תשובה לשאלה הראשונה
בתחילת גיל ההתבגרות (בסביבות גילאי 12-13) התוודאתי לראשונה למושג הזה שנקרא 'יחסי מין'. לראשונה הבנתי כיצד בפועל מגיעים ילדים לעולם. זה היה די שוק עבורי. לא הייתי מוכן לזה ממש. היה לי מוזר ששני אנשים מתערטלים בערום, ומקיימים חיבור פיזי מאוד מסויים. זה לא נראה לי.
אט אט התחלתי לקלוט שהעולם סביבי הוא מיני. פתאום הבנתי כל מיני משמעויות או שיחות שלא הבנתי בעבר. למשל, פתאום הבנתי שבסדרה 'חברים' מדברים ומקיימים המון שיחות על 'סקס', או שלמשל, 69 זה אמור להיות מספר משעשע. זה היה לי מוזר ודי הרתיע אותי.
פתאום הבנתי שאמור להיות מקובל שזוגות אמורים לקיים יחסי מין בתדירות כזו או אחרת במהלך תקופת הזוגיות שלהם. האינטימיות הזו אמורה להיות 'מהנה', כך נאמר לי. אלא שלא הבנתי למה צריך לקיים יחסי מין אם לא במטרה להביא ילדים לעולם (כן, אני יודע, הייתי בור). בשביל מה צריך לטרוח ולקיים יחסי מין....מעבר... למה בכלל אומרים שזה מהנה?
כמו כן, התחלתי להבין את הפער שנוצר ביני לבין בני הגיל שלי. בסביבות גילאי 14, חבריי לכיתה, היו נוהגים כל הזמן לספר עד כמה הם חרמנים, עד כמה הם 'מפנטזים'. זה נראה לי מוזר. אף פעם לא היה לי את הדחף לרצות לקיים יחסי מין, אף פעם לא התעניינתי בכך, ולא הבנתי את מי זה 'מחרמן'.
אלא שהעולם מסביבי היה מיני, ואילו אני, לא.
תמיד תהיתי כיצד תהיה לי זוגיות אם אני אדם ביישן שלא מוכן לקיים יחסי מין. לא יכלתי לדמיין את עצמי מקיים יחסי מין. כל מצב היפוטתי שהייתי מדמיין זה היה תמיד מתוך כפייה או מתוך ניתוק מוחלט מהרגשות שלי.
בסביבות הגילאים 16-17 קרו לי כמה אירועים טראומתיים בזה אחר זה. אחרי האירועים הקשים יצא הרבה לחשוב על עצמי ולהרהר על החיים. כמו כן, בתקופה הזו, החברה סביבי כבר פחות התלהבה מכל דבר מיני 'שזז' כמו בתחילת גיל ההתבגרות. אנשים דיברו על זה, אבל באופן שונה.
יצא לי לנהל שיחות עם חבריי על התחושות שאנו מרגישים. בד בבד העלנו את הזוגיות שהיינו רוצים ואנחנו מדמיינים לעצמינו.
הבנתי שאנשים כמהים לאינטימיות מינית. שזוהי דרך לבטא אהבה עבורם. אני לעומת זאת, ציינתי שאינני מעוניין במין ואף פעם גם לא חשקתי בכך.
אנשים רבים שאלו אותי שאלות, ותהו מה אני מרגיש.
בכל אופן, באותה תקופה כבר פחות נרתעתי מהעולם המיני שמסביבי (שכן, התרגלתי אליו). התחלתי לגלוש באתרי אינטרנט שבהם בכל חור הייתה תמונת פרסומת עם 'blonde girl from tel aviv wants you'. לא אהבתי את זה, אבל זה לא הזיז לי.
אנשים מסביבי כבר פחות עטו על פורנו, אלא יותר קראו fanfictions, גלשו באתרים עם memes או קראו קומיקסים לבני 18+.
בתור חובב כל מיני פאנדומים, מין הסתם שנתקלתי לא פעם בדברים מיניים גם ברשת. למשל, אני חובב אנימה. אנימה ידועה בתור עולם שחווה בתוכו המון מיניות. אנימה למעשה פתחה בפניי פתח לחקור את עצמי ואת העולם המיני. היא הציגה בפניי מיניות שהיא שונה ולא מציאותית, אך עם זאת, התוודאתי גם לתרבות אחרת, תרבות יפן. בה קיימים נורמות וסטנדרטיים חברתיים שהם קצת שונים משל החברה שלנו. זה סיקרן אותי.
זה סיקרן אותי בראש ובראשונה מכיוון שבהרבה מקרים נתקלתי בנורמות שהיו הפוכות לגמריי מהנורמות המקובלות בשאר החברות המערביות. זה גרם לי עוד יותר לחשוב שהיחס של החברה שלנו למין הוא לא כמו שאנו נוהגים לטפטף לעצמינו במנטרה 'בני אדם אמורים לרצות יחסי מין, זהו מנגון ביולוגי קדום ובלתי נפרד מאיתנו'. זה היה מעניין ונושא שחקרתי אותו רבות.
באותה תקופה, מגיל 17 בערך, כבר חיפשתי לעצמי הגדרות. הבנתי שאני שונה מבחינת המשיכה המינית שלי ביחס לחברה. ניסיתי למצוא הגדרות מתאימות, אך לא ממש מצאתי משהו תואם למצב שלי. הכי קרוב שהגעתי היה איזה שהוא מושג שלא ממש הסכמתי איתו, אך זה מה שהיה (אני לא אציין מהו המושג כיוון שאני מתבייש).
בסביבות גילאי 19-20 התחילו לנסות לצאת איתי אנשים. זה די הרתיע אותי. לא הרגשתי מוכן. לא ממש רציתי. לא ממש נמשכתי לאותם אנשים. ניסיתי להסביר להם שאני לא כל כך...מעוניין...באינטימיות שקרוב לוודאי הם כן מעוניינים בה. זה גרם לי לנסות להכריח את עצמי להסביר להם מה אני מרגיש. התחלתי בד בבד להרכיב את התחושות שלי ולהשלים את התמונה עבורם (וגם עבורי). ניסחתי פחות או יותר את כל התמונה שמתארת מה אני רוצה בפועל וכיצד אני תופס זוגיות.
בגיל 20 תיארתי לאחד החברים הקרובים שלי מה אני מרגיש, והוא ציין בפניי שמה שאני מתאר מאוד מזכיר א-מיניות. הוא בעצם גילה לי את המושג.
ישבתי, והתחלתי לחקור את הנושא. גיליתי שההגדרה של א-מיניות היא היא הגדרה שאותה חיפשתי במשך כ"כ הרבה זמן. הרגשתי שזו ההגדרה שמתאימה לי. הרגשתי מעין הקלה. שאני לא לבד.
וזהו בעצם.
כיום אני די מחוץ לארון בקרב חברים שלי. זה מאוד חשוב לי להיות מחוץ לארון כיוון שכך אני מרגיש שאני יכול לשהות ולדבר במחיצת חבריי יותר בנינוחות ופתיחות.