הי!!

הי!!

פעם הייתי מבקרת פה הרבה, ואז הפורום "יצא לחופשה" ואז נשארתי בלי מחשב ועכישו טוב לחזור ולראות פורום פעיל תומך ונעים!! אז קצת על עצמי. אני אמא של שון, שנתיים וכמעט חודשיים. רוקה (אבא שלו חצי הריון לא רצה לשמוע על קיומנו ואז חזר בו והיום בקשר עם הילד)אני סוכרתית (סכרת נעורים) כיום אני בתחילתה של מערכת יחסים נהדרת, אם גבר גרוש +2. אני ממש מאושרת לצידו ובני מקבל אותו מאוד בכיף. ואב בני... הוא איש ממש מרגיז
. הוא ההיפוכונדר הכי גדול בעולם, כך שהוא מבטל ביקורים על ימין ועל שמאל. (השבוע הוא היה עם חום...37.6)וכל כל הזמן. הוא רומז בגסות שהוא רוצה לקחת את הילד אלין ליום שלם או לסו"ש. והסברתי אלפי פעמים איךהתהליך הזה צריך להעשות בהדרגה (הוא גר במרכז ואני בצפון, שון מעולם לא היה אצלו)וכל פעם הוא מסכים איתי ואומר שיתחיל והוא לא עושה כלום!!!!! השבוע הוא היה צריך להגיע ביום שלא היה לי סידור חוץ ממנו לילד אחה"צ והוא הבריז. והכי כואב זה לשמוע את שון שואל "אבא יבוא מחר??" זה קורע לי את הלב! ואני לא רוצה לתבוע לא מזונות (הוא מעביר לי סכום שקבענו בינינו בחודש , הוא לא מופיע בשום מקום כאבאשל שון) או הסדרי ראיה. כל מה שלא בא לגמרי מהלב אני לא רוצה. אני מפחדת שאם יתן כי מחייבים אותו זה התנקם בסופו של דבר בילד. אני מעדיפה ששון יקבל את ה100% ממה שהוא רוצה לתת ולא את ה50% של מה שהוא יהיה חייב. אך זה כל פעם מעצבן מחדש!!! לגלות שלמרות כל הנסיונות שלי לשים את כל הפגיעה האישית שלי, ולתת לו את כל המקום להיות האבא, הוא כאילו כלום!!לגלות שאין על מי לסמוך. דרך אגב בתקופה שהייתי במערכת יחסים הקודמת שלי הוא היה מגיע יחסית הרבה , אפילו פעמיים בשבוע. אולי זה מה זהוא צריך. איום. אבל כואב לדעת שהאיום זה מה שמניע אותו ולא בנו! ומאידך אני רואה את בן זוגי שיוצא מגדרו בשביל ילדיו. ש"גונב" שעות בימים שלא אמור להיות איתם, שעושה שמיניות באויר, כמו כל הורה נורמליי כדי שלעולם לא יחסר להם כלום ובעיקר שתמיד ידעו שהוא הכי אוהב אותם. אז גם אני כמו נטע שפכתי. אם יש לכם עצות אשמח לשמוע. שבת שלום לכולנו!!
 

m i c h a l i

New member
היי מלה ../images/Emo24.gif ברוכה השבה

ראשית התנצלותי על התגובה המאוחרת
שמחתי לשמוע שהאב חידש את הקשר עם בנו וכיום הם מתראים. כיום, אין לי ספק שקשר בין אב לילדיו הוא כמעט תמיד הכרחי ורצוי (למעט מקרים יוצאי דופן בהם מעורבת אלימות או פגיעה בילד). קודם כל אני ממליצה לך לא לעשות את ההשוואה בין האב של בנך לאבות אחרים. ומה לעשות וכולנו שונים זה מזה ולא כולנו דומים גם בריגשותינו. האבא רומז שהוא רוצה לקחת את בנו? שישאר ברמזיו. פעלת נכון בחידוש הקשר בהדרגה ואין צורך להתרגש מרמזים עבים או דקים שלו. לפי מה שהבנתי כרגע לא קיימים הסדרי ראייה ואתם מסתדרים ביניכם וכך גם לגביי המזונות. אין מה להתרגש כשהוא לא מופיע לביקור אצל הילד למרות הכאב שלך כאמא. עצתי היחידה כרגע היא פשוט לא לספר לילד מתי אמור אביו לבקרו. השתדלי לא לספר לו על כך אלא בשעה הקרובה בה הם אמורים להיפגש . זה ימנע אכזבות מיותרות . המשיכי להיות לצידו של בנך. הוא זקוק לך. עיזבי את הכעסים וההתחשבנויות (אני עשיתי ככה אז למה הוא לא עושה מאמץ) אנו לא יכולים לקחת אחריות על חייהם ומעשיהם של אנשים אחרים ולא משנה מה מידת הקירבה שלנו אליהם (כמובן שהכוונה היא לאנשים בוגרים ולא לילדים). היי חזקה ושלווה
 
למעלה