הי....

כוכב7

New member
הי....

הילד שלי נמצא עכשיו בתקופה לא קלה מבחינת התנהגות דווקא... טיקים יש , אבל מינורי...ולא ממש מורגש ( טפו טפו טפו.) ( אני מזכירה לכם הוא בן 7...) אבח פתאום לא רוצה לצחצח שיניים, משתולל לפני שינה, מתחצף אלי ואומר לא 'כפת לי מה את אומרת ...אז מה ...מי את בכלל?... כשאני רואה שהוא מתחרט אחרי ומסתכל עלי כדי לבדוק נו מה תעשי לי... חשו לצין שבבית שלנו ( לו ולאחים שלו ) אני לא נוקטת בשיטת העונשים אלא הסברים אולי איומים ולעיתים ממשששששששש רחוקותתתתתתת עונש לא לצאת אחרי הצהריים או אין מחשב או טלויזיה בשעות שמותר לו... מה קרה .? הא זה קשור לתסמונת ? או סתם - אין לי דגם של ילד בגיל הזה האם זה אצל כל ילד בגיל הזה - בדיקת הגבולות או שיש קשר לטוראט? להיות קשה או לא לוותר או לא אני גם לא רוצה שהטיקים יחזרו כי הוא לחוץ ... אוף ודרך אגב כאם אני ממש מבינה את האחות ... אני בטוחה שהאח של בני - גם מרגיש לעיתים שנמאס לו - למרות האהבה העזה והקשר החזק בינהם כוכב 7
 

yasha31

New member
אצלינו בדיוק, אבל בדיוק

אותו הדבר, וגם אצלי הוא בן 7.5. מתווכח על כל דבר, מתחצף, לא מוכן לעשות כלום. מאחר בקביעות כמעט לבי"ס. הבוקר בעלי עבר (אחרי בוקר מטורף לחלוטין) מהאיומים השגרתיים לעונש: חסם את כל ערוצי הילדים בטלויזיה, בגלל שהילד לא הסכים להפסיק לצפות בבוקר בטלויזיה וללכת לבי"ס (וזה קורה המון פעמים. פשוט הבוקר זה כבר עבר כל גבול) והחרים לו משחק מחשב. לכמה ימים לפחות. אנחנו לא יודעים איך להתמודד עם זה. התקפי הזעם אני יודעת שנובעים מהתסמונת. מישהי פעם אמרה שיש דבר שנקרא: O.D.D שזה ווכחנות (מלשון וויכוח) בלי סוף. ילדים שלא מסוגלים לעשות משהו בלי להתווכח. לפעמים אני יכולה להשבע שיש לו את זה. בתקווה לימים טובים יותר לכולנו.
 

שביק

New member
היי כוכב, כדי לדעת מה הסיבות

להתפרצויות וכיצד להתיחס אליהן יש לדעת יותר פרטים. יש לעשות ברור מה "מדליק" אותו, באילו נסיבות, מה מרגיש הבן יקר בעת התפרצות ועוד ועוד פרטים. על פי הממצאים והתוצאות יש להתיחס בהתאם. בהצלחה! ואני כאן באם תירצי פרטים נוספים. שביק
 

השגיא

New member
אני לא בטוחה שזה קשור לטוראט

בתי אופיר, היא כזו. היא בת 8. זה די אותו גיל. אחרי כמה שבועות של לחץ , בכי וקושי בבוקר, עליתי על דרך המלך איתה. איך?? בתגמולים וחיזוקים חיוביים. מצאתי, שעבורה מאוד לא טוב להיות קשובה מדי ולשוחח ולהסביר. שמתי לב שהיא פשוט זקוקה לגבולות חד משמעיים , ברורים וידועים! למשל- לדעת איך הבוקר מתנהל. שלב אחרי שלב, ממש מדוד ע"פ דקות. ולא לשנות את הסדר. גיליתי שאני לא יכולה להיות חברית איתה. היא זקוקה לי כאמא ולא כחברה, (למרות שזה מבאס אותי). כמה שבועות כאלו, בליווי הסברים כשהיא רגועה, מה בדיוק אני מצפה ממנה, הביאו אותה למקום אחר לגמרי. שלו נעים, עוזר... היה לי גם הבוקר, וגם לפני כמה ימים בוקר לחוץ ואופיר פשוט הצילה אותי עם הקטנה. איך??? היא ידעה בדיוק מה מצופה ממנה ושאני אתגמל אותה במשהו טוב וזה נתן לה מוטיבציה. לפני כמה שבועות יכולתי רק לחלום על זה. אם הייתי בלחץ בבוקר, היא היתה נלחצת ומפריעה לי יותר. ואגב, יעל- טלויזיה בבוקר??? אין מצב!!!!!!
 

כוכב7

New member
וואו תודה לכם...

כולכם נתתם לי כמה נקודות למחשבה ואפילו דרכי פעולה ...ממחר נתחיל. אוהבת אתכם תודה כוכב 7
 
למעלה