"הכלה" - הסבר בבקשה

[מימנ2]

"הכלה" - הסבר בבקשה

התקלתי הרבה, גם בפורום זה, על יכולת ההכלה הכה חשובה לילדים ומבוגרים כאחד. אבקש מאד הגדרה של היכולת, מעט הסבר עם דוגמאות, וכיצד אפשר להתאמן ולשכלל יכולת כזו אצלנו, מול ילדינו בני ה-10.5, 7, 3. המון תודה מראש אשמח גם בנוסף להסבר שיינתן כאן, להפנייה לחומר מקצועי מפורט יותר, קישור באינטרנט ו/או ספרות בספרייה.

 

[פלגיה]

הכוונה היא

לקבלה והבנה של רגשותיו והרגשותיו של הילד, גם אם לא מסכימים איתם. זה מתחיל בדברים פשוטים כמו "אוי, זה באמת כואב" (גם אם זאת נראית לנו סריטה קטנה) וממשיך הלאה להבנה שאם הוא בוכה אז באמת עצוב לו (למרות שזה רק ציור שנקרע) ושאם הוא מעוצבן אז יש לו את כל הזכות להיות מעוצבן, וכך הלאה.

 

[מימנ2]

תודה, אבל לדעתי

מה שהסברת לי, במסגרת כלי האינטיליגנציה הרגשית, אינו הכלה, אלא אמפתיה והבנת נקודת הראות של הזולת. אני חושבת שהכלה מדבר על משהו אחר, אלא שאינני מוצאת הגדרה מדוייקת שלו, והדרכה מתאימה עם דוגמאות, להבינה ולהתחיל ליישמה יותר. אשמר שתבררי לי, בבקשה. תודה.

 

[פלגיה]

מכל המקרים שאני קראתי

הכלה זה בדיוק אמפטיה והבנת נקודת הראות של הזולת. אם היה ניואנס נוסף, הוא חמק מעיני.

 

[פיה בסגול]

אני חושבת

שבהכלה יש,בנוסף לאמפתיה, פן של מעין "ספיגה" של האחר. כלומר, לתת לו את האפשרות להעביר אלי את הרגשות שלו ולראות אותי מחזיקה באותן רגשות. לא יודעת לתת מילים מדוייקות,וגם יכול להיות שאני טועה.

 

[פלגיה]

לדעתי בדיוק הפוך

להכיל לא אומר להיסחף באותם רגשות של הזולת אלא להחזיק בהם בלי להרגיש אותם.

 

[פיה בסגול]

לא התכוונתי להרגיש אותם

התכוונתי בדיוק את מה שאמרת. שאני לא ארגיש אותם אבל שאתן לו את האפשרות לראות שאני אוחזת בהם ולא בורחת מהם

 

[ליאת +]

תקראי את וויניקוט

הוא אבי המושג, ויש לו מאמרים בהירים בנושא, בהתיחס בעיקר לקשר אם-ילד.

 

[פלגיה]

לא ידעתי את זה

תודה על המידע. את יכולה לתת לי את שמות המאמרים שלו הדנים בנושא?

 

[ליאת +]

אני לי בשליפה

מה שיש לי כאן בבית זה את הספר "תינוקות ואמהותיהם" (הוצ' זמורה ביתן)- זה קובץ הרצאות שלו לאמהות. הוא מסביר בו מושג אחר שלו שקרוב להכלה ומוזכר בד"כ במקביל- החזקה. הוא כותב שם גם על האם הטובה דיה ומושגים מוכרים אחרים. מאוד קריא ומאוד מענין אך לא בטוחה שיתרום לדיון על מושג ההכלה (גם בגוגל הכל יכול לא מצאתי הגדרה ממצה). ספרים אחרים שלו שיצאו בעברית: בכל מתחיל בבית, הילד משפחתו וסביבתו.

 

[ליאת +]

אין לי

 

[פלגיה]

מה שמצאתי עכשיו

במאמר שכתב ד"ר חנן גולדמן: "כדי שהילד יוכל ממש 'ללהוט' ברגשותיו ולקנות שליטה בהם, הוא זקוק למיכל (ביטוי של ביון, אנליטיקאי אנגלי) האוהב והבטוח של ההורה. מתן מיכל כזה, במיוחד מול רגש הכעס והשנאה (אך לא רק), זהו בעיני אקט של אהבה. הכשרת עצמי להיות מיכל כזה שפירושו להימנע מלהאשים את הילד ב- "תראה מה אתה עושה לי, משגע אותי, הורס אותי" וכד'. כלומר הילד חווה אותי כאחראי מלא על ויסות רגשותיי. במילים פשוטות הוא חווה שהוא משפיע על רגשותיי אך אינו אחראי עליהם. על הדינמיקה של רגשותי ותגובותי רק אני האחראי ולא הוא"

 

[מימנ2]

תודה לכולכם על המאמצים

גם אני ממשיכה למצוא מקור שמגדיר את זה טוב, ואצטט ברגע שאשיגו.