כולנו התחלנו מאיפשהו
רובנו לדעתי לא נולדנו עם היכולת לרוץ 40 או 20 או אפילו 5 קמ ברציפות.
אני מאוד מבינה את הקושי הזה ואת המחשבה הזאת של כולם מצליחים ורק אני לא או את ההרגשה הזאת שהיום את לא מצליחה לרוץ יותר מ100 מטר ושאת בחיים לא תצליחי. אני לא כלכך מזמן (חצי שנה בערך) הייתי שם, רצתי רק כי הכריחו אותי כחימום לאימון, באותו חימום רציתי למות, הייתי צריכה לרוץ 400 מטר שבמהלכם הפסקתי את הריצה 3-4 פעמים ועברתי להליכה וגם זה לא היה מהר.
הכי קל היה לי לתת לזה לשבור אותי ולהגיד אוקי אני לא יכולה אז אני לא ארוץ, אבל לא נתתי לזה לקרות, נלחמתי בשיניים והצלחתי.
לפני חמישה חודשים בערך באחת ההודעות שכתבתי פה, התנצלתי מליון פעם בערך שאני מתלהבת מזה שהצלחתי לרוץ 400 מטר בלי להפסיק ושבועיים אח"כ התנצלתי עוד הפעם על זה שאני מתלהבת מ800 מטר ברציפות, ואני זוכרת שכתבו לי שבמקום להתנצל אני צריכה להתלהב ושזה בדיוק המקום הזה.
בלי שאני ארגיש הזמן עבר והגעתי למצב שאני מצליחה לרוץ שעה ברציפות ואני לא ספורטאית של שנים והסיבולת שלי לא כלכך גבוהה אבל לאט לאט את משפרת ומשתפרת.
אני אישית לא עבדתי עם תוכנית אבל כן קראתי הרבה המלצות של בנות פה והשתמשתי כבסיס בתוכנית ריצה למתחילים של איילות ופשוט שיחקתי עם הדברים כך שיתאימו לי.
עוד דבר שעזר לי זה שנניח החלטתי שאני רוצה להתמקד בריצה ובאמת רוב האימונים שלי היו ריצה, עדין דאגתי פעם בשבוע לפחות לעשות אימון אירובי שלא כולל ריצה ועוד אימון ריצה שהיה קצר מכרגיל ושילבתי אותו גם עם אימון פונקציונלי וחיזוק/חיטוב הגוף, זה גם גיוון לי וגם 'בלבל' את הגוף שלא יתקבע ויתרגל .
אל תוותרי ואל תתייאשי לפני שהתחלת אפילו, אם אני הגעתי למצב שנרשמתי למרתון ת"א ורצתי 10 ק"מ בלי להפסיק או לעבור להליכה כשרק לפני פחות מחצי שנה לא הצלחתי לעבור 200 מטר ברציפות, אז אין סיבה שגם את תצליחי
רובנו לדעתי לא נולדנו עם היכולת לרוץ 40 או 20 או אפילו 5 קמ ברציפות.
אני מאוד מבינה את הקושי הזה ואת המחשבה הזאת של כולם מצליחים ורק אני לא או את ההרגשה הזאת שהיום את לא מצליחה לרוץ יותר מ100 מטר ושאת בחיים לא תצליחי. אני לא כלכך מזמן (חצי שנה בערך) הייתי שם, רצתי רק כי הכריחו אותי כחימום לאימון, באותו חימום רציתי למות, הייתי צריכה לרוץ 400 מטר שבמהלכם הפסקתי את הריצה 3-4 פעמים ועברתי להליכה וגם זה לא היה מהר.
הכי קל היה לי לתת לזה לשבור אותי ולהגיד אוקי אני לא יכולה אז אני לא ארוץ, אבל לא נתתי לזה לקרות, נלחמתי בשיניים והצלחתי.
לפני חמישה חודשים בערך באחת ההודעות שכתבתי פה, התנצלתי מליון פעם בערך שאני מתלהבת מזה שהצלחתי לרוץ 400 מטר בלי להפסיק ושבועיים אח"כ התנצלתי עוד הפעם על זה שאני מתלהבת מ800 מטר ברציפות, ואני זוכרת שכתבו לי שבמקום להתנצל אני צריכה להתלהב ושזה בדיוק המקום הזה.
בלי שאני ארגיש הזמן עבר והגעתי למצב שאני מצליחה לרוץ שעה ברציפות ואני לא ספורטאית של שנים והסיבולת שלי לא כלכך גבוהה אבל לאט לאט את משפרת ומשתפרת.
אני אישית לא עבדתי עם תוכנית אבל כן קראתי הרבה המלצות של בנות פה והשתמשתי כבסיס בתוכנית ריצה למתחילים של איילות ופשוט שיחקתי עם הדברים כך שיתאימו לי.
עוד דבר שעזר לי זה שנניח החלטתי שאני רוצה להתמקד בריצה ובאמת רוב האימונים שלי היו ריצה, עדין דאגתי פעם בשבוע לפחות לעשות אימון אירובי שלא כולל ריצה ועוד אימון ריצה שהיה קצר מכרגיל ושילבתי אותו גם עם אימון פונקציונלי וחיזוק/חיטוב הגוף, זה גם גיוון לי וגם 'בלבל' את הגוף שלא יתקבע ויתרגל .
אל תוותרי ואל תתייאשי לפני שהתחלת אפילו, אם אני הגעתי למצב שנרשמתי למרתון ת"א ורצתי 10 ק"מ בלי להפסיק או לעבור להליכה כשרק לפני פחות מחצי שנה לא הצלחתי לעבור 200 מטר ברציפות, אז אין סיבה שגם את תצליחי