אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
הי...
- פותח הנושא חדשה39
- פורסם בתאריך
הי...
שוב אני כאן...מרגישה הכי בתחתית שאפשר. עברו החגים בהם בחרתי לא לחגוג עם בני המשפחה (הורים ואחים) - מדובר באבא שהיה אלים פיזית ומילולית, וכל האחרים עדיין "מעריצים"/מפחדים ממנו. מאד התחזקתי לפניראש השנה והייתי שלמה עם ההחלטה לחגוג עם המשפחה הגרעינית שיצרתי לעצמי. כמעט שלא היו נקיפות מצפון. ידעתי שאני עושה את מה שנכון לי ולא על מנת לפגוע בהם, ואם הם בוחרים להיפגע ולהיעלב- זו הבחירה שלהם. אני לא פועלת נגדם. גם החלטתי לא להחליט בנוגע לניתוק - כן או לא. פשוט לזרום ולהחליט כל פעם מחדש עד שיהיה לי ברור. והימים עברו והגענו ליום כיפור, והרגשתי מאד רעה - בגלל איך שאני מתנהגת אליהם. רציתי לבקש סליחה, אבל לבקש באופן ישיר - כמובן שלא יכולתי. מרגישה כ"כ זקוקה לסליחה שלהם שזה קורע אותי, פשוט מייסר. ומשהו בתוך יום כיפור קרה, והרגשתי נפלא, ממש התמסרתי לאהבה שיש לי בקן המשפחתי שיצרתי לעצמי והרגשתי טוב, כ"כ טוב עם עצמי. עד אתמול, כשאמא שלי שאלה אותי אם אני באה בסוכות - ושוב הכל התפוצץ. יותר ויותר אני יודעת שטוב לי לא להיות איתם בקשר, שאני מרגישה יותר שמחה, יותר נקייה, יותר אני וכל אינטאקציה איתם עושה לי לא טוב. באמת לא טוב. אבל המצפון ורגשות האשם חונקים אותי לחלוטין. אני מפחדת לאבד את הפנטזיה של משפחה נהדרת וחמה, אני מפחדת להודות באמת במה שאני רוצה , אני מפחדת לשלם את המחיד של לא להיות איתם בקשר. אני מייחלת לגורם חיצוני וקיצוני שיכריח אותי להגיע להחלטה... ברגעים האלו אני מרגישה כ"כ לא כנה עם עצמי, כ"כ לא נאמנה לעצמי, כ"כ לא אוהבתאת עצמי, כ"כ אדם רע ומאכזב את ההורים שלי, שפשוט לא בא לי להתמודד, לא בא לי לחיות. אני לא יודעת איך לפתור את זה, שוב ושוב אני מסתובבת סביב עצמי ופשוט לא יודעת מה להחליט. ללכת ולהרגיש רע ולסיים עם זה כדי להרוויח שקט- אז למה אני מרגישה כאילו שאני בוגדת בעצמי? וגם אני יודעת שהכעס על זה שלא הייתי הרבה זמן כבר נמצא שם ולכן הפרצופים והאמירות שאני עשוייה לפגוש לא קלות לי. ומצד שני- לא ללכת? ולהסתכן בכך שאני יותר ויותר מרגיזה אותם ושעשוי להיות איזשהו פיצוץ יותר קשה (וזה באמת על סמך נסיון העבר), ואחרי פיצוץ שכזה יש סיכוי שלא יהיה קשר יותר- וזה טוב? לי? לילדים? להורים שלי? אני כ"כ מסובכת עם זה שבא לי פשו טלהתנתק ולא להיות
שוב אני כאן...מרגישה הכי בתחתית שאפשר. עברו החגים בהם בחרתי לא לחגוג עם בני המשפחה (הורים ואחים) - מדובר באבא שהיה אלים פיזית ומילולית, וכל האחרים עדיין "מעריצים"/מפחדים ממנו. מאד התחזקתי לפניראש השנה והייתי שלמה עם ההחלטה לחגוג עם המשפחה הגרעינית שיצרתי לעצמי. כמעט שלא היו נקיפות מצפון. ידעתי שאני עושה את מה שנכון לי ולא על מנת לפגוע בהם, ואם הם בוחרים להיפגע ולהיעלב- זו הבחירה שלהם. אני לא פועלת נגדם. גם החלטתי לא להחליט בנוגע לניתוק - כן או לא. פשוט לזרום ולהחליט כל פעם מחדש עד שיהיה לי ברור. והימים עברו והגענו ליום כיפור, והרגשתי מאד רעה - בגלל איך שאני מתנהגת אליהם. רציתי לבקש סליחה, אבל לבקש באופן ישיר - כמובן שלא יכולתי. מרגישה כ"כ זקוקה לסליחה שלהם שזה קורע אותי, פשוט מייסר. ומשהו בתוך יום כיפור קרה, והרגשתי נפלא, ממש התמסרתי לאהבה שיש לי בקן המשפחתי שיצרתי לעצמי והרגשתי טוב, כ"כ טוב עם עצמי. עד אתמול, כשאמא שלי שאלה אותי אם אני באה בסוכות - ושוב הכל התפוצץ. יותר ויותר אני יודעת שטוב לי לא להיות איתם בקשר, שאני מרגישה יותר שמחה, יותר נקייה, יותר אני וכל אינטאקציה איתם עושה לי לא טוב. באמת לא טוב. אבל המצפון ורגשות האשם חונקים אותי לחלוטין. אני מפחדת לאבד את הפנטזיה של משפחה נהדרת וחמה, אני מפחדת להודות באמת במה שאני רוצה , אני מפחדת לשלם את המחיד של לא להיות איתם בקשר. אני מייחלת לגורם חיצוני וקיצוני שיכריח אותי להגיע להחלטה... ברגעים האלו אני מרגישה כ"כ לא כנה עם עצמי, כ"כ לא נאמנה לעצמי, כ"כ לא אוהבתאת עצמי, כ"כ אדם רע ומאכזב את ההורים שלי, שפשוט לא בא לי להתמודד, לא בא לי לחיות. אני לא יודעת איך לפתור את זה, שוב ושוב אני מסתובבת סביב עצמי ופשוט לא יודעת מה להחליט. ללכת ולהרגיש רע ולסיים עם זה כדי להרוויח שקט- אז למה אני מרגישה כאילו שאני בוגדת בעצמי? וגם אני יודעת שהכעס על זה שלא הייתי הרבה זמן כבר נמצא שם ולכן הפרצופים והאמירות שאני עשוייה לפגוש לא קלות לי. ומצד שני- לא ללכת? ולהסתכן בכך שאני יותר ויותר מרגיזה אותם ושעשוי להיות איזשהו פיצוץ יותר קשה (וזה באמת על סמך נסיון העבר), ואחרי פיצוץ שכזה יש סיכוי שלא יהיה קשר יותר- וזה טוב? לי? לילדים? להורים שלי? אני כ"כ מסובכת עם זה שבא לי פשו טלהתנתק ולא להיות
לחדשה הותיקה - שבוע טוב והרגישי מצויין עם
עצמך והחלטותייך. את "לא בוגדת" בעצמך - להפך, את פועלת למען עצמך!!!!! להבין את זה ללא רגשות אשמה, זו ההתחזקות שאת זקוקה לה. "משפחה נהדרת וחמה" - זו באמת פנטזיה. משפחה זו קבוצת אנשים עם קשר דם. מעבר לכך לכל אחד יש רצונות משאלות וחלומות משלו. לפעמים הם מתנגשים, לפעמים אי אפשר להגשימם במסגרת הנתונה. לא נורא. לומדים במסגרת הגרעינית הזו להתגמש וזה לקח נהדר לחיים עבור הילדים. יש משברים ומתגברים עליהם. זה לקח נוסף. לכן, אל תראי הכל במונחים של שחור ולבן. יש צבעי ביניים. כאשר תוכלי לראות את צבעי הביניים, יוקל לך גם בקשרים עם משפחת הורייך. אם כל כך קשה לך לא להיות בקשר אתם, אולי יש בינהם מישהו שאתו יותר קל לך להתראות? תוכלי להיפגש עמו/ה בתור התחלה. וזכרי, מה שלא עושה השכל - עושה הזמן.
עצמך והחלטותייך. את "לא בוגדת" בעצמך - להפך, את פועלת למען עצמך!!!!! להבין את זה ללא רגשות אשמה, זו ההתחזקות שאת זקוקה לה. "משפחה נהדרת וחמה" - זו באמת פנטזיה. משפחה זו קבוצת אנשים עם קשר דם. מעבר לכך לכל אחד יש רצונות משאלות וחלומות משלו. לפעמים הם מתנגשים, לפעמים אי אפשר להגשימם במסגרת הנתונה. לא נורא. לומדים במסגרת הגרעינית הזו להתגמש וזה לקח נהדר לחיים עבור הילדים. יש משברים ומתגברים עליהם. זה לקח נוסף. לכן, אל תראי הכל במונחים של שחור ולבן. יש צבעי ביניים. כאשר תוכלי לראות את צבעי הביניים, יוקל לך גם בקשרים עם משפחת הורייך. אם כל כך קשה לך לא להיות בקשר אתם, אולי יש בינהם מישהו שאתו יותר קל לך להתראות? תוכלי להיפגש עמו/ה בתור התחלה. וזכרי, מה שלא עושה השכל - עושה הזמן.
שלום לך שוב
שתפת אותנו לפני זמן לא רב ברגשות שלך כלפי הוריך, בהתלבטויות שלך, ברגשות של דחיה- משיכה שלך כלפיהם. את שבה ומספרת מה עובר עליך, הפעם בעוצמות הרבה יותר חזקות, ומתארת את הייסורים שלך בכל מה שקשור בקשר איתם.הפעם, הדברים שלך מדאיגים - "לא בא לי לחיות", "להתנתק ולא להיות" - אלה אמירות מאד קשות המכסות על כאב גדול. אני חושבת שהשאלות של כן/לא הן שאלות "טכניות" ונראה לי שאת צריכה לגעת במהות שכל כך מייסרת אותך. אני מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית שתאפשר לעבד שאלות ותכנים מהותיים אלה. אני מקווה שתעשי זאת.
שתפת אותנו לפני זמן לא רב ברגשות שלך כלפי הוריך, בהתלבטויות שלך, ברגשות של דחיה- משיכה שלך כלפיהם. את שבה ומספרת מה עובר עליך, הפעם בעוצמות הרבה יותר חזקות, ומתארת את הייסורים שלך בכל מה שקשור בקשר איתם.הפעם, הדברים שלך מדאיגים - "לא בא לי לחיות", "להתנתק ולא להיות" - אלה אמירות מאד קשות המכסות על כאב גדול. אני חושבת שהשאלות של כן/לא הן שאלות "טכניות" ונראה לי שאת צריכה לגעת במהות שכל כך מייסרת אותך. אני מציעה לך לפנות לעזרה מקצועית שתאפשר לעבד שאלות ותכנים מהותיים אלה. אני מקווה שתעשי זאת.
הי מלדה
אני נמצאת בטיפול ומנסה לעבד את הדברים ולהבין את הפחד הגדול שבלנתק קשר. התחלתי לשבת עם עצמי ולהבין, אבל לא הגעתי לשורש העניין - לדבר האמיתי שמאיים עלי כ"כ בלנתק את הקשר. אגב, בעבר היתה תקופה ארוכה של ניתוק, והיה לא פשוט. באותה נשימה אני חייבת להגיד שזו היתה תקופה מדהימה בה עשיתי לראשונה בחיי רק מה שרציתי ושהיה לי נכון. יחד עם זאת, רגשות האשם מכבידים מאד. לעת עתה פתרתי את הבעיה. אנילא מוכנה לניתוק. אני חייבת קודם כל להבין את הפחד ולהיפרד ממנו, בינתיים אני מאמצת את העיצה שקיבלתי פה בפורום ומחפשת דרכים יצירתיות. תהיה פגישה עם הורי לקראת סוף השבוע אך לא בביתם. אני מקווה שיהיה נעים יותר, או נורא פחות. כן, יש לי כאב גדול ואני מנסהלהתמודד איתו
אני נמצאת בטיפול ומנסה לעבד את הדברים ולהבין את הפחד הגדול שבלנתק קשר. התחלתי לשבת עם עצמי ולהבין, אבל לא הגעתי לשורש העניין - לדבר האמיתי שמאיים עלי כ"כ בלנתק את הקשר. אגב, בעבר היתה תקופה ארוכה של ניתוק, והיה לא פשוט. באותה נשימה אני חייבת להגיד שזו היתה תקופה מדהימה בה עשיתי לראשונה בחיי רק מה שרציתי ושהיה לי נכון. יחד עם זאת, רגשות האשם מכבידים מאד. לעת עתה פתרתי את הבעיה. אנילא מוכנה לניתוק. אני חייבת קודם כל להבין את הפחד ולהיפרד ממנו, בינתיים אני מאמצת את העיצה שקיבלתי פה בפורום ומחפשת דרכים יצירתיות. תהיה פגישה עם הורי לקראת סוף השבוע אך לא בביתם. אני מקווה שיהיה נעים יותר, או נורא פחות. כן, יש לי כאב גדול ואני מנסהלהתמודד איתו
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.