הי..

[רנדום]

הי..

זהו... היום נשבר לי סופית (שוב)... הסתובבתי פה היום קצת... לא יכלתי לישון... השארתי קצת תגובות.. קראתי הרבה דברים כואבים... אולי, אולי בגלל שהלילה היה הסילבסטר.. ואולי בגלל שזו סתם עוד התקף דכאון... אני מרגיש שאני כבר לא יכל יותר... הבדידות הזאתי הורגת אותי... אני מרגיש אותה קורעת אותתי מבפנים.. אוכלת אותי בעודי בחיים... מזייפת לי את כל החיוכים... קשה לי הלבד הזה... מישהו אמר לי פעם.. שאולי לפני שאני מחפש מישהי שתפתור לי את הבעיות, שתסיר את הכאב, אני צריך ללמוד להסתדר עם עצמי... אז לא!, אני לא יכל.. אני לא מת על עצמי יותר מידי... לעיתים אני אפילו מתעב את עצמי... כשאני מסתכל מבחוץ על מה שאנשים אחרים בטח רואים כשהם מיסתכלים עלי.. אני חושב- "לעזעזאל, אני צריך להיות מאושר, יש לי כל כך הרבה" אבל אני לא מצליח למצוא את האושר בתוכי וגם לא את השלווה... חייב לזוז כל הזמן, מעשן בשרשרת, לאוכל אין טעם, השיינה מכאיבה, העירות גם, כן .. יש לי את האומנות שלי.. אך גם בה אני עוסק מתוך כעס ושינאה.. בקיצור.. אין לי כל כך פואנטה במה שאני כותב פה.. פשוט... בפעם הארבע מאות מיליון.. נמאס לי מכל הזבל הזה.. ואין לי למי להגיד את זה... מצטער שאני כופה עליכם את המלנכוליה שלי רנדום

 

[shooki11o]

שלום רנדום

טוב אז אולי אני לא מומחה לעידוד אבל אני יכול להגיד לך בוודאות שאני לא מכיר מישהוא שאוהב להיות לבד ולפעמים דוקא בן/בת הזוג הם שעוזרים למצוא טעם לחיים. אז אולי אתה צריך לשים כרגע מטרה לנגד עניך והיא מציאת אותה אחת שתתן לך טעם טוב. בכל מקרה צריך לזכור שיכול להיות גרוע יותר ולכן טוב שהמצב כמו שהוא.

 

[golem]

שלום רנדום...

רנדום...כתבת בסוף שאתה כותב את זה בפעם הארבע מאות מיליון את כל ה"חרה" הזה - אז זו בדיוק הבעיה!!!... כל כמה שאתה אומר את זה לעצמך יותר ויותר - אתה מאמין לעצמך יותר ואתה שוקע יותר...זה מין מעגל קסמים מטורף ומגעיל שאין ממנו יציאה... אז אני מסכים עם הבחור שכתב לפני שאתה חייב בת זוג כדי לצאת מזה..אבל היא לבד בטח לא תספיק - כי אתה חייב ליצור שינוי גם בעצמך וכמה שיותר מהר.. אז אני יודע שבטח תגיד שאני כותב שטויות...אבל פשוט בכל יום תגיד משהו טוב על עצמך...תמצא משהו חדש טוב בכל יום...פשוט תגיד לעצמך בכל יום בקול רם "אני תותח..אני מוכשר"...או כל מצשהו כזה... אל תצחק..לי זה עזר...

 

[כוכבית2]

לגולם ושוקי11 :

אומר לכם איך אצלי זה פועל: הדברים שכתבתם נכונים מאד ואני יודעת וקראתי ושמעתי רבות בנושא, שאתה צריך קודם לאהוב את עצמך ולא לחזור כל הזמן על דברים שליליים כי אחרת הם נדבקים אליך אלא דווקא לחשוב חיובי. אבל... מה עושים כשלא מצליחים ליישם ולא מתעודדים. בהתחלה הכל עזר וכל המחשבות החיוביות אבל... שנים שזה נמשך כך, כמה תקווה עוד אפשר? עוד כמה שנים? שנים אני מקווה ומקווה. מה דעתכם? מה עושים שקשה ליישם את הידע והידע עצמו לא נותן תחושה טובה ולא מעודד?

 

[jess ועוד]

רנדום בוקר טוב לך ../images/Emo24.gif

מה אגיד ומה אומר ??? ההרגשה המוכרת הזו פשוט מציפה אותי בכל פעם שאחד מכם רושם אותה ואתם עושים את זה כל כך טוב, שזה ממש מוחשי התחושות האלו שלך למרות שחויתי אותם בפעם האחרונה לפני הרבה זמן .... אין פתרונים ואין פטנטים אלא לחכות ולנסות להנות מהמצב,מהלבד... כמה שזה נשמע מוזר ...ברגע שתאהב את עצמך במצב הזה לא יהיה לך זמן להתרגל כי בדיוק אז הוא ישתנה בינתיים שתהיה לך שנה אזרחים מפולאה והמון אהבה וחיוכים ג´סיקה

 

[רנדום]

הי...

הי כולם... דבר ראשון - תודה על התגובות.. דבר שני... להגיד לי שלמצוא מישהי יפתור את הבעייה של הדכאון... קצת אבסורד.. אם הסיבה היא שאין מישהי... זה לא מבחירה אגב (יש כאלה שיטענו אחרת)... עכשיו ישבתי איזה חמש שעות עם חבר שלי (שעל הבעיות שלו אתם יכלים לשמוע בפורום רומנטיקה...חחח::)) שכנעתי אותו לשאול לעצת האנשים שם)... בכל מקרה.. הוא ההפך המושלם שלי... כזה אופטימי שבא לי להקיא ממנו לפעמים... וג´ס... להגיד תאהב את עצמך... זה נחמד מאד.. אבל.. אולי תסבירי לי איך.. כי זה לא פועל לי כל כך... רנדום

 

[jess ועוד]

רנדום אתה צודק

זה לא קל לאהוב את עצמך זה משהו שצריך לרצות מאוד גם אני לא אהבתי ת´צמי פעם אבל החלטתי שאני זו אני ואני צריכה להיות עם עצמי עוד איזה 20-30-70 שנה אז לאהוב את מה שיש כי אין לי ג´סיקה אחרת.. חוץ מזה שיש לי כל כך הרבה שונאים , קנאים ואנשים טובים שלא שוכחים לספר לי כמה שאני לא בסדר אז לפחות אני אהיה אחלה על הכיפק עם עצמי

 

[מאיה מאיה]

רנדום, מאד קשה ללמוד לאהוב את עצמך

כמו שכל הזמן אומרים לך, אבל זה באמת הפיתרון. תחשוב על זה, אם אתה לא אוהב את עצמך ולא עושה שום דבר כדי לשנות את המצב, למה שמישהי אחרת כן תאהב אותך. לאהוב את עצמך, אין פירושו להיות נרקסיסט, אלא לדעת מי אתה, מה אתה שווה באמת, להכיר בערך עצמך. לדעת שאתה כזה וכזה, לא יותר אבל בטח לא פחות. זה תהליך מאד ארוך, של הכרה עצמית, של הרבה מחשבות. אבל בסוף, כשאתה לומד להכיר בערך עצמך אתה משדר לעולם משהו אחר. אתה משדר ביטחון עצמי ושלווה פנימית של מישהו שהרבה פחות מוטרד ממה שחושבים עליו וכד´ מכיוון שהוא יודע מה הוא באמת שווה. כשתגיע לשלווה הזאת, לא תסבול עוד מהלבד, פתאום יהיה בסדר גם הלבד ואתה תלמד אפילו להינות ממנו (כן,כן, לא התבלבלתי). אז, כשלא תחפש פתרונות למצבך באהבה או קשר, אז אתה תמצא אהבה. כל חיי, תמיד כשהייתי מתחילה להינות מתקופות לבד, הייתי מוצאת אהבה, או שאהבה היתה מוצאת אותי. אף פעם לא בתק´ דיכאון או בתק´ של חוסר הערכה עצמית. שיהיה לך רק טוב, מאיה

 

[כוכבית2]

לרנדום

תתעודד. אתה לא לבד. הפסקה הרביעית שלך זו בדיוק בדיוק בדיוק אני. לכאורה בחוץ הכל טוב ויפה. אני נראית טוב, גרה בת"א, אין בעיות כלכליות, יש חברות, ידידים, מעריצים, אך... מרגישה שהכל ריקני, אין כוח וחשק לכלום. אוהבת להיות רק עם אנשים מהסוג הזה, כמוני, כמוך. רק איתם נוח לי וההרגשה משתפרת. עם הנורמלים המרוצים מעצמם אני ממש חסרת סבלנות. אשמח אם נהיה בקשר כלשהו. מה דעתך?