הכי קשה בערב...

אבישגי25

New member
הכי קשה בערב...

ריק ולבד,ולכי תמצאי את עצמך עכשיו.. אתם איתי בקטע הזה? איך מתמודדים?
 
לבד???

למה לבד?? מי שלא רוצה להיות לא לבד, לא נשאר לבד, זה בחירה אישית
 

דוני אם

New member
קשה...

מצד אחד, אני עוד בשלב שנהנים מהשקט שאחרי הסערה... מצד שני, אני יודעת שהשקט הזה עומד להיות ארוךךךךךךךךךךךךךך אצלי הרגשות מעורבים. אבל אני יכולה בהחלט להבין.
 

מיקי*

New member
מרגיש ככה כל פעם שחוזר הביתה

ומתחיל לטפס על הקירות, וגם כשיש דברים לעשות לא מוצא את הכוחות לעשות. מת למשפחתיות, לשגרה של בית עם ילדים. מתגעגע לזה, עם כל הקשיים הנלווים לכך.
 

אבישגי25

New member
אויש...

אני מזדהה במיוחד עם הקטע שגם כשיש דברים לעשות,לא מוצאים את הכוחות, וגם אם נפצה את עצמנו בכל מיני דרכים,זה לא זה.. בסופו של דבר,אנחנו הולכים לישון עם עצמנו..:) זה גורם לי להרגיש שלמרות שהיה כ"כ רע ביחד בנישואים,לתחושת הלבד ורע הזה,לא התכוננתי.. זה הזמן לשים את אבי ביטר ברקע,ולהוציא טישואים...:)
 
יש רגעים ויש רגעים...

אפשר למות מכאב וצער או לצאת מזה ע"י פעילויות שונות.. אני מקפידה ללכת כמעט כל יום(יש ילדה אז..רק 4 פעמים בשבוע בערך)לסטודיו לעיצוב נהינת שם חבל"ז...שוכחת את עצמי שם...אבל אין מנוס מהכאב! הבדידות! ואפילו הבכי החונק.... בעזרת ה'..תמצאי זיווגך.
 

אבישגי25

New member
את צודקת

צריך לעשות לעצמנו טוב ולא להתבחבש בכאב..וגם לי יש ילדה.. תודה על העצות הטובות והתמיכה רק טוב:)
 
למעלה