בתה, במסרים ובערכים שהיא מקנה לה
גדלתי עם אימא שהייתה רב חייה בדיאטה או באיזשהיא מלחמה עם אוכל - במיוחד עם שוקולד - ושירדה עלי הרבה על איך אני אוכלת, מה אני אוכלת
ביקרה אותי כל הזמן על הבחירות שלי באוכל, בבגדים, לא ויתרה על אף הזדמנות לתת לי "ביקורת בונה" - לא עובד מי יודע מה....

מה שאני קראתי בבלוג זו העובדה שהבלוגרית לא הייתה מודעת להשפעה שיש לשיח השלילי שלה עם עצמה על בנותיה
ואת זה היא שינתה

יש הרבה דברים שאנחנו אומרים בצורה אוטומטית ומשפיעים בצורה שלילית, בלי שנשים לב - כמו המחמאה הכל כך שגורה "רזית"
שיש בה מסר סמוי מאוד ברור.
ניראה לי חשוב לשים לב לשפה ולמסר שאנחנו מעבירים, להתפעל הרבה מהילדים שלנו ומעצמנו - ולו כדי לתת דוגמא אישית
קשה? אומרים: fake it till you make it
אני משתדלת...והיום אני יכולה לראות את עצמי יפה, הרבה יותר מבעבר