הי

[אמאלבן]

הי

אני בת 39, אם חד הורית לשני בנים מאומצים (אחד בן 6, מרוסיה והשני בן 3 מגואטמלה). מאוד מאוד מאוד רוצה לחוות הריון ולידה.... ובכלל, משפחה גדולה (פשוט בער לי להיות אמא, לכן בחרתי קודם באימוץ, תוך כדי טיפולים...). עברתי כ-9 הזרעות, ועכשיו גם שני סבבי IVF. עומדת לעשות בדיקת הריון ביום ראשון, אבל לפי התחושה והסימנים - יודעת שגם הפעם זה לא זה, ומרגישה איך אני נשברת.... הנתונים טובים, יש ביציות ועוברים יפים - בסבב האחרון נשאבו 14 ביציות והופרו 14. משני הסבבים גם יחד יש לי 11 מוקפאים. ולכן אני תוהה, מה לא בסדר? אולי אני בכלל זקנה מדי? או שהגוף שלי לא ממש יודע להיכנס להריון? זקוקה מאוד מאוד לעידוד וסיפורים על הצלחות.... וקצת "טיפים", לגבי איך לא נשברים וממשיכים הלאה, למרות האכזבה האיומה הזאת אחרי כל כשלון. המון המון תודה ושבת שלום....

 

[דינהלה1]

שלום לך

הרשי לי לאמר לך תחילה שאימוץ בעיני זה דבר ניפלא ולדעתי את כבר אמא. בקשר לטיפולים האם את בטוחה שאת מטופלת ע"י רופא טוב? לפעמים משנה מקום משנה מזל...אם כי שאיבה של 14 ביציות זו תוצרת יפה מאוד. אם כל הנתונים הגופנים שלך בסידר ואני מניחה שעשית את הבדיקות הרפואיות הנדרשות אז זה לא מחייב שבגלל "הגיל" את לא ניקלטת, יש בחורות צעירות יותר שלא ניקלטות. אם יש לך ביטוח משלים בקופת חולים את יכולה לנצל זאת ולבקש בדיקה ע"י רופא מומחה אחר כדי לקבל חוות דעת נוספת. י שגם מסלול טיפול דרך ביטוח משלים שזה טיפול דרך רופא ומרפאה פרטית ולא דרך בתי החולים הרגילים. בכל מקרה חשוב שתהיי רגועה, כשניקלטתי להריון עם התאומים הייתי מאוד פסימית ולא הרגשתי משהוא מיוחד. מה שכן הקפדתי אחרי החזרה לא לבצע פעולות פיזיות ולהיות במנוחה. לא נורא אם יום אחד במקום ארוחת ערב מבושלת הילדים יקבלו פרוסה עם גבינה וסלט. או שתביאי עזרה לאותו ערב. חשוב שתתרכזי גם במה שהישגת עד היום בחיים במה שיש ולא רק במה שאין. אני אמרתי לעצמי שיש לי כבר בת אחת. אם אצליח להרות שוב זה יהיה נהדר וגם אם לא זה ימשיך להיות נהדר כמו שהיה עד היום. לפעמים צריך להשלים עם מה שיש ואז החיים מביאים לנו הפתעות מכיוונים אחרים.

 

[ר ע נ נ ה]

אמאלבן יקרה

זה נהדר שאת רוצה להרחיב את המשפחה. מורידה את הכובע בפנייך - להביא ילד שלישי כאם חד הורית זה בטח לא יהיה קל. אני הריתי וילדתי פעמיים מטיפולים של מוקפאים ויכולה רק לשתף אותך במה שאני עשיתי להקלט. בהריון הראשון עשו לי היסטרוסקופיה וגילו שהרחם דבוק (אחריי 7 טיפולים), נכנסתי להריון בטיפול השני אחרי שפתחו את ההדבקויות ברחם. בנוסף לפני אותו טיפול מנצח עשיתי סדרה של דיקור סיני אצל מישהי שמתמחה בטיפול בנשים כמונו. בהריון השני לא חשבתי על ההריון ואם אני כן או לא, בכל פעם שהרגשתי שאני עומדת לחשוב על כך, חשבתי על הבת שלי וכמה אני אוהבת אותה... בנוסף עשיתי יוגה עם תרגילים מיוחדים ביום של ההחזרה וגם הרופא עשה לי "פיפל"כמה ימים לפניי ההחזרה.

 

[אמאלבן]

תודה לכן

על התגובות והעידוד. אני בהחלט מרגישה כבר אמא - 2 הילדים הם ילדיי לכל דבר, במיוחד עם הגדול, שהגיע כתינוק קטן, יש קשר מיוחד ועמוק, כאילו הוא יצא מרחמי. אלא שהצורך להרות הפך חזק ביותר, ממש צורך פיזי... בנוסף לרצון העז לעבור את החוויה, להיות שם מן הרגע הראשון לחיי הילד.... וכן, גם לעבור את 9 החודשים של ה"סחיבה".... אני מטופלת אצל רופא פרטי, שהוא די נחשב לפי כל הידוע לי. אלא שהוא נראה לי מעט שמרן בדעותיו, ולא ממהר להציע פתרונות "נועזים" יותר. את עניין ההיסטרוסקופיה למשל הוא דוחה - אמר שהסיכוי למומים והידבקויות ברחם קטן מאוד אצלי, ולכן עד היום לא עשיתי את הבדיקה. אני דווקא מרגישה כעת שכן כדאי לעבור אותה, למרות הפחד... בכל מקרה, קבעתי ייעוץ עם רופא נוסף שעליו קיבלתי תגובות טובות, בתחילת השבוע הקרוב. אני בהחלט משתדלת להיות רגועה אחרי ההחזרה, ממש לא אכפת לי שהילדים לא יאכלו אוכל מבושל באותו יום, אלא שזה ממש לא קל, כיוון שהבן הגדול והמדהים שלי הוא ילד ADHD, עם דגש על היפראקטיביות, ואתן יכולות לתאר לכן מה הולך בבית כששניהם חוזרים מהגן.... אני כל כך רוצה שזה יצליח. הלוואי.

 

[אמאשל נתנאל]

ברוכה הבאה

אני אמא לנתנאל שנולד אחרי 7 שנים של נישואים ונעה שנולדה 3.5 שנים אחריו סימנים לא אומרים כלום - דווקא אצלי היו כל הסימנים למחזור שהתבררו כהריון אם נראה לך שהרופא שמרן או לא מעוניין לשלוח לבדיקה - תחליפי היסטרוסקופיה היא בדיקה בסיסית למדי כשמתחילים בטיפולים וגם צילום רחם - יכול להיות שעשית צילחום רחם שיה תקין לכן הוא לא רוצה שלוח להסט'? בכל אופן תהי חיובית הסופו של דבר הכל יסתדר.