האזרח דרור
New member
הכלכלה והירוקים
אנשי סביבה רבים פשוט אינם מבינים הרבה בכלכלה. הם עסוקים בנסיון לנהל קרב נסיגה עם 1001 בעיות, לרוב מול ממשלות וגופים בירוקטרים או מול מנהלים בני 50 + שחושבים עדיין שאנשי הסביבה דואגים לחיות או ליופיו של הטבע, ואילו הם דוגאים למשרות ולענינים ה"רציניים" אותם אנשי סביבה שמנסים למצוא את הקשר בין פוליטיקה כלכלה ותרבות לבעיות הסביבה, מחולקים לכמה זרמים. רובם נמצאים במחנה הקיניסיני ומנסים על ידי תיקונים קלים בחוקי המדינה ותמריצי השוק לשנות את התנהגות הצרכנים והיצרנים כדי שתהיה סביבתית יותר. מיעוט קטן הגיע מתוך עמדה אידואלוגית שמאלית, ואימץ לעצמו את השיח הירוק. מיעוט זה תמיד אמר שיש בעיות עם הקפיטליזם, והנה הצרטפה עוד בעיה לשורת הבעיות הבלתי נגמרת שלו. מיעוט אחר, מורכב מאנשים מתוך המחנה הירוק שניסו לפלרטט עם הכלכה הנאו קלאסית, או עם עולם העסקים והמדיניות הנאו קאלסי. אפשר לראות את תוצאות הסטוץ הזה - מצד אחד, שורה של אנשים שלמדו כלכלה וניסו להתאים אותה למציאות האקולוגית, מצד שני, שורה של כלכלנים , שעדיין אינם מבינים דבר באקולוגיה, היורקים אש וגיצים על ה"אקו מטורפים" למיניהם שרוצים להאט את הצמיחה, להטיל מס על דלק מחצבי וכו' . ההצעות שלהם נראות יותר מידי מוזרות. ומוזר זה תמיד רע (שאלו את כל העולים על הגרדום מטעם הכנסיה הקתולית), שנאת הזר והפחד ממנו לא נגמרו עם ימי הביניים (שאלו את הגרמנים). אין התייחסות רצינית מצד כלכלנים ואנשי "שוק חופשי" , לביקורת הסביבתית והאקולוגית. רבים מצטטים לא נכון את קיינס כשהם נדרשים למדיניות ארוכת טווח. "בטווח הארוך כולנו נמות" הם אומרים. קיינס התכוון שבטווח הארוך, יש אולי שיווי משקל נאו קלאסי, אבל בטווח הקצר , כל עוד אין שיווי משקל כזה, משחקים כוחות אחרים - הכוחות שהוא ניסה להצביע עליהם. גם אנשי סביבה יודעים (טוב מכולם אולי) שבעתיד נמות, אבל בהבדל מאחרים מנסים להוריש לילדים שלנו עולם טוב יותר, לא להניח שהיות ואנו נמות, נגזר הדין הזה גם עבורם.
אנשי סביבה רבים פשוט אינם מבינים הרבה בכלכלה. הם עסוקים בנסיון לנהל קרב נסיגה עם 1001 בעיות, לרוב מול ממשלות וגופים בירוקטרים או מול מנהלים בני 50 + שחושבים עדיין שאנשי הסביבה דואגים לחיות או ליופיו של הטבע, ואילו הם דוגאים למשרות ולענינים ה"רציניים" אותם אנשי סביבה שמנסים למצוא את הקשר בין פוליטיקה כלכלה ותרבות לבעיות הסביבה, מחולקים לכמה זרמים. רובם נמצאים במחנה הקיניסיני ומנסים על ידי תיקונים קלים בחוקי המדינה ותמריצי השוק לשנות את התנהגות הצרכנים והיצרנים כדי שתהיה סביבתית יותר. מיעוט קטן הגיע מתוך עמדה אידואלוגית שמאלית, ואימץ לעצמו את השיח הירוק. מיעוט זה תמיד אמר שיש בעיות עם הקפיטליזם, והנה הצרטפה עוד בעיה לשורת הבעיות הבלתי נגמרת שלו. מיעוט אחר, מורכב מאנשים מתוך המחנה הירוק שניסו לפלרטט עם הכלכה הנאו קלאסית, או עם עולם העסקים והמדיניות הנאו קאלסי. אפשר לראות את תוצאות הסטוץ הזה - מצד אחד, שורה של אנשים שלמדו כלכלה וניסו להתאים אותה למציאות האקולוגית, מצד שני, שורה של כלכלנים , שעדיין אינם מבינים דבר באקולוגיה, היורקים אש וגיצים על ה"אקו מטורפים" למיניהם שרוצים להאט את הצמיחה, להטיל מס על דלק מחצבי וכו' . ההצעות שלהם נראות יותר מידי מוזרות. ומוזר זה תמיד רע (שאלו את כל העולים על הגרדום מטעם הכנסיה הקתולית), שנאת הזר והפחד ממנו לא נגמרו עם ימי הביניים (שאלו את הגרמנים). אין התייחסות רצינית מצד כלכלנים ואנשי "שוק חופשי" , לביקורת הסביבתית והאקולוגית. רבים מצטטים לא נכון את קיינס כשהם נדרשים למדיניות ארוכת טווח. "בטווח הארוך כולנו נמות" הם אומרים. קיינס התכוון שבטווח הארוך, יש אולי שיווי משקל נאו קלאסי, אבל בטווח הקצר , כל עוד אין שיווי משקל כזה, משחקים כוחות אחרים - הכוחות שהוא ניסה להצביע עליהם. גם אנשי סביבה יודעים (טוב מכולם אולי) שבעתיד נמות, אבל בהבדל מאחרים מנסים להוריש לילדים שלנו עולם טוב יותר, לא להניח שהיות ואנו נמות, נגזר הדין הזה גם עבורם.