גינגית בקריזה
New member
הי לכולם וסתם שאלה שעלתה בראשי...
קודם כל בטח מלא מכם לא מכירים אותי. נו טוב זה מה שקורה שאין לי מחשב בכלל והוא מדי פעם מחליט למות לי... אז נעים מאוד. ג'ינג'ית
וסתם שאלה שבזמן האחרון אני מהרהרת עליה די הרבה מסיבות כאלה ואחרות. שמתי לב שההורים של רוב הלקוי שמיעה מתחלקים לכמה קטגוריות. כלומר יש הורים שמאמינים שמאחר והעולם האמיתי זה עולם השומעים אז יש לשלב את הילד בבית ספר רגיל לכל דבר, לא ללמד אותו שפת סימנים אלא רק דיבור ומימוש השמיעה ע"י המכשירי שמיעה. ומהצד השני הורים (שלפחות לפי דעתי) מוותרים בקלות ומחליטים לשים בבית ספר מיוחד, ללמד שפת סימנים, ואז הילד חי בעולם די סגור של החירשים בינם ולבין עצמם. או שיש הורים שעושים את שניהם
בית ספר משולב, והכול משולב גם שפת סימנים גם דיבור. מה לפי דעתכם יותר עדיף? (למרות שבסופו של דבר ההורים הם אלו שעשו את ההחלטה אבל בדיעבד מה היה יותר עדיף לפי דעתכם?) לפי דעתי, צריך לשים את הילד בבית ספר רגיל לכל דבר. שיתרגל לכל הקשיים של העולם השומע. כי בסופו של דבר הוא יגיע לעולם הזה אחרי גיל 18, ללמד אותו דיבור ולשלוח אותו לקלניאיות תקשורת לעבוד על הדיבור, ומנגד כדי שלא ישאר יותר מדי בודד בעולם השומע, כי לפעמים זה ממש קשה, לשלוח ל"שמע" פעם בשבוע פעמיים בשבוע שיתחבר עם הלקו"ש ואז מבחינה חברתית המצב יהיה קצת יותר טוב ולא יהיה יותר מדי קשה. לפחות לפי דעתי
מה אתם חושבים?
קודם כל בטח מלא מכם לא מכירים אותי. נו טוב זה מה שקורה שאין לי מחשב בכלל והוא מדי פעם מחליט למות לי... אז נעים מאוד. ג'ינג'ית