קמילה ../images/Emo140.gif
ברוכה הבאה ויופי שלמרות המצב בו את מאמינה שאת שרויה, חשת רגשות נפלאים בטבע, וזה נתן השראה. הטבע עוזר לנו להחזיר הרמוניה פנימית, אז תנסי למצוא פיסת טבע קרוב לבית כל יום ולהירגע שם, ולהרגיש כאילו אמא אדמה עוטפת ומחבקת אותך (שזה נכון) כאשר תקבלי את עצמך, תקבלי גם את העולם כאשר תקבלי את העולם, העולם יקבל אותך כאשר תאהבי את עצמך, העולם יאהב אותך כאשר את פתוחה לעולם, העולם פתוח בפנייך כאשר תתחברי לעצמך, תתחברי לעולם אז כן, התשובה שלי לבקשה שלך היא - את יכולה להתחבר לעולם. את לא כלום. את הכל. את נהדרת ומיוחדת, את רק צריכה לגלות זאת ולבטא זאת. את כאן בעולם בשביל לתת לעולם משהו מאוד מיוחד - את עצמך, ובשביל לקבל בחזרה הכל. את מודעת לעצמך, אבל באיזו רמה? כמה את באמת יודעת על עצמך? אין גבול לידיעת עצמנו, וכמו שנוכחת, בהתחלה זה דווקא כואב לחקור את עצמנו, כי אנחנו לא אוהבים מה שרואים. אבל אם משנים את הגישה, את הזווית, אפשר להמשיך ללכת פנימה ולהגיע ללב העניין. אז דבר ראשון, תקבלי את עצמך, או תבדקי למה את לא מקבלת את עצמך כל סיבה יחסית כמו "אני לא נשית", "לא שמים לב אליי", "בעבר קרה ככה וככה" תשימי בצד. זאת אינה המציאות כרגע. ברגע הזה לא קורה שום דבר דמיוני מלבד החיים עצמם - אם קשורים לעבר או דואגים לעתיד - מפספסים את ההווה. תשאלי "מי אני?" ותגידי איזה תשובות קיבלת. תסתכלי בתשובות בכנות - האם הן מייצגות אמת או רק תפיסה סובייקטיבית יחסית. בקשר ל..קשר.. תראי, אם זה מתחיל ב"אני לא שלמה עם עצמי אבל עם הקשר כן" - זה לא סימן מי יודע מה טוב
כאשר את לא שלמה עם עצמך, הבעיות יצוצו ביחסים עם בן אדם אחר. זה לא אומר שאת לא בסדר, שאת רעה. בכלל לא! אבל מכיוון שאת לא בהרמוניה עם עצמך, איך תוכלי לזכות בהרמוניה עם מישהו אחר. את תשליכי על הקשר את הפחדים שלך, את הנטיות שלך. ואם האדם השני גם הוא יתרום מהבעיות שלו, ואין פתיחות ותקשורת אמיתיים - מה תהיה התוצאה? אם הקשר כבר מלכתחילה מבוסס על כך שאדם אחר ישלים משהו שחסר בך, ייתן לך משהו שאין לך, למעשה הוא אמור להציל אותך מעצמך, ואת כבר מפחדת שהוא יעזוב - גם אם הוא יהיה מאוד מעוניין בך, הלחץ עליו יהיה גדול מאוד והוא יירתע. או, לחילופין, תהיה לו שליטה עלייך ותהיי תלויה בו. לא בריא.
הרצון לשתף את החיים עם מישהו הוא טבעי ואנושי. אבל, כדי לתת לזה סיכוי ממשי להצליח, כדי לבנות משהו יציב ואמיתי, את צריכה להפנות את החץ פנימה ולמצוא אור בתוכך, לרפא ולהתגבר על הבעיות שאת מאמינה בהן. כאשר מתגברים על מקור הבעיות, הדברים היותר חיצוניים כמו התנהגות, דיבור, גישה לחיים, יחס לאחרים, תזונה, יחס לגוף - גם הם ישתנו. הסיבות לפחדים, תפיסות הרסניות, סגירת הלב, התנהגות כמו פיצוי על כאב או חסך - נעוצים באיך הגבת למציאות בעבר עד היום הזה. בתגובה שלך בנית שנים על שנים תבניות שנועדו להגן עלייך או לחסוך ממך עוד כאב, אבל בעצם נבנו חומות שרק הנציחו את הכאב בצורה עמומה וסגרו אותו בפנים. המטרה היא להתיר את הפלונטר, לנתק את הכבלים שמונעים ממך חופש. אני מקווה שדבר ראשון תרצי באמת לעשות משהו, ודבר שני תפני לעזרה עם אוריינטציה מה שנקרא היום "רוחנית". שמתי לב שכל כך הרבה אנשים מטופלים אצל פסיכולוג שנים, ובכל זאת ריפוי אמיתי הם לא מקבלים. נכנסת ל"מודעות פנימית" וזה באמת המפתח אולי כאן, בין ה"פרסומות"
תוכלי למצוא משהו שיימצא מתאים וייתן לך כיוון חדש הרעיון הוא לקבל ייעוץ לשינוי תפיסה וכלים לריפוי עצמי. היטהרות היא תהליך כואב אך הכרחי, אם רוצים לחיות בשלמות. לא חייבים לעבור את זה לבד, את לא לבד בעולם, כולנו ביחד ואם תרצי להמשיך לשתף ולשאול, אני כאן, אנחנו כאן
קראתי בדפי הפורום והתרשמתי , אתם אנשים מדהימים. יש כאן משהו שצורם לי, שכמעט בכל הודעה יש פרסומת. נראה לי לא לעניין בכלל. אבל לא לשם כך אני פותחת הודעה. אני רוצה לשתף אתכם בבקשה. בגדול אני סובלת מדכאון שתקע אותי עד היום.(אין לי עבודה,לא לימודים דירה חברים וכו') אחת ההשלכות היא גם בולמיה שמקשה עליי לחיות, אני מטופלת אצל פסיכולוג. נסעתי לצפון לבד כדי להרגע וחשתי רגשות נפלאים על שפת נחל הדן מאוד קרנתי והכרתי בחור אחד. התחלנו קשר, ואני לא שלמה עם עצמי אבל עם הקשר כן, הוא חלום שהתגשם אך אני מפפחדת עד אימה שהוא ילך ממני כמו כולם וזה יהיה אפילו בצדק, אני קשה. אני מודעת לעצמי אבל זה לא עוזר לי להרגיש טוב עם עצמי או לעשות משהו בקשר לזה. בכל יום אני שואלת למה אני עוד כאן? אני כלום. שקופה. אפילו לא נשית. בכל יום אני שואלת האם אני אתחבר לעולם? לאדם אחד שיהיה בחברתי יותר מכמה חודשים? תודה על ההקשבה.
