הכוונה בבקשה..

[א מ ת]

הכוונה בבקשה..

מחפש לקנות סט של hakama ו gi חדש..(איקידו). כל עזרה תתקבל בברכה.. תודה תודה.

 

[מיתר נדיר]

אולי לא הבנתי, אבל אם אתה פשוט

רוצה הקמה וגם גי, אז אפשר להשיג הקמות פשוטות בחנויות הרגילות של אומנויות לחימה: דו-קרב בת"א (בקניון איילון אאל"ט) או באחוות לוחמים (בקניון מלחה בירושלים). וכמובן אפשר לקנות שם גם גי (אבל את זה אפשר לקנות גם ברוב חנויות הספורט). זאת כמובן בהנחה שאתה לא זקוק לאיזה משהו מפורכס, דווקא מכותנה שגודלה למרגלות הר פוג´י ונקטפה לאור ירח מלא. אם יש לך דרישות מיוחדות, אז רק באינטרנט (או משלוח חברים ליפן)

 

[זאב ארליך]

TOZANDO

לפי התמונה שמצורפת לשאלה שלך אתה כבר מכיר את האתר של TOZANDO קנה מהם מומלץ !!!

 

[א מ ת]

תודה ותודה לשניכם, עזרתם לי מאוד.../images/Emo24.gif

 

[דלית - delete]

שאלה שמציקה לי כבר כמה דקות (עוף)

האם אנשים באמת מודים אחד לשני ע"י פתיחת הידיים לרווחה בתנוחה שמזכירה עגור מתגונן מפני נחש? נראה קצת מוזר... אישה זקנה מפילה בטעות צרור מפתחות. בחור צעיר ניגש ומרים אותם. האישה מנסה לפתוח ידיים לרווחה אך שיעול תוקף אותה בחוזקה כל פעם. הבחור עומד ומחכה בסבלנות שלושה ימים עד שהידיים יפתחו, שאז יוכל לעשות מחווה שכנגד ולהמשיך בדרכו. או בקיצור, לשאלה האמיתי - מה החשיבות של קידה? האם יש חשיבות לדיוק? האם יש קידות שונות בזמנים שונים באימון? נכון, כאן זה לא יפן, אבל שמתי לב שבהרבה מקומות נהוג גם כאן לקוד. אשמח לכל תובנה בנושא, מלבד המיידית (מסורת), כיוון שזכור לי שגם בשיטות מודרניות רבות (ואפילו ישראליות) נהוג לקוד.

 

[מיתר נדיר]

קידות יפניות

טוב, הידע שלי בנושא הוא מוגבל, אבל למיטב ידיעתי אין צורות שונות של קידות. מה שכן, יש הבדלים ב"עומק" הקידה, וזה נקבע על פי דרגתם של המשתתפים. נדמה לי שאם האיש שאתה קד לו שווה לך במעמד אז קדים לזווית של 30 מעלות, אם מעמדו גבוה משלך במקצת אז 60 מעלות, ואם גבוה בהרבה אז 90 מעלות. אבל זאב בטח יכול להרחיב יותר (ולתקן, מן הסתם). וזה לא עגור מתגונן מפני נחש. זה תמונה של סופרמן מקדימה בזמן שהוא עף.

 

[דלית - delete]

איך סופרמן אם הידיים בצדדים?

מה לגבי קידה למי שנמוך ממך במעמד? או שאם הוא מתחתיך הוא לא קיים? אגב, איך קובעים מעמד? לפי שכר? ותק בדוג´ו? מספר הדאנים?

 

[מיתר נדיר]

לא כתבתי כי אני לא זוכרת בדיוק

אבל נדמה לי שמי שנמוך ממך אז אתה רק עושה לו ככה עם הראש. לגבי איך קובעים מעמד, אז מן הסתם ביפן זה חלוקה מאד ברורה לפי דרגה (מספר הדאנים בפי העם

) שמקביל בצורה די טובה לוותק בדוג´ו. ידוע לי שיש גם דוג´ואים שבהם נהוג לשבת לטקסון של פתיחת האימון מסודרים ע"פ הדרגה, כך שאתה תמיד יודע בדיוק איפה אתה עומד. בארץ מן הסתם כולנו שווים. והידיים לא בצדדים, זה ככה בפרספקטיבה.

 

[דלית - delete]

רואים למה את לא ציירת מקצועית ../images/Emo3.gif

בפרספקטיבה לסופרמן יש בלורית. איך בארץ כולם שווים אם לכל ברור שכל ז´וז´ו שמתאמן בקצת ערסג´יטסו אוכל את פיץ-יום מועלם לארוחת בוקר?

 

[מיתר נדיר]

גם לתפוז עם הידיים יש בלורית!!

תסתכל בעצמך

ובדיוק בגלל זה כולם שווים: כי לאף אחד אין כבוד לאף אחד אחר. (נו, כן. קצת הגזמתי. אז מה?)

 

[דלית - delete]

בלורית? זה בקושי עלה תאנה!

ואני מתחיל לחשוד מה הוא מסתיר שם... איפה ועדת מוסר כשצריך אותם?

 

[סלבו לוי]

סדר הישיבה בקידה.

כשקדים בתחילת השיעור, בישיבת סייזה ("שומיני"), מסתדרים עפ"י סדר מסוים של דרגות: הבכיר ביותר עומד בצד שמאל, הפחות בכיר לימינו וכן הלאה, וכשנגמרת השורה, אז שוב פעם (הבכיר יותר, זוטר וכו´). גם בארץ, עם כל השויון, עדיין מקפידים על תרבות של אומנויות לחימה, ועל היררכיה מסוימת.

 

[זאב ארליך]

מהספר שלי

זה מה שכתבתי בספר שכתבתי בספר זה עם צילומים שמלווים את הטקסט אבל הנה מה שכתוב: קידה כנהוג ביפן ובכל אמנויותיה, אנו קדים קידה בהזדמנויות שונות. ישנן שתי קידות. האחת היא בעמידה, והשניה היא בסֶיזָה. אציין כאן את המצבים העיקריים בהם יש לקוד קידה : v בכניסה וביציאה מהדוג´ו. v לפני עליה או ירידה מהמזרן. v בתחילת האימון (בשורה אחת) ובסופו. v לפני שקמים לבצע הדגמת תרגיל עם המורה, ובסיום ההדגמה. v לאחר קבלת כל הוראה שהיא מהמורה. v כשמתחילים וכשמסיימים להתאמן עם בן זוג או בקבוצה. v כשמתאמנים בקבוצה ומגיע תורך לבצע תרגיל או לסיימו. v לאחר שקיבלת הסבר אישי או קבוצתי מהמורה. משמעויות הקידה הן: ברכת שלום, מתן כבוד הדדי ואמירת תודה קידה ממצב של ישיבה בסייזה בני הזוג יושבים בסיזה בגב זקוף ועם גוף ונפש רגועים. מניחים בעדינות את יד שמאל על המזרן. יד ימין נשארת על הירך. ביפן נהוג היה לשאת את החרב בחגורה מצד שמאל. השליפה נעשתה ביד ימין, כך שכל עוד יד ימין נמצאת בסמוך לחרב כך מהירה תהיה השליפה. כפות הידיים מונחות על גבי המזרן מבלי להישען עליהן. באיקידו נהוג לקוד עד שהראש כמעט נוגע בארץ. קידה עמוקה זו מראה עד כמה אנו מכבדים את בן הזוג לאימונים, ועד כמה בוטחים אנו בו ובעצמנו. יד שמאל נשארת על המזרן בעוד שיד ימין חוזרת אל הירך. כנהוג באמנויות לחימה יפניות מסורתיות יד ימין חוזרת ראשונה כדי להיות מוכנה לשלוף כלי נשק או לתקוף במהירות. הידיים מונחות בעדינות על הירכיים והאצבעות פשוטות לפנים. הגוף נינוח אך מלא אנרגיה.

 

[דלית - delete]

היכן ניתן למצוא את הספר לעיון?

מהתיאור די ברור שביפן בכלל ובאיקידו בפרט בקידות מסיזה מניחים קיום חרב וירטואלית. כיון שכבר זמן רב נשיאת חרב ביפן אינה חוקית, ואייקידו הינה אמנות מודרנית, ידוע מדוע השתמר מנהג זה?

 

[מיתר נדיר]

אייקידו מבוסס חלקית על קנדו ועל

מסורת הסמוראים. מן הסתם גם מנהגי הקידה הסמוראים השתמרו. בכלל, אני כמעט תמיד אומרת למתחילים לדמיין שיש להם/לפרטנר חרב בזמן ההתקפה. זה משפר את הטכניקה פלאים ועוזר מאד להבין את ההגיון של התנועה.

 

[דלית - delete]

אז למה לא מתאמנים באייקידו עם חרב

עץ מההתחלה, כמו בקנדו? בד"כ תנועות עם נשק שונות מתנועה בידיים ריקות. המכניקה מעט שונה, וגם המיקוד. אייקידו מראש תוכנן כמערכת לידיים ריקות, כשכלי נשק מתווספים ברמות גבוהות יותר, לא? מדוע, אם כן, צריך "נשק" ביד כדי להבין את התנועה? אם אייקידו מבוסס כ"כ עמוק על שיטות סמוראים, מה ההבדל בינו לשיטות סמוראים? אני מניח שהיו סמוראים לפני או סנסיי שהשתמשו בעקרונות האייקי, או שאו סנסיי המציא הכל? אני תוהה, כיוון שאייקידו זו השיטה היחידה שאני מכיר בה נאמורים להילחם בידיים ריקות, אבל לדמיין שיש ביד נשק. מצד שני אני מכיר רק טאי צ´י (קצת) ושם הגישה מעט הפוכה - גם כשיש ביד נשק, אמורים לנוע איתו כאילו היד ריקה, כאילו הנשק המשך טבעי של היד. כפי ששולטים ביד כשהיא נעה לכיוון היריב, כך צך אמורים להרגיש כל נשק שאנו אוחזים. מצד שלישי, אני ונשקים לא ממש מסתדרים, אז יותר מסביר שאני טועה.

 

[aiki-freak]

המטרה באייקידו

היא לפתח תודעה של אמן חרב. במקומות רבים (בדוג´ו שלנו למשל) מתאמנים עם בוקן מהיום הראשון. התנועה היא זהה לחלוטין. אייקידו לא תוכנן כמערכת לידיים ריקות. או סנסאיי ראה עצמו (ואכן היה) אמן חרב. כל התנועות נגזרות מהחרב. ההגיון הוא שלחימה בחרב היא אולי זו שדורשת את השליטה והדיוק הגבוהים ביותר, ושבה ה"עונש" על כל טעות של מילימטר היא מוות. לכן הסמוראים עמלו גם על פיתוח התודעה. היום אין צורך בחרב, אבל התודעה של אמן אוחז חרב עדיין רלוונטית. ההבדל בין אייקידו לבין שיטות הסמוראים הוא, שבאייקידו לומדים לנצל את תודעת הסייף למטרות שלום. רוב תימרוני החרב באייקידו מציעות לתוקף חיים. אם התוקף ממשיך לתקוף, הוא מביא על עצמו את מותו. קרא את המאמר באתר של זאב ארליך "אייקידו דוג´ו און ליין" על איקיו מאת סאוטומה סנסאיי.

 

[דלית - delete]

מעניין - בייחוד הפסקה האחרונה במאמר

את הפסקה הזו, כמעט מילה במילה, שמעתי גם על התנועה הראשונה בקאטה של הטאי צ´י. מתחיל להתקבל הרושם שאו סנסיי בכלל לימד טאי צ´י, ורק כל התלמידים הבורים שלו עיוותו את זה ליפנית

האם יש סיכוי לאיזה מפגש פורום בעתיד הנראה לעין? משהו שיאפשר לי לראות בעיניים את התנועה הראשונה/אחרונה הזו שעליה סופר? התמונות שצורפו למאמר היו באיכות נמוכה יחסית, ולא ממש הוסיפו להבנה.

 

[nirk_aikido]

אייקידו וכלי נשק מסורתיים

"כשאתה עובד בידיים ריקות דמיין שאתה מחזיק כלי ביד כשאתה עובד עם כלי דמיין שאתה עובד בידיים ריקות" (כלי- כלי נשק, חרב/ מקל) אם כי ניתן לאמר שרוב העבודה היום באיקידו היא בידיים ריקות ולא עם כלים, לא נראה לי נכון לאמר "אייקידו מראש תוכנן כמערכת לידיים ריקות". מקורו של האייקידו הוא בג´ו- ג´יטסו, ושם בדרך כלל התחילו מעבודה בכלים. באייקידו רואים דמיון רב בין צורת העבודה בידיים ריקות לצורת העבודה עם כלים (אבל כמובן שיש גם הבדלים) בברכה נירק

 

[amir_aikido]

רק להוסיף

הבחירה האם ללמוד כלי-נשק מההתחלה או רק לאחר התקדמות מסוימת היא החלטה של המורה. המורה שלנו כאן בארץ, סנסי שלמה דויד, החליט שלימוד כלי נשק יתחיל רק לאחר ותק מסויים, וגישתו היא שהלימוד מתחיל דווקא מהג´ו והחרב (או הבוקן) מגיעה רק בשלב השני. לעומתו, המורה הבכיר שהבאנו מיפן, שיהאן שונו סייקי, היה בדעה שצריך ללמוד כלי נשק מהשיעור הראשון והאמין שרצוי דווקא להתחיל את הלימוד מהחרב ומהבו. לכל מורה גישה משלו, עם סיבות משלו: הסיבה שהציג סנסי שלמה - כלי הנשק מוסיפים עוד אלמנט שצריך ללמוד לשלוט בו. בתחילת הלימוד המתאמן בקושי שולט בגופו ולכן הוספת כלי הנשק תקשה עליו את הלימוד. הסיבה שהציג שיהאן שונו - לימוד נכון של כלי הנשק מקדם את הלימוד של עבודת הגוף הנכונה. כלי הנשק מלמדים אותנו הרבה דברים גם על השימוש בידיים ריקות. בקורינדו אייקידו אין הגדרה ברורה מי צודק, או מסלול לימוד ברור ומוגדר וכל מורה רשאי לבחור בדרך משלו. כך ששתי הגישות האלה יכולות בהחלט לחיות בצוותא. אני רוצה להעיר שיתכן גם שהדעות השונות נובעות ממסלולי לימוד שונים: סנסאי שלמה הגיע לאייקידו מהג´ודו ואילו שיהאן שונו הגיע לאחר לימוד של לחימה בכלים במספר סגנונות ג´ו-ג´יטסו (למעשה - הוא אף הרחיב את מאגר הידע בשיטה כשלימד קאטות ברוקשקו-בו, כלי שאו-סנסאי היראי מייסד השיטה לא למד). אישית ככל שאני לומד יותר כלי נשק ובעיקר יותר על כל כלי-נשק, אני מגלה יותר קשר בין עבודת הכלים לעבודת הידיים הריקות ומתקרב יותר להבנה של אותו העקרון שניר ציטט: "כשאתה עובד בידיים ריקות דמיין שאתה מחזיק כלי ביד כשאתה עובד עם כלי דמיין שאתה עובד בידיים ריקות" אמיר