הי לכולם

[נשוי גאה1]

הי לכולם

אז היו פה כמה שזרקו לי לספר על עצמי אז בבקשה ממש בכמה מילים קצרות: עברתי לא מזמן את ה30. יש לנו 3 ילדים. התחתנתי מאהבה למרות שתמיד עניינו אותי גברים (ללא שום ניסיון דרמטי) אוהב את זוגתי. (כנגנית?). במיטה סבבה. תיאורתית אני מחפש ריגושים, פרפרים ואהבה. שאל אותי מישהו כאן (וסליחה שאני לא זוכר את השם) האם אני מרגיש שנישואי היו קורבן. ברור שכן. ברור שיש קורבן מסוים לצד היתרונות שבהקמת משפחה. הוא שואל מהם תוכניותי לעתיד? ובכן, אני קרוע. מצד אחד רוצה מאוד להתחיל להיפגש מצד שני ממש לא...!! שאלה אחרונה ששואלים אותי מה הייתי ממליץ לבחור שמתלבט: אני יכול לייעץ? למי? לגייז? לדו? האם כולם דומים? האם אני מכיר את כולם? ממש לא. אבל וואלה, מגניב שמצאתי את הפורום הזה

 

[אוונגליון]

תודה על השיתוף

מותר לשאול עוד (גם אני מקווה להתחתן יום אחד , אבל הפחד שיום אחד הכל יתפרק מקפיא אותי) ? סליחה שזה מצטייר כמו ריאיון עם אילנה דיין. בהתחלה הרגשת גם פרפרים לאשתך ועם השגרה הרגשת שזה נגמר? לדעתך, הקורבן מוצדק בעבור הקמת המשפחה? פעם קראתי באחד הטוקבקים לכתבה על הומואים דתיים מישהו שרשם שהתחתן והוא מרגיש שהוא 70% מאושר עם אשתו וילדיו ואילו אם היה מתחתן עם גבר זה היה פחות מ-70% ובשום תרחיש הוא לא היה מצליח להיות מאושר ב100%. מה אתה חושב על האמירה הזו? ודעתי האישית והלא נחשבת - להתחיל להפגש יכול להגמר בהתאהבות שלך בגבר, פירוק המשפחה וכו'. אולי עדיף שתפגש עם יועץ זוגיות /פסיכולוג?

 

[נשוי גאה1]

מנסה לענות

האם גם קשרים עם גברים גם מקפיאים אותך מחשש שהם יתפרקו? אני חושב שכן הרגשתי 'פרפרים' לאשתי. לא סגור על זה. בכל אופן לא נראה לי שזו בעיית נישואין סטרייטית רגילה. אולי אני טועה. האם הקורבן מוצדק בעבור הקמת משפחה? אין לי ככ כלים לענות על זה ולדעת מה היה קורה אילו... כי הרי בחרתי בדרך מסוימת ואין לי למה להשוות. מה גם שזה לא ככ רלוונטי... גם על האמירה הזו של אותו בחור אני חושב שגם הוא לא היה יכול לדעת מה היה קורה אילו הוא היה מתחתן עם גבר מה הייתה ההרגשה שלו. אתה לא חושב? ומה זה 70%? איך הוא מודד (סליחה שאני נשמע נודניק) כמו שהבנת, אני לא ככ מאמין בייעוץ. יותר בכלים אחרים. אבל אתה בהחלט צודק! השיקולים שהזכרת הם אלה (בעיקר) שמנעו ממני להיפגש. עד עכשיו... ואני אישית מעדיף את קובי מידן מאשר אילנה דיין

 

[אוונגליון]

תשובות

אני לא כל כך רואה את עצמי חי עם גבר, גם בחיי היומיום שלי אין לי יותר מדי חברים גברים (אפילו ממש מעט) . לכן אני מרגיש קצת כמו הבחור בטוקבק , שעם גבר לא תהיה לי זוגיות מוצלחת.זו הרגשה שאני מודע לכך שייתכן שנובעת מהדחקה קשה. אולי הניסוח של השאלה הוא -האם היית מחזיר את הגלגל אחורה כדי למצוא גבר ולהקים איתו משפחה? מה הכוונה בכלים אחרים ? עכשיו אני נשמע כמו גיל ריבה

 

[נשוי גאה1]

תשובות לתשובות

מה זה "לא רואה את עצמי חי עם גבר"? על איזה מסקנות זה יושב? הנחות תרבותיות שעליהן גדלת? ואני לא אומר, יכול להיות שאתה צודק. השאלה אם אתה נמשך לבנות בכלל... כל זוגיות היא הקרבה. השאלה עד כמה אתה מוכן להקריב וגם, מה אתה מקבל בתמורה. (ואני יודע שאני לא מחדש פה כלום) האם הייתי מחזיר את הגלגל אחורה? מצאו כבר את הדרך? ובעצם לוותר על הילדים שלי? לא יודע מה הייתי עושה. בקושי אני יודע מה אני רוצה לעשות עכשיו... כלים אחרים: בפרטי

אם כך, ברור שאילנה דיין עדיפה למרות שעדיין קובי מידן לוקח

 

[אוונגליון]

גיל ריבה חמוד !

(כמראיין) זו תחושת בטן שלא מבוססת על יותר מדי למעט זה שאני מסתדר יותר טוב עם בנות. כמובן שיש לחץ מהבית להתחתן ורצון שלי להקים משפחה.

 

[אוונגליון]

וגם,מה היה הטריגר שגרם לך לרצות עכשיו להפגש?

 

[נשוי גאה1]

שום טריגר מיוחד. פשוט מתחיל להישבר לי

 

[Nחמן]

שלום לך נשוי גאה

וברכת "ברך הבא". שמח לראות אותך כאן בפורום ומזדהה עם כל לבטיך. אני שמח מאוד על הצעד האמיץ שעשית. אני מאמין לכל מלה שלך. יש לך 3 ילדים מקסימים, שיהיו בריאים, ושתזכה לרוב נחת מהם. אני יכול רק לחזק אותך באמצעות חיבוק ממושך

ולאחל לך, שתצליח לשמור על מסגרת המשפחה כל ימי חייך. אינני בא לייעץ לך עצה (קלישאה ידועה אצלי...

) אלא להביע דעה כקו מנחה לכל מי שמרגיש, שקשה לו. אנא! אל תהסס לפנות לייעוץ במקרה הצורך. ההוצאה הכספית תתגמד לעומת ההוצאה של פירוק החבילה. גם לאוונגליין וגם לכל מי שמרגיש התלבטות, אם להקים בית כשר או אם לאו, אל תהססו לפנות לייעוץ מקצועי. הפחד והחשש הן תופעות טבעיות. מצד שני התמורה, שתתקבל בעד המחיר הלא-קל תהיה שווה עשרת מונים. לא נותר לי אלא לברך: עלו והצליחו!

 

[leopold5]

כיף שהצטרפת לכתוב אצלנו, ונעים להכיר יותר

מעניין לקרוא את הסיפור שלך, ששונה כל כך משלי. בטוח שבכל דרך חיים יש יתרונות וחסרונות עבורנו, ונשמע שבנית לך חיים עשירים, עם הרבה מאוד טוב וסיפוק. מקווה להמשיך לקרוא אותך כאן. נתנאל

 

[נשוי גאה1]

תודה נתנאל ../images/Emo24.gif../images/Emo250.gif

 

[נשוי גאה1]

תודה נתנאל ../images/Emo24.gif../images/Emo250.gif

 

[מצפה לגאולה1]

שוב ברוך הבא איש יקר וחבר נהדר

/tapuzforum/images/Emo24.gifקודם כל ולפני הכל תהיה שלם עם עצמך ועם מצבך. אתה אומר שהתחתנת בשמחה וסמיטה הכל סבבה, משמע שטוב לך כנשוי על אף הנטייה (איך אתה מגדיר את עצמך דומיני או הומו?) כל עוד לא התרועעת עם גברים בהיותך נשוי, אזי אין על מה לעורר ולהתעורר, אבל ברגע שתחליט שבא לך להיות עם בן מינך בכל סיטואציה אפשרית (וזה טבעי אצל הומואים) עליך לחשוב לפני מעשה, האם זה יהיה הוגן לעשות זאת כלפי אשתך? היא יודעת שאתה שלה ורק שלה (אלא אם היא יודעת על נטייתך ומסכימה לה והיו דברים מעולם) וביחד אתם מגדלים 3 ילדים. יאמרו לך פה הרבה דברים קשים יותר וקשים פחות, תדע לסנן אותם ותוך כדי שהותך עמנו תכיר את הנפשות הפועלות בפורום, מי נגד בחריפות יתר ומי פחות, מי בבעד ומי נגד וכו`, זו טבעה של במת הדיונים. אל תתרגש ואל תיבהל מכל תגובה כזו או אחרת, עשה הטוב בעיניך בשיקול דעת בתבונה ובחכמה. אשמח להיות בקשר במסרים עם הניסיון הרב שצברתי עם השנים. מאחל לך שהיה מהנה ופורה בחברתנו ושוב דע להבדיל בין טוב לרע... אטהב מכל הלב, בעת שמחה ובשעת כאב. והעיקר שנהיה בשמחה תמיד.

 

[השם אינו פנוי]

מצפה בגדת פעם או פעמיים באשתך?

 

[נשוי גאה1]

מצפה ,תודה רבה! [חיבוק]

1. במיטה יותר סביר מאשר סבבה... אני מתפעל וגם נהנה אבל זה לא ממש זה (ואני חלילה לא רוצה לייאש כאן אנשים שבונים על חתונה. זה מצבי ורק מצבי וא"א להסיק על מצבכם!!!) אני מודה להשם על מה שיש לי אבל עדיין מתוסכל... תמיד הגדרתי את עצמי כדו מיני כי 'נמשכתי' גם לבנות. וגם לאשתי לפני החתונה (...) אבל בעצם תמיד אוננתי ופינטזתי רק על בנים... כנראה שהייתי בהכחשה או בהתעלמות ממצבי... 2. ברור שכשאני חושב להתחיל להיפגש (מה שלא עשיתי עד עכשיו) אני משכלל את כל ההשלכות... 3. אני שמח לשתף ולהשתתף כאן בפורום אבל באמת כבר עברתי את השלב של להיעלב ממשהו. מה שיאמרו לי כאן בפורום איך לומר את זה בעדינות? על הביצה שלי... ואולי לאט לאט אכיר פה את האנשים מעבר לכינוי היצירתי שהם מצאו לעצמם...

 

[מצפה לגאולה1]

אשמח להיות איתך בקשר במסרים ולשתף /tapuzforum/images/Emo26.gif

ולשתף אותך בסיפור חיי...

 

[מצפה לגאולה1]

3 שנים לפני שהכרתי את מי שהייתה לימים אשתי...

ובמשך כל שנות חיי המאושרים עם רעייתי ועד לפני כ-4 התנזרתי לחלוטין מגברים (הגדרתי את עצמי כדומיני), כך שלא היה סיכוי שאבגוד אי פעם באשתי, לא עם גבר ובודאי לא עם אישה. מה גם שלא הייתה לי כלל משיכה הלנשים אחרות מלבד נוות ביתי שכפי שסיפרתי לרבים מהחברים בתיבת המסרים שמשיכתי לאישתי ואהבתי אליה ממבט ראשון - מבחינתי היו נס גלוי. ב"ה זכיתי הקמתי משפחה לתפארת עם דור המשך יבורך. כיום לאחר שעברתי מה שעברתי (וזה לא המקום לפרט) חזרה אליי התשוקה לגברים. כל דבר קורה בעיתו ובזמנו.

 

[גיי40 גברי]

שלום נשוי גאה, ברוך הבא

דרך החיים שבחרת (לפחות החלק שניתן לבחור) מעניינת. לפני עשרות שנים זאת היתה הדרך העיקרית שבה הלכו ההומואים בארץ: התחתנו, הולידו ילדים, ובשלב מסוים התחילו (או המשיכו) להיפגש עם גברים, תוך כדי המשך חיי המשפחה, או לפעמים גם פירוקה. כיום פחות הומואים ודואים בוחרים בה - נוטים לממש את המשיכה הטבעית שלהם לגבר. אני לא הלכתי בדרך הנ"ל. הנסיבות הביאו אותי לגולת קנדה הדוויה

ואני נמצא בה כבר שלושים ושלוש שנים עם בן זוגי. אם תרצה לקרוא, לשם השוואה, ראה כאן כולנו בודקים כאן את כל האפשרויות. אני מקווה שתמצא דרך שאינה כואבת.

 

[גיי40 גברי]

תיקון: איך הגעתי לקנדה ולזוגיות ארוכה

http://www.hod.org.il/?en=0&sc=6&pg=3 הקישור הנ"ל מתאר זאת