הי
לא יודע אם זה משהו שמעיד על טיפול פסיכולוגי, אבל אני פשוט מתעב את סבתא שלי. סבא שלי נפטר לפני 5 שנים, וסבתא שלי הייתה מאוד תלויה בו. כשהוא הלך לעולמו, היא פשוט נכנסה לדיכאון עמוק (כל החיים שלה היו לה בעיות דיכאון), ומאז שסבא מת, אני פשוט מרגיש שהיא מהווה טירחה גדולה מאוד לאימי, בתה, ישירות ולי ולאבי בעקיפין. רבתי הרבה עם אימא שלי ואח שלי על היחס המזלזל והאדיש שלי כלפיה, וזה מעצבן אותי שאני צריך לריב איתם בגללה. מאז שסבא שלי מת, היא פשוט התדרדרה לגמרי באופי שלה. סבתא שהייתה פעם נחמדה, אדיבה, נסבלת, דואגת וכו´... הפכה לאישה בוטה ודיכאונית, שכל הזמן צריכה שבני-המשפחה שלה יבדרו אותה. הבאנו לה פיליפינית, היא הייתה בבית אבות בכפר-סבא וחזרה הביתה, ואז הבאנו לה עוד פיליפינית ושוב היא לא הייתה מרוצה, ועכשיו היא בבית אבות ברעננה והעניינים קצת נרגעו אבל היא התחילה לבוא אלינו כל יום שישי ואני פשוט קורא לה המלכה. אני יודע שהיא בת 80 וכל החיים שלה דאגה לנו כספית ורגשית, אבל היא פשוט מבקשת דברים כל הזמן וכ"כ רוצה תשומת-לב ותמיד יש לה הערות כלפיי (אולי לא מתוך כוונה רעה אלא מזיקנה, היא מרגישה שהיא יכולה להגיד כל מה שהיא רוצה) והיא פשוט נמאסה. היא גם חיה המון שנים (80) שנה ומתפקדת מצוין פיזית.. גם נפשית היא די בסדר, חוץ מכל הקטע של הדיכאון המתמשך, הטענות הרבות שיש לה כלפי אימי שעושה בשבילה כמעט הכל וכו´.
לא יודע אם זה משהו שמעיד על טיפול פסיכולוגי, אבל אני פשוט מתעב את סבתא שלי. סבא שלי נפטר לפני 5 שנים, וסבתא שלי הייתה מאוד תלויה בו. כשהוא הלך לעולמו, היא פשוט נכנסה לדיכאון עמוק (כל החיים שלה היו לה בעיות דיכאון), ומאז שסבא מת, אני פשוט מרגיש שהיא מהווה טירחה גדולה מאוד לאימי, בתה, ישירות ולי ולאבי בעקיפין. רבתי הרבה עם אימא שלי ואח שלי על היחס המזלזל והאדיש שלי כלפיה, וזה מעצבן אותי שאני צריך לריב איתם בגללה. מאז שסבא שלי מת, היא פשוט התדרדרה לגמרי באופי שלה. סבתא שהייתה פעם נחמדה, אדיבה, נסבלת, דואגת וכו´... הפכה לאישה בוטה ודיכאונית, שכל הזמן צריכה שבני-המשפחה שלה יבדרו אותה. הבאנו לה פיליפינית, היא הייתה בבית אבות בכפר-סבא וחזרה הביתה, ואז הבאנו לה עוד פיליפינית ושוב היא לא הייתה מרוצה, ועכשיו היא בבית אבות ברעננה והעניינים קצת נרגעו אבל היא התחילה לבוא אלינו כל יום שישי ואני פשוט קורא לה המלכה. אני יודע שהיא בת 80 וכל החיים שלה דאגה לנו כספית ורגשית, אבל היא פשוט מבקשת דברים כל הזמן וכ"כ רוצה תשומת-לב ותמיד יש לה הערות כלפיי (אולי לא מתוך כוונה רעה אלא מזיקנה, היא מרגישה שהיא יכולה להגיד כל מה שהיא רוצה) והיא פשוט נמאסה. היא גם חיה המון שנים (80) שנה ומתפקדת מצוין פיזית.. גם נפשית היא די בסדר, חוץ מכל הקטע של הדיכאון המתמשך, הטענות הרבות שיש לה כלפי אימי שעושה בשבילה כמעט הכל וכו´.