הכאב שבאהבה

הכאב שבאהבה

יפה שלי, את בטח לא תקראי את המכתב הזה אבל אני רושמת פה בעיקר כדי לפרוק. כי לא תמיד אני יכולה לספר לך על כל הכאבים שמתרחשים בתוך הלב שלי. את כבר ישנה. ואני פה מהרהרת/ חושבת על השנה האחרונה שלנו. כמה עליות וירידות האהבה שלו ידעה.כמה היא שרדה, כמה התחזקה. ובכל מצב תמיד ידעתי שלא משנה מה- אני תמיד אשאר שם בשבילך.וגם שהבנתי שאת לא,שבחייך ישנם עוד מלא דברים חשובים,(עבודה, משפחה) עדיין ידעתי שאני בטח אהיה בכל רגע שתרצי ותצטרכי. כמו שאת יודעת אלוהים ברא אותי עם רגישות יתר. מאז ומתמיד. וקשה להתנהל בעולם ככה. יש צורך לפתח עור של פיל כדי לשרוד בצורה הטובה ביותר. והרגישות הזאת מקשה עליי במיוחד באהבה. אני לא מוותרת בקלות על אהבות, עושה הרבה כדי שלאהבה שלי יהיה טוב איתי. כדי לגרום לה להרגיש כמה אני נאמנה, אוהבת, רוצה וכל רגש חיובי שיכול רק לגרום לה לאושר. ואצלך זה אחרת. שאת אוהבת את מרחיקה, מפחדת. חושבת שלא נאמנים לך. שרוצים לפגוע. ואז את בעיקר רוצה לגרום לרע. לריבים. שאולי הכל יגמר עכשיו ולא יכאב אחר כך. באיזשהוא רגע שלא תהיי מוכנה. ואני ברגעים האלה בעיקר עומדת חסרת אונים. לא יודעת מה נכון לעשות . האם לשקם לך את האגו והביטחון או להתרחק. לשוב או ללכת. רוב הזמן אני מנסה לשקם לך אותו. הרגישות שלי מקשה עליי להביט בך מהצד ולתת לך לכאוב. ולפעמים זה על חשבוני. כי אני סופגת ממך הרבה.הרבה. היום אני יודעת, זה לא יחזיק מעמד. היום אני יודעת שהאהבה והמשיכה המטורפת בינינו לא יוכלו להחזיק אותנו יחד ובטח שתינו נצא עם לב מרוסק. ואני בטח אתפרק לרסיסים בזמן שאת תמשיכי בחיים שלך אני מחכה לאומץ שיגיע. כי את ההבנה כבר יש לי. ההבנה שאת לא תוכלי אף פעם לקיים איתי מערכת יחסים בלב שלם. תמיד יהיו רגעים שמשהו בתוכך יערער אותך ותמיד תפגעי באדם שהכי קרוב אלייך. משהו בך כל פעם מחדש גורם לך לפחד, ללכת, לפגוע, לחזור. וכרגע אני צריכה כוחות כדי ללכת ממך וזה הדבר הכי קשה שאני אעשה בחיים שלי, אם אצליח לעשות את זה. בטח את תזרקי אותי מחייך עוד כמה פעמים עד שאני אצליח באמת ללכת ממך. היום אני מאחלת לי חוזק. כי בגילי כבר אנחנו צריכים לדעת לשרוד בעולם בלי הרבה שטויות על רגשות. לתת לראש להיות שותף להחלטות האלה בלי שהלב ישפיע עלינו יותר מידי. ואני יודעת שבעבר כשאמרת את זה הייתי כ"כ כועסת, היום אני בעיקר מנסה לשנות. אותי!!! למרות שבעבר התמלאתי גאווה בלב הגדול הזה שלא מפסיק לרגע לתת אהבה. היום אני צריכה שהוא ינוח קצת, יילך לישון. יתחזק. בעולם אידיאלי היית מבינה כמה אהבה יש לי אלייך. היית מבינה עד כמה הנאמנות שלי אלייך היא מעל הכל. ועד כמה החיוך שלך חשוב לי. בעולם אידיאלי. אבל אנחנו פה. בעולם רגיל ואמיתי וכואב. והדבר היחיד שעדיין מחלחל לתוכי לפעמים זאת התקווה. שאולי משהו יקרה. אולי תרצי להשתנות בשבילי. אבל בעיקר בשבילך. אוהבת עד כאב.
 
הלוואי ויכולתי

אבל אני מפחדת שהיא, בקרירות שלה, תקרא את זה ותחליט שאם ככה אני רוצה אז ככה יהיה. והאמת שאני עוד לא מוכנה לתת לה ללכת. עם כל הידיעה שזה מה שכנראה צריך לקרות.
 
אני גם חושבת שהיא צריכה לדעת

לקרוא את מה שכתבת כאן, לגרום לה בדרך זו אחרת להכנס אפילו לפורום כאן ולקרוא, אפילו שתחשוב שזו מישהי אחרת כתבה כדי לראות מה קורה... לאהבה אין חוקים ולרגשות בכלל אין.... זה לא קל לחתוך קשר כשעדיין נורא אוהבים לדעתי קחי נשימה עמוקה, קחי לעצמך זמן זמן לסדר לך מחשבות מולה לטוב ולרע תנסי להוציא לרגע קטן את חוזק הרגש שלך מולה ותעשי דבר אחד בשבילך קחי דף ועט לכי לים שם תמיד תמצאי פינה שקטה לעצמך תעשי לעצמך רשימה שכזו, רשימה של היתרונות וחסרונות שלך מולה מה שיוצא לך יותר, תעשי איתו חושבים איך את פועלת מולה זה משהו שרק את יודעת, שום עיצה, שום ניחומים מאחרים לא יעזור.... ברוב המצבים שלנו בחיים, רשימה של חסרונות מול יתרונות עוזרת הרבה פעמים לקבל החלטות שבסופו של דבר עוזרים לנפש שלנו... תנסי כסף זה לא עולה לך חיבוק ענק ממני :)
 
נקודה קטנה למחשבה.. אולי אחרת-

רגישות היא ברכה לא קללה ואת אכן רגישה. מילותייך מבטאות את זה, ללא כל ספק. אבל אולי הבעיה היא לא הרגישות שלך? אולי את צריכה להפנות את הרגישות הזו, כלפי עצמך? גם אני קללתי את "רגישות היתר" שהיתה לי.. עד שהבנתי "התקלה" היחידה היא שאני לא מפנה את אותה רגישות קסומה, כלפי עצמי מנסה לעזור ולהעצים את עצמי מרגישה ומבינה את הפחד והכעס וחוסר הביטחון והיכולת להגיד - אני רוצה... מגיע לי לקבל אלי... אני מאמינה שברגע שנהיה שלמות עם עצמנו נאמין שאנו ראויות לאהבה.. ראויות להיות גם נסיכות... שאנחנו "האישה הכי יפה בעולם"... הלב "נותן" לנו "מידע" ממש כמו הראש. מראה לנו תמונה בצבעים שונים. לבטל אותו זה לאבד המון. הראש לא תמיד מוביל אותנו למקומות טובים. פשוט... תאהבי עד עמקי נשמתך. באמת שהעולם נראה הרבה יותר יפה עם אהבה בחיינו. ותתני לעצמך חיבוק גדול מול המראה :) שבוע נפלא ומלא אהבה וקסם
 

כלעוד

New member
שלום לך מדברת איתך לב ענק, ורגישות

כמעט חייתית. ולי אישית נמאס מזה. זה לא עשה לי טוב, ונגרמו נזקים. עכשיו אני עושה ב"ה "מוח שליט על הלב" - אמרה חסידית. אינני רואה עוד את התועלת שבמסירת ליבי ללא פיקוח שכלי בסיסי סביר למי שמוגבל ו/או לא מעוניין לקבל אותו. אף אחד לא מרוויח פה. ואם מישהוא בכל זאת זכה - זו ממש לא הייתי אני. אפשר ללכת למקום של לב טהור מול לב טהור. אך לדעתי בכדי להגיע לשם בלי להתבזבז בדרך, להיות נדרס, מנוצל, כאוב, עייף, לא רגוע וכד', דרוש קפיטן לספינה, וזה לא הלב. זה השכל. וצדקה מאד לדעתי זו שכתבה לך להפנות את הרגישות העצומה כלפי עצמך. לא במובן אגוצנטרי נרקסיסטי, אלא לשם שינוי, ולטובה.
 
ל"כלעוד"

הנסיון מדבר אצלך:) שזה רק לטובה כשיש נסיון, לומדים לקחת את רגשות הלב בצורה אחרת אני ואת לא רוצות להיות שם יותר אז למדנו אחרת, כל אחת בפיתרון שלה אבל זו שכתבה כאן בהתחלה כניראה עוד לא במקום שלנו הדבר היחידי שניראה לי כרגע זה לנסות תת עצה טובה, לעזור בכמה שיכולים מכאן ולקוות בשבילה שיהיה לה טוב ותיהיה חזקה :)
 

כלעוד

New member
חיה בבועה יקרה, חושבת שהבנתי אותך

וחלילה לא התכוונתי לזלזל בכאבה של הבחורה, ובוודאי לא בטוב ליבה ונתינתה. להיפך. אני מדמה את הלב הזה לקופסת יהלומים נדירה. וכמו שלא היה עולה על דעתי לחלקם ללא אבחנה, ולהפקירם סתם, כך אני אישית רוצה לשמור על ליבי, המרוסק והשלם כל כך, בו זמנית. מקווה שהכותבת תבין את דבריי לטובה, ותעזר בהם על פי שיקול דעתה והסיטואציה הפרטית שלה. ועולה בדעתי גם שאולי כדאי לשקול פה טיפול זוגי כחלק מבמשך הקשר?
 
ממה שראיתי אצל חברות

רובן לא הולכות לטיפול זוגי, אצל רובן זה ניראה כאילו שמור לסטרייטים נשואין.... העצה שלך נכונה, כי אני במקום שלך, אז זה מאוד הגיוני לי ונכון מה שאמרת כי אני עושה בדיוק כמוך, שומרת על ליבי בדרכי שלי... אבל כשאני נזכרת בעבר שלי, בתחילת הדרך, בתקופה ההיא שלי, לא הבנתי את זה, לא היה לי הגיוני לשמור על ליבי, הלכתי תמיד אחרי ליבי וחטפתי בסוף.... זה משהו שניראה לי שמאוד קשה להבין כשאתה עדיין לא שם... וממה שהבנתי בהודעה של הכותבת, שזו שעומדת מולה, ההיא מתנהגת שכאילו הכל סבבה, אז ייעוץ זוגי לא ניראה לי שיקרה שם. הכותבת שלנו צריכה כרגע לטפל בעצמה ולמצוא פיתרון להתמודד עם הבעיה שלה, את השאר תלמד בהמשך כמוני/כמוך.... ככעה ניראה לי :)
 
למעלה